אורן_80, המחקר שמצא את שיעורי הפציעות הגדולים לאין-ערוך פורסם ב'מערכות' ובוצע בידי שני סא"ל פרופסור (אחד במיל') - יובל חלד, שהוא מפקד המכון לחקר רפואת הלוחם (פיזיולוגיה צבאית), ויורם אפשטיין, מפקד היחידה לפיזיולוגיה צבאית לשעבר. המספרים בו מבהילים, אבל הם לא מבהילים כמו אלו במחקר שאותו צה"ל אכן לא אוהב, של אל"מ מיל' רז שגיא. את המחקר שלו הוא פירסם בספר, וסקר אותו ואת הנתונים
כאן. רק שהלינק הנ"ל מקשר ל'מידה', ואני יודע שיש לאנשים אלרגיה לאתר, אז
כאן תמצאו ריאיון (לא מעמיק במיוחד) במאקו.
הנה ציטוט משם:
ציטוט:
בשיחה שאנחנו עורכים עם גורם בכיר במטכ"ל, מובע זעם רב כלפי הטענות המועלות מהמחקר. "זו טענה מופרכת באופן בלתי רגיל", אומר אותו הגורם כלפי הטענה כי שילוב נשים בצבא בא על חשבון היכולות המבצעיות של הצבא. לדברי אותו הגורם, בשנת 2012, הרמטכ"ל הגדיר שכל התפקידים בצבא פתוחים לשירות נשים אלא אם קיימים אי יכולת לעמוד במשימה המבצעית, אי יכולת להשתלב בסביבה המבצעית או אם הבנות שעומדות בשני התנאים האלו אינן בהיקפים שמצדיקים את שילובן בתפקידים מסוימים, כמובן שאלו רק בהתנדבות הבנות. עוד מסביר אותו הגורם שהציוד שמקבלות הלוחמות, האוכל וסרגלי המאמצים מותאמים ליכולות והדרישות הפיזיולוגיות שלהן בכדי שיוכלו לבצע את המשימות בשלמותן ומבלי שיצאו עם נזקים גופניים.
באשר לפציעות גופניות, מציין אותו הגורם כי הגורמים האמונים על שילוב נשים בתפקידי לוחמה בצבא מצויים בקשר רציף עם גורמי הרפואה, הפיזיולוגיה והמגדר ביחידות, אולם נתוני אגף השיקום של משרד הביטחון אינם מוכרים להם והם לא מצויים בקשר ישיר עם גורמים אלו בכדי להצביע על מגמות והשפעות של השירות המבצעי בשנים שלאחר השירות. לדברי הגורם עד היום לא הוגשו תלונות קונקרטיות באשר לפציעות חריגות שנגרמו ללוחמות במערך הלוחם ושבמידה ויעברו פניות ספציפיות עם זהות ספציפית, אלו תיבדקנה לעומקן. זאת ועוד, ציין אותו הגורם שבקרב אוכלוסיית הטייסות שנשארות בשירות מספר רב של שנים, עלה כי כמות הבעיות הרפואיות שמתעוררות שוות בהיקפן לאלו שמתעוררות אצל גברים.
כמה נקודות ראויות לציון בתגובה.
1. הגדרת הרמטכ"ל:
היכולת לעמוד במשימה - כולם כאן מסכימים.
היכולת להשתלב בסביבה המבצעית - הסכמה עקרונית, מחלוקת ספציפית באשר לטנקים.
מספר המתאימות - זו היתה הטענה של אורן.
2. הציוד האוכל וסרגל המאמצים מותאמים כדי שהלוחמות לא תינזקנה - כך במפורש.
3. הגורמים האמונים מצויים בקשר רציף עם גורמי הרפואה, הפיזיולוגיה והמגדר ביחידות (גורמי מגדר ביחידות. טוב.) - אבל הם "לא מכירים" את הנתונים של משרד הביטחון בנוגע לשיקום לוחמות שנפגעו.
לי אישית זה נשמע או כמו מריחה או כמו רשלנות פושעת להחריד (ואני לא יודע איזו מהאפשרויות גרועה יותר).
הנתונים, ששגיא מקשר אליהם במאמר שלו לעיל, לא ניתנים לתיאור ללא שימוש ב"מבהילים".
דלקות צוואר הרחם, צניחות רחם, שברי מאמץ שכבר לא ניתנים לריפוי (בנות סובלות משברי מאמץ גם מעמידה ומהליכה ללא משקל מעמס, בניגוד לבנים).
אבל הדבר שהכי מציק לי קשור למה שרוני שאל.
אף אחד לא מספר לבנות שרוצות להתגייס ללחימה את הנתונים הנ"ל של משרד הביטחון (ברור שלא מספרים. הם בכלל "לא מכירים").
מנהלים פה מעל הראש של הבנות מערכה עקרונית בעניין השוויון, ואם צריך להרעיל בנות על שירות ולהסתיר מהן את הנזק שעשוי להיגרם להן כדי לא לפגוע בהתלהבות שלהן - אז זה מה שעושים.
הלב שלי פשוט נכמר על הבנות שנפגעו ומגלות מאוחר מדי שדפקו אותן בשם שוויונן שלהן.