סל ניוז

אני בן 30 ושומע יותר ויותר את הסביבה שלי (בעיקר אמא שלי) תוהה היכן הכלה לעתיד. כשאני עונה שלא בטוח שחתונה זה דבר שמושך אותי ואף מוסיף שלא בטוח שכל הנושא של הבאת ילדים לעולם כ"כ מדבר אליי, אני בכלל נתפס כמוזר.
כשאני חושב על זה לעומק אני באמת לא מבין למה אנשים כ"כ נחושים להתחתן, ואני חושב שהחסרונות עולים בהרבה על היתרונות. אז למה לעזאזל לעשות את זה?

נ.ב. מקווה שאני לא נוגע למישהו כאן בנקודה רגישה, זו פשוט באמת שאלה שאין לי עליה תשובה.

בתור בנאדם שבמשך רוב חייו הבוגרים הכריז שלא יתחתן ולא יביא ילדים, אולי התשובה שלי תעניין אותך.

קודם כל זוגיות טובה זה דבר אדיר, על זה אני מניח שאין לך תהיות. למה נישואין? כמו כל טקס, יש בזה משהו שמפרמל את היחסים ומביע רצינות שהיא מעבר ל"אנחנו אחלה ביחד". אבל זו תחושה סובייקטיבית לגמרי שלא מחייבת כלום, אם אתה מרגיש שנכון לך בזוגיות שלך לא להתחתן אז טוב ויפה, אני מכיר כמה וכמה זוגות מצוינים שיש להם ילדים ואין להם שום עניין להתחתן.

לגבי ילדים, כמאמר הקלישאה: רק כשיש לך, אתה מבין כמה זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לך.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

מזדהה לגמרי עם פותח הת'רד. לא רואה את עצמי מתחתן ובוודאי שלא מביא ילדים. כל פעם שהייתי בזוגיות הרגשתי חנוק ועושה דברים שאני לא אוהב. מבחינתי מהות החיים היא לקום בבוקר, לעבוד, ולהגיע הביתה בערב כדי לעשות את הדברים האהובים עלי- שהם בעיקר לראות כדורגל/כדורסל, לשחק בסוני ומידי פעם לראות סדרה או סרט טובים. סקס? יש טינדר.

אולי אתה צריך לנסות זוגיות עם גברים

תודה על ההתייחסות המהירה.

שנית, אישית למרות שהנושא כ"כ רחוק שנות אור ממני עכשיו, אף פעם לא אמרתי שאני "לעולם לא אתחתן ו/או אביא ילדים". בהחלט מקבל את זה שיכול להיות שאחטוף כאפה לפנים שתעורר אותי.

לגבי מה שאמרת, אני חושב שה"פירמול" של היחסים בין בני זוג הוא מכשול שאתה מציב לעצמך בדרך ללא סיבה. למה להכניס את הרגולטור למיטה שלי ושל בת הזוג שלי? למה לתת לגוף חיצוני (בין אם זה הרבנות, ביהמ"ש או בת הזוג עצמה) לקבוע לי האם אני יכול להביא לסיומם של יחסי הנישואין?

לעניין ילדים - מניח שאתה צודק. מצד שני אני לא סגור על זה שכל מי שהאהבה שלו לילדיו גדולה פי 10 בערך מזו שיש לו לעצמו באמת מרוצה מהחיים שלו, בין היתר בגלל הנטל הכלכלי האדיר הכרוך בכך. כשאני רואה אנשים בעלי הכנסה בינונית ומטה מביאים ילדים ובקושי סוגרים את החודש, אין לי ספק שזה לא מונע מהם לאהוב את הילדים בטירוף, אבל זה גם דופק את החיים שלהם עצמם. וזה ניכר.

ולא אורן, אני מאוד אוהב נשים.

גם אם לא תתחתן, במידה ותהיה בזוגיות שיש לה השלכות כלכליות-וזה הרבה יותר קל להגיע לזה ממה שאתה חושב-הרגולטור עשוי להתערב לך בסיום היחסים.

