סל ניוז

במינימום מדובר בחתיכת שם שליווה אותי בילדות, וכך או כך בוודאי אחד הפוליטיקאים החשובים בתולדות המדינה

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

לא רוצה לדבר סרה בנפטר טרי, אבל חשוב הוא לא היה. האגו שלו תמיד היה במקום הראשון, הפוליטיקה תמיד היתה אצלו מעל הערכים, ופועלם של צאצאיו מראה בדיוק איזה סוג של חינוך הם קיבלו בבית.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

לא נעים, אבל אני חושב שכוחו הפוליטי האמיתי היה נמוך בהרבה ממה שייחסו לו. והוא ידע את זה, ולכן גם כאשר עזב את הליכוד לא העז אף פעם לרוץ לבד ותמיד התחבר עם אחרים.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

אתה לא טועה. כוחו היה בעיקר תודות לפופוליזם הבגיניסטי על המזרחים המקופחים, ולא היה לו שום דבר לחדש מעבר לזה. היה ונשאר בעיקר השריף של בית שאן, עם פומפוזיות של נשיא האיחוד האירופי לכל הפחות.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

אחד מהדיסוננסים הכי גדולים אצלו היה שנושא הלפיד החברתי תמיד רצה להיות רק שר החוץ. לא פנים, לא רווחה. לא אפילו האוצר, רק חוץ היה טוב לו.

הוא גם היה מאד לא אפקטיבי בתפקיד הזה. הוא לא דבר אנגלית. מדי פעם היה דופק נאום בצרפתית. כמו המשרד נועד לשרת את כבודו האישי ולא השר אמור לייצג את המדינה. לטעמי הוא אחת מהסיבות שעד היום משרד החוץ שלנו הוא נכה.

דוד לוי לצערי התנהג בדיוק כמו הסטיריוטיפ של הפוליטיקאי המזרחי שמחפש רק כבוד ולא מתעניין בכלל במה טוב לאזרחי המדינה. הוא היה נזק כפול מצד אחד הנזק הישיר שהוא גרם בחוסר התיפקוד שלו ומצד שני בחיזוק הניכור בין מזרחים ואשכנזים וביצירת הבסיס לש"ס.

לא ממש עקבתי אחרי דוד לוי הפוליטיקאי אבל רק כשהתבגרתי פתאום קלטתי איזו מדינה גזענית הייתה פה בניינטיז עם כל הבדיחות דוד לוי שרצו.
כאילו, היו המוווון בדיחות דוד לוי שצוחקות על זה שהוא טיפש (כלומר בדיחות על טיפשית עם דוד לוי במקום 'הרשלה' או ווטאבר) והוא בשום צורה לא היה בנאדם טיפש, הוא פשוט היה מזרחי (באופן בולט חיצונית ובדיבור) מה שגרר באוטומט המון בדיחות על זה שהוא טיפש כי בניינטיז זה היה סביר.

מה שזכור לי הבדיחות לגלגו על זה שהוא לא יודע אנגלית

לא, לגמרי היו בדיחות על טפשותו.

הוא סימן עבור הרבה מזרחים את האפשרות של הפוליטיקה ושל ההתנתקות ממפא"י הפטרונית ככלים שמאפשרים מוביליות מזרחית.
הוא גם סימן ממש טוב את האפשרות של כל כמעט פוליטיקאי מזרחי כזה לוותר באחת על הטיקט המזרחי עבור עוד כוח ושררה עבורו.

זכורות לי 3 בדיחות, שסובבות סביב האנגלית,
זה היה מזמן ובטח היו יותר.
בהקשר החברתי תרבותי, יש מצב שאתה צודק.

אחרי זה נזכרתי בכל הבדיחות. זה היה שחור מידי לרכז אותן פה

לזכרו של דוד לוי טעמתי את המחשב, אבל התאכזבתי כשגיליתי שהוא דל.

אני מוצא את זה משעשע.
הפוליטיקאי המזרחי העיז לצאת מהמשבצת שייעדנו לו,לטפל במסכנים.
הפרענק חשב שהוא אשכרה יגיע למקום שממנו מקבלים החלטות על המדינה. על כולנו.
לך תהיה שר רווחה ותדאג לסנדוויצים לבוחרים המסכנים שלך.
(אני אישית לא החזקתי ממנו. נראה לי כמו מאד נפוח. אני די בטוח שבניכוי המבטא ,הוא היה נדון אחרת)

_________________

כולם אולי זוכרים אותו כשר החוץ, אבל בפועל הוא היה יותר זמן שר השיכון (1979-1990) ושר הקליטה (1977-1981), משרדים חברתיים לעילא, ממה שהוא היה שר החוץ (שנתיים תחת שמיר, שנה וחצי תחת ביבי ועוד שנה תחת ברק).

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

כנראה שזקנתו הפוליטית ביישה את בחרותו שהיתה מוצלחת יותר, בסוף הקריירה שלו היה לא יותר מקריקטורה רודפת כבוד ותפקידים, וההתנהגות של יורשיו מעידה שסוג כזה של התנהגות לא זר להם מהבית

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

לא זכור לי שבבחרותו הוא היה עילוי. תמיד דאג לעצמו יותר מלתפקידו. אם מדברים על פוליטיקאים מזרחיים, אז ככל הזכור לי מהפנתרים השחורים יצאו פוליטיקאים יחסית הגונים. צ'ארלי ביטון זכה לקיטונות לעג (כולל ממני כשהייתי צעיר וטיפש), אבל בדיעבד ככל שזכור לי הוא וסעדיה מארציאנו היו בסדר גמור. והיה מישהו בעיריית ירושלים נדמה לי ממרץ שהיה מצוין, אבל שמו כרגע פרח מזכרוני.