There seemed to be an asymmetry between Rubio and Ted Cruz, with Cruz more eager to attack Rubio than the other way around. That makes a lot of sense: Rubio would benefit from a universe in which Cruz and Trump ate into one another’s vote and neither was able to achieve critical mass. Cruz, however, would love to force the establishment’s hand by making himself the establishment’s least-worst option in a one-on-one race with Trump.

יש את המקרה של ג'וליאני שאני לא זוכר מה היה מצבו בסקרים אבל עד כמה שאני זוכר הוא נחשב למועמד מוביל ואז התרסק לגמרי מהרגע שהתחילו הבחירות.

השאלה היא במי מהפסיכים ביבי יתמוך.

לא ממש עקבתי אחרי הפרטים, אבל הסיפור "הגדול" השבוע במפלגה הדמוקרטית היה איזשהי גניבת מידע של המטה של סנדרס. גנבו רשימת אימיילים או קשקוש אחר מהמטה של קלינטון. במקום שזה יהיה הסיפור ושכולם יצרחו על כולם, סנדרס התנצל, הילארי צחקה ועברו הלאה. גועל נפש הפוליטיקאים המנומסים האלו.

הסיבה לכך היא בדיוק מה שכתבת כמה שורות קודם, אין לדמוקרטים סיבה לנפח את הסיפור. המצב אצל הרפובליקאים כ"כ בעייתי, שקלינטון תהיה המועמדת העיקרית לניצחון בבחירות מול כל מועמד רפובליקאי נוכחי.
לא פלא שיש מי שמתכננים להחזיר את רומני למירוץ ברגע האחרון. זה אפשרי כי (תיאור גס ולא מדויק לגמרי לפנניכם) המועמד נבחר / מאושרר בוועידה של המפלגה והצירים שנבחרים אליה יכולים להצביע אחרת מכפי שנבחרו להצביע ע"י הבוחרים במדינותיהם, בדומה לשיטת האלקטורים. כלומר, כל עוד טראמפ לא יצליח להבחר בוועידה באחוז המתאים, יכולים מועמדים אחרים להציע את עצמם לתפקיד (למיטיבי לכת - היה מהלך כזה באחד מהפרקים בעונות האחרונות של 'הבית הלבן' שתיאר סיטואציה דומה).