אהבה לילדים זה לא דבר רציונלי. אתה בשמחה ובששון נותן מעצמך כמה שיותר בשבילם. אני לא מרגיש שזה מאיין את האישיות שלי או הופך את החיים שלי לפחות מלאים-בדיוק להיפך, זה ממלא אותי במידה שלא הכרתי קודם. זה גם לא משהו שנמדד במדדים כלכליים. נו, בדיוק כמו בקלישאות.

ואגב, אני הייתי בליין גדול מאד-מהסוג שיוצא 5 פעמים בשבוע, מהסוג שנוסע לברלין לבלות וכל המשתמע. אני לא מתגעגע בכלום לתקופה הזאת, וכל רגע עם הבנות שלי שווה יותר מחיים שלמים בסטייל הקודם.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

אם נניח לעיניין האהבה, ונסתכל על עניין הנישואין והילדים מנקודת מבט תועלתנית נטו - ככל שאת מזדקן אתה הופך למוצר הרבה פחות נחשק בעולם והרבה יותר קשה לך להסתדר. בשלב הזה משפחה שתומכת בך הופכת להיות קריטית.

אני מודע היטב לסוגיית הידועים בציבור וההיבטים הכלכליים הנובעים ממנה. בעיניי זו עוד התערבות בוטה של ביהמ"ש בחיי הפרט, שהבחירה שלו במתכונת זוגית כזאת מבטאת רצון להיבדל מחיי נישואין. ועדיין, השלשלאות וההשלכות הכלכליות בחיי נישואין פורמליים גדולות יותר.

ואני בדיוק הפוך ממך: הכי רחוק מלהיות בליין. מתעב את זה אפילו. יוצא גג למסעדה או קולנוע ומאוהב בחיי הרביצה בבית עם ספורט/סדרה בטלוויזיה. לכאורה פוטנציאל לאיש משפחה מושלם.
ועדיין, בכל פעם כשנכנסת מישהי לחיים שלי אני מהר מאוד מרגיש זוועה עם זה. חנוק. בקשר הרציני האחרון שהיה לי בכל פעם שהייתי צריך לעשות אצלה שבת, הרגשתי כאילו אני סוגר בבסיס. המחשבה שאני אצטרך לעשות חגים או שבתות עם משפחה של מישהי אחרת, ולא עם שלי, מטרידה אותי קשות.

האמת שאני עכשיו בסוג של קשר עם מישהי מחו"ל ונפגשים כל חודשיים שלושה, וזה זורם לי מאוד.

כל מה שקורה זה שעוד לא פגשת את האחת, בנאדם.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

נכון. מצד שני יש הרבה זוגות שהכירו בגילאים מאוחרים. שנית, אני שואל את עצמי האם שווה "לזרוק" (בהנחה שאתה רואה זאת כמוני) את מיטב שנותיך על חיים משעממים רק מתוך תקווה שאולי בערוב ימיי מישהו יעשה לי טובה ויבוא לבקר פעם בשבוע.

שווה להכיר מישהי שאתה באמת אוהב. כשזה יקרה, לא יהיו עוד הרבה שאלות.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

מסכים עם נדב. בן כמה אתה אגב, בטן?

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

הוא אמר שהוא 30

להיות בזוגיות ולהביא ילדים זה ממש מיותר, וזה גם רעיון גרוע. אלא אם כן אתה מעוניין בזה, ומוצא את הדרך שמאימה לך, ואז זה נפלא.

בהתחלה שאלת על נישואין ועכשו אתה שואל בכלל על זוגיות.
אני יודע את ההסבר שלי למה הנישואין תורמים לזוגיות אבל להסביר למה זוגיות זה גדול עליי. מרגיש שזה משהו שבא מבפנים

זה, פחות או יותר.

