אם כבר פרסמת, אז יאללה, קבל ביקורת.
עשרה סעיפים של אכזבה רבתית, כפי שהצהרת.
1. סעיף ראשון ואכזבת אותי, כי למרות הביקורת הבומבסטית של 10 קבין של אכזבה, הסעיף הראשון היה בכלל מאד חיובי וחווייתי. פתחתי כתבה שלא עומדת במילה שלה.
2-3. אולי אתה חושב שאתה אוהב פוטבול. אתה לא באמת אוהב פוטבול. אתה אוהב היילייטס של פוטבול, רצוי כנראה עם השחקנים האהובים עליך. מי שבאמת אוהב פוטבול גם דאון ראשון על קו 30 יארד מעניין, כי בכל רגע יכול להיות מהלך מדהים (ולראיה שאתה כנראה לא באמת אוהב פוטבול, האופציה המרגשת היחידה שעלתה לך בראש היא טאצ'דאון התקפי של 70 יארד ולא למשל פיק סיקס או סאק שמוביל לפאמבל), כי שינויי מומנטום זה הדבר הכי מורגש במשחק פוטבול ויכול לקרות בכל רגע וכי לראות מהלכי פוטבול זה דבר מהנה למי שבאמת אוהב פוטבול.
4-5. מאחר וראית המון משחקי אן.בי.איי, אני קצת מופתע שאתה מאוכזב מחוסר תשוקה של האוהדים למשחק. מאחר וראית משחקים של הלייקרס בסטייפלס, אני מופתע שאתה מופתע שאנשים באו למשחק בשביל מינגלינג. ודבר אחרון, באמת הלכת למשחק בעיר הלא נכונה, עם קבוצות ללא שום מסורת בעיר הזאת וללא קהל אוהדים פנאטי. אם היית הולך לשבת עם הצ'יז הדס בלאמבו פילד, או סתם ב - arrowhead, אני חושב שלא היית רושם על אדישות אוהדים. שום דבר שדומה למה שקורה באולמות אן.בי.אייי.
6. אם הגעת למה מופיע בשלטים, אז כנראה שהיית באמת משועמם, או שלראות משחק בלייב לא כזה מרתק אותך, כי גם במשחקי האן.בי.איי לעדותך אתה שם לב למה מוקרן בשלטים.
7.אחרי שאתה מתלונן על כך שהאוהדים לא באמת מושקעים במשחק, אתה הולך ומתלונן שאין סלבריטיז באיצטדיון?
8. באמת סיבה להתבאס.
9. הרגשה פנימית. במשחקי כדורסל אתה לא יושב באיזור של מנויים וזה לא דומה?
10. לא ראיתי את המשחק, כנראה שאתה צודק.
|
