מתוך קבוצת פייסבוק מקומית , בה אני חבר. (הטקסט שוכתב מעט על ידי הצ׳אט, כדי שלא ניתן יהיה לגגל אותו, וגם שם העיר של הקהילה המקומית הוסר, אבל נגיד שזה בצפון קליפורניה).
ציטוט:
עשרת ימי תשובה – לקראת יום כיפור 2026:
הבן שלנו רוצה לקרוא בתורה לקראת בר המצווה שלו בשנה הבאה. מאחר שההורים הדתיים שלנו מתכוונים להגיע במיוחד לאירוע, חיפשנו בית כנסת קרוב לבית, כזה שיאפשר להם להגיע ברגל ולהשתתף בלי לחלל שבת. פנינו לחב״ד המקומי שבה הם נוהגים להתפלל כשהם באים לבקר אותנו.
אחרי שיחות והתכתבויות עם הרב, קיבלנו תשובה שלילית והתבקשנו למעשה למצוא קהילה אחרת.
כדי להבין את הסיבה, צריך לחזור בערך 12 שנה אחורה.
הבן שלנו נולד באמצעות פונדקאות בחו"ל. לאחר שהגענו לישראל הוא עבר גיור קונסרבטיבי. בזמנו בדקנו גם אפשרות של גיור אורתודוקסי, אבל התבקשנו להתחייב לכך שננהל אורח חיים דתי. לא ראינו שום היגיון בקיום טקס שאמור להיות דתי ורוחני כאשר הוא נשען מלכתחילה על הצהרה שאינה אמת.
הגיור הקונסרבטיבי כלל את כל ההליכים ההלכתיים הנדרשים, ובהם ברית מילה וטבילה, והוא אף מוכר על ידי מדינת ישראל. הרבנות, לעומת זאת, אינה מכירה בו.
בחזרה ל-2026.
מתברר שהאבסורד של מונופול הרבנות לא נשאר בישראל. גם מעבר לים יש, מסתבר, יהודים שהם "מספיק יהודים", ויש כאלה שלא עומדים ברף.
הילד הזה למד כל חייו במסגרות יהודיות. הרצון לקרוא בתורה הוא שלו לחלוטין. לי אישית אין חשיבות מיוחדת לשאלה אם הוא יקרא בתורה או לא, אבל עבורו זה חשוב. זה הגיע ממנו. ולמרות זאת, מבחינת החב״ד המקומי, זה עדיין לא מספיק.
אני גדלתי בבית דתי ולמדתי בבית ספר דתי. אותי לימדו שדרך ארץ קדמה לתורה. לימדו אותי שמצוות שבין אדם לחברו נמצאות בלב היהדות, ושאפילו יום כיפור אינו מכפר על עבירות שבין אדם לחברו בלי תיקון ובקשת סליחה.
מה שלא לימדו אותי הוא שהעקרונות האלה כנראה מקבלים החרגה כאשר אותו "חבר" הוא ילד בן 12 שפשוט לא נחשב יהודי מספיק.
אז לרב של חב״ד ולקהילה הנכבדה, צדיקים יקרים: אני מקווה שביום שני יהיו מספיק תשובה, תפילה וצדקה כדי להעביר את רוע הגזירה.
התגובות פרט לשלי היו גורפות. שחב״ד יתביישו להם.
כידוע לכולם פה, אני מניח, אני דתל״ש, ולמדתי לא מעט שנים בישיבה. הכותב הוא במקרה הומוסקסואל, ולמרות שאני לא בטוח בזה (אבל סביר להניח) הפונדקאית היתה לא יהודיה (אחרת, בשביל מה צריך גיור), ולכן הילד לא יהודי לפי ההלכה האורתודוקסית - אלא אם יש קבלת עול תורה ומצוות בידי המשפחה (וגם כך, יש לו זכות מחאה בגיל 13 וכו׳. ההלכה היהודית ברורה מאד בנושא). טענתי היא פשוטה - עשה גיור קונסרבטיבי, מעולה - שיעשה בר מצווה קונסרבטיבית. אי אפשר לכפות על אורתודוקסים לעשות משהו שהם לא מאמינים בו, והילד לא יכול להוציא ידי חובת קריאה, קהילה שלמה, אם הוא לא יהודי על פי שיטתם. זה באמת די