אני לא חושב שזוגיות, ובטח שלא ילדים, זה משהו שמתאים לכל אחד ושכל אחד צריך לעשות. זוגיות זו עוד חצי צרה, כל עוד לא עשית ילדים אתה תמיד יכול לצאת אם לא מתאים לך, אולי יהיה נטל כלכלי ורגשי מסויים, אבל זה משהו שיעבור. לגבי ילדים, ואני אומר את זה בתור אבא לשתי בנות קטנות, זה הנטל הכי גדול שאדם יכול לקחת על עצמו מכל בחינה שהיא, זו מחוייבות טוטאלית גם מבחינה כלכלית, גם מבחינת זמן פנוי (שלא לדבר על זמן שינה), גם מבחינה רגשית ומכל בחינה שרק אפשר לחשוב עליה. אני אישית לא הייתי מוותר על זה תמורת שום הון שבעולם, אבל זה בטח לא משהו שצריך לעשות אותו כי "כולם עושים".

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

אתה צודק, עירבבתי בין הדברים קצת.
אבל בגדול אני ממש לא נגד זוגיות, אני לחלוטין מבין את הרציונל שבזוגיות ואני כן רוצה להיות בזוגיות מתישהו (גם אם לא בהכרח במתכונת המוכרת). והאמת היא שלא היה לי זוועה לכל אורך הקשר, ורק דברים מסויימים הטרידו אותי שבדיעבד מרגישים לי כאילו הם מאפילים על כל השאר, כמו לעשות שבת אצל בת הזוג; לנסוע אליה לאחר העבודה או לצאת בכוח מהבית רק כי היא יושבת לך על הראש.

אבל למה להתחתן ולכבול את עצמך בשלשלאות מיותרות? לא של בת הזוג בהכרח אלא של המדינה (לרבות הרבנות ובתי משפט). למה אנשים כ"כ משתוקקים לערוך אירוע באולם כאילו שלא בעלי האולמות הם בעיקר אלה שיוצאים בסוף הערב מחוייכים? למה להביא ילדים ולהחסיר מעצמך כ"כ הרבה בגלל זה (כולל פגיעה בחיי הזוגיות שלך)? ואני בכלל לא מדבר על האפליה הקשה נגד הגברים בהליך הגירושין.

לגבי החתונה עצמה אני מסכים. בזבוז כסף מיותר למדי.
אבל מבחינתי, מה שמנחה אותי הוא כמה דברים:
א. אני אוהב את אשתי ולא יכול לדמיין את החיים שלי בלעדיה.
ב. אני חושב שלמרות זאת, השגרה תשבור אותנו אם לא יהיו לנו ילדים
ג. וגם, ואולי בעיקר, טינדר וסבבה בבדידות זה טוב ויפה בגיל 20, 30, 40... אבל מה קורה בגיל חמישים, או שישים או שבעים? זה נשמע לי נורא עצוב להיות לבד בלי מישהו שיתמוך בך בגיל הזה.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

אני אישית חי בזוגיות כבר מעל שלושים שנה ואף פעם לא טרחתי (טרחנו) להתחתן, לא ראיתי שום סיבה ושום יתרון בלהירשם ברבנות ו/או במשרד הפנים כזוג נשוי.
כלומר כל זה היה נכון עד שמתישהו התברר לנו שהקיבוץ שבו גדלה בת זוגי נותן לבניו מענק נאה כשהם מתחתנים (גם לאלו שעזבו). לא הייתה הזדמנות טובה מזו לארוז את ארבעת ילדינו דאז, לטוס לקפריסין, להתחתן בבית העיריה של לרנקה בטקס ביזארי למדי (עלינו לשם הישר מחוף הים) ולאחר מכן לטייל שבוע והכל באדיבות המענק.
לא נראה לי שאפשר לחשוב על סיבה טובה יותר להתחתן.

נורטון - מה לגבי השגרה השוחקת שבגידול ילדים? אני מכיר המון זוגות שחיי הזוגיות שלהם נחרבו בגלל הילדים.

