על הגדר, מחכה לגירסה שלנו לסאב פריים, שאינשאללה בוא תבוא.

קנינו דירה ב-2003, כשהעלייה כבר התחילה, אבל המחיר עוד עמד על פחות מחצי ממה שהוא היום. בעוד שנתיים נגמור לשלם את המשכנתא (עם הריבית המטורפת, כדי לאזן קצת את התמונה).
אבל זו דירה שקטנה עלינו בכמה מידות עכשיו, כדי להשתדרג שדרוג מינימלי, נצטרך לקחת עוד משכנתא של איזה מיליון שקל.

יצא לי להתגלגל במקרה לאתר נדל"ן אמריקאי לפני כמה ימים, כמות הבתים (לא דירות, בתים) של 100 מ"ר ומעלה שמוצעת שם בפחות מ-100,000$ היא פשוט מגוחכת, מי שלא בררן לגבי מיקום ומוכן גם להשקיע בשיפוץ יכול למצוא בתים גם בפחות מ-20,000$ ואפילו פחות מ-10,000$ בלי שום בעיה. אז כן, כנראה שלא תמצאו שום דבר בניו-יורק או לוס אנג'לס במחירים האלו, אבל בלא מעט ערים אחרות כנראה שכן.

סתם מעניין אותי.
מה היה המצב שלכם בנוגע לקניית דירה שיותר מתאימה למידותיכם, אילו הייתם נשארים בשכירות, לא משלמים משכנתא וממשיכים לצבור הון עצמי.
האם הייתם קרובים או רחוקים יותר, ואם כן בכמה?

כן, רק שכל הצמיחה המזויפת הזאת מבוססת על חובות. החוב של ארה"ב הוא 20 טריליון דולר. קראתי איפשהו שהחוב של העולם המערבי מוערך בסדר גודל של כמה קאוטריליוני דולרים. אין סיכוי שיחזירו אותו.

אני אומר שבסבירות מאוד גבוהה יפרוץ במהלך השנה הקרובה משבר כלכלי חריף, יותר גרוע ממשבר הסאבפריים ב-2008 והדוט-קום ב-2001. ויש כבר סימנים מקדימים לכך.

אני לא חושב שיש בארץ בועת נדל"ן. המונח הזה אפייני לשווקים ספקולטיביים כלומר אם הייתה קבוצה גדולה של אנשים שהייתה קונה דירות כדי למכור אותם עוד שנה ברווח, אפשר היה לקרוא לזה בועה כי יש סיכוי שעוד שנה לא יהיה מי שיקנה. נכון לעכשיו הביקושים העיקריים לדירות בארץ מגיעים מאנשים שרוצים לגור בהם, אלו ביקושים סופר קשיחים והמחירים מושפעים בעיקר מעקומות היצע-ביקוש.
מה שיכול לקרות הוא שההיצע יגדל מאוד בעקבות היוזמות של משרד האוצר ואז המשכנתאות יוזלו והבנקים יפסידו די הרבה כסף על הנייר (כל האשראי שהם מעניקים לרוכשים על ידי המשכנתאות). מצד שני לציבור יישאר כנראה יותר כסף שיופנה לצריכה או לחסכונות (=צמיחה).
אי אפשר להגיד שזה לא ישפיע על הכלכלה אבל מכאן ועד משבר כלכלי חמור מאוד עוד יש המון דרך.