אתה יכול לאמלק לנו את עניין ביבי ופייסבוק, ולמה דירקטוריון פייסבוק הוא בעל משקל לגבי מה ייעשה עם ביבי בנושא?

בקליפת אגוז, עו"ד איתי לשם שהיה שותף בשיבלת ולאחר מכן בעלים ומנכ"ל סטרטאפ בעולם הרשתות החברתיות, טוען כבר שנים שיש בידיו הוכחות חד-משמעיות ליחסי שוחד בין נתניהו לפייסבוק, נתניהו העניק הקלות רגולטוריות לפייסבוק והיא בתמורה איפשרה לו לנהל צבא בוטים מטורגט היטב שעזר לו להטות תוצאות בחירות. הוא מפרט את הפרשה ומתעד אותה בקפדנות בעמוד הפייסבוק שלו, וטוען שעילת ההגנה היחידה של פייסבוק היא שהדירקטוריון האמריקאי שלה יכול לטעון לחוסר היכרות עם הפרשה, ועל כן ההתעלמות המוחלטת של פייסבוק מטענותיו שמופצות ב...פייסבוק. לא חוסמים אותו ולא מוחקים אותו, מתעלמים ממנו.

פריצת הדרך שלו הגיעה לאחרונה, כשהצליח לגייס מימון לפעולות משפטיות שמבוצעות על ידי פירמה אמריקאית, ששלחה מכתב מפורט לכל אחד מחברי דירקטוריון מטא, עם דדליין עד ה15.1 להגיב ולהתייחס לטענות, כשבמקביל הרשויות האמריקאיות עודכנו בעניין. שוחד והתערבות בבחירות במדינה אחרת אלה לכאורה עבירות חמורות מאד בספר האמריקאי, שיכולות לשלוח אנשים לכלא, וההנחה של לשם היא שברגע שהדירקטורים האמריקאים כבר לא יוכלו לטעון שהם לא יודעים, והחבל יתחיל להתהדק להם על הצוואר, הם יתנערו מפייסבוק ישראל ובוודאי מנתניהו, ישתפו פעולה עם החקירה ויחשפו את כל החומר שבידיהם.

יהיה מעניין.

לא יודע אם הסיפורים שהוא עלה עליהם הם אמיתיים או לא, יכול להיות שכן, יכול להיות שלא, פוליטיקאים וחברות ענק הם כ"כ חזקים שגם אם אלו סיפורים אמיתיים של שחיתות קשה זה יכול להגמר בכלום, אבל חובה לציין שהשילוב של ההיסטריה האפוקליפטית שלו, הזחיחות שלו, הטון היודע כל שלו והעובדה שהוא כותב כאילו לעולם לא טעה משדרת לי וויבים חזקים של אלדד יניב/אב"ח/אופיר טובול/אדם גולד, וזו לא ממש מחמאה, היות ומתוך ה-4 הללו 5 הם מגוחכים לגמרי

יש דוגמאות ל"היסטריה אפוקליפטית"?

הבנאדם, לשיטתו, גילה, חקר ותיעד חתיכת פרשיית שחיתות עצומה. ברמה שאם זה נכון, שמה אותו בדרגה מעל וודוורד וברנסטיין בווטרגייט (להם היה מקור, אחד את השני וגיבוי של מערכת עיתון). אני לא מצפה ממנו לצניעות ואין סיבה שיהיה צנוע. הוא עושה עבודת קודש ציבורית במשך שנים, בלי גיבוי. לא דבר פשוט.

בשום מקום לא טענתי שהוא טועה/משקר/ממציא

מה המסקנה למי שעומד כעת בצד החזק (ואז עמד בצד המוחה)?
לא יודע. נראה לי רק לא להיות מגעיל. (פרופלורים וכו')

לטעמי באמת היה אפשר להסתפק בחקיקת חוק שמסדיר את הסמכות של שופטים לפסול חוקים ברוב מסוים (הרכב מלא, רוב של 12-13 שופטים) במקום פסקת התגברות, וצמצום (לא ביטול) של הלכת הסבירות.
הבעיה היא שלאורך השנים כל שינוי רך שהוצע נדחה על הסף על ידי השופטים שאיימו בלי סוף. נו, אז אחרי שנים שהיו עדינים איתם עכשיו הם מקבלים תכנית קיצונית בהרבה בפרצוף, כשלפחות על פניו אין ממש מי שיכול לעצור אותה (כי ממשלת ימין על מלא וזה).

לגבי הרכב הוועדה למינוי שופטים - לא רואה בעיה שיהיה רוב לנציגי ציבור שמייצגים את רוב הציבור במדינת ישראל בוועדה. זה עדיף על המצב שבו השופטים, שבאים מקשה אחת, ממנים את מי שהם רוצים רק בגלל מערכת יחסית שנויה במחלוקת בינם ובין נציגי לשכת עוה"ד בוועדה (האם ראוי שנציגי לשכת עוה"ד, שהם עורכי דין שמתדיינים בפני אותו שופטים, יקבעו את גורלם וקידומם המקצועי של האחרונים?).

הבעיה היא שלאורך השנים כל שינוי רך שהוצע נדחה על הסף על ידי השופטים שאיימו בלי סוף. נו, אז אחרי שנים שהיו עדינים איתם עכשיו הם מקבלים תכנית קיצונית בהרבה בפרצוף, כשלפחות על פניו אין ממש מי שיכול לעצור אותה (כי ממשלת ימין על מלא וזה).

האמת, מסכים איתך לחלוטין על זכות וטו בוועדה למינוי שופטים. שימנו שופט שמרן על כל שופט ליברל. החשש היחיד הוא שזה לא יאפשר למנות שופטים, אבל אני מניח שימצאו את הדרך להגיע להבנות.