לגבי ג' - מסכים מאוד עם הרעיון. יחד עם זאת, כמה אנשים מבוגרים אתה מכיר שכן הקימו משפחה לפי הספר ועדיין הם בודדים למדי בגילאים האלה, זרוקים בבית אבות או עם פיליפינית, כשהילדים באים לבקר פעם באף פעם? ונכון שאין ערובה לחיים נטולי בדידות גם בהינתן שהקמת משפחה, ולכל היותר מדובר פה על "שיפור הסיכויים", אבל רואים גם אנשים שבגילאים 40-50 נכנסים לזוגיות ארוכה מאוד, והם לא בהכרח בודדים.

אני חייב לציין שאירוע חתונה, אם מתכננים אותו נכון, לא רק שהוא לא ביזבוז כסף, הוא יכול להיות מאוד רווחי. אנחנו יצאנו מהחתונה שלנו עם עודף של עשרות אלפי שקלים.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

מסכים עם מה שנכתב פה בחלק מהדברים. אני יכול להגיד איך אני רואה את הדברים...
1) נישואים זה חרטא לדעתי. אני לא אוהב את אשתי יותר ולא נאמן יותר רק כי נרשמנו ברבנות. אין לי תשובה טובה למה עשינו את הטקס ועוד פחות יש לי תשובה למה ברבנות שאין לה שום קשר לחיינו. התשובה הפשוטה היא שזה נהוג וזרמנו עם זה. התשובה הפשוטה הנוספת היא שזה היה חשוב להורים מאותה סיבה של "כולם עושים". ככה או ככה נישואים זה משהו פורמאלי ושום דבר מעבר לדעתי... אני ממש לא נגד מוסד הנישואים אבל גם לא רואה ממש את החשיבות שלו
(אגב, האירוע עצמו היה אחד הערבים המהנים בחיי, באמת... ברור שזה לא כיף בשווי 100 אלף שקל אבל זה היה חתיכת ערב כיפי)

2) ילדים. זה כבר הReal deal. זוגיות שמחזיקה את מבחן הילדים זה כבר הרבה יותר רציני מחתונה. לא לרצות ילדים זה הגיוני מאוד, אני יכול להגיד שלא הייתי מוכן לילד אבל בגיל 31 אשתי כבר לא רצתה למשוך. ה9-10 חודשים הראשונים היו קשים, קשים ממש אבל מאז זה באמת מדהים. לא הכל חלק אבל כמו שרשמו פה, לא הייתי מוכן לוותר על זה תמורת שום הון שבעולם. עכשיו שיש עוד קטנה בדרך אני לגמרי מחכה לזה ולגמרי רוצה את זה. אני לא באותו מקום שהייתי בו לפני 3 שנים

3) שאלת האושר היא שאלה נפלאה... אני יכול להגיד שעד שהילד שלי היה בן שנה לא יכלתי לטעון שאני יותר מאושר מאשר לפני, כנראה שההפך הוא הנכון. האם היום אני יותר מאושר מאשר בגיל 30? רוב הזמן כן... בטח עכשיו שהילד ישן חלק ואפשר לעשות איתו דברים כיפים (היינו אני והוא בהופעה של ברי!) אז אני גם מרגיש הרבה פחות כבול. זה הכי קלישאה ודוש שיש אבל שום דבר לא יכול לגרום לי לחיוך גדול מהסוג שהילד שלי גורם לי.

מחזק את נדב, ציפה ורוני. צודקים כולם.

_________________

באחד מהמילואים האחרונים שעשיתי יצא לי לדבר עם כמה חבר'ה על כל הנושא של אבהות, זה די נפוץ העניין הזה שלאבות לוקח זמן עד שהם מתחברים לילדים וזה קורה לרוב סביב גיל שנה פלוס, כשהילד הופך מתינוק שלא ממש מתקשר, לא הולך ולא עצמאי בכלל לילד שמפתח עצמאות, מדבר ומתקשר בצורה יותר מורכבת.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

אבות לבנות ובנים כאחד?

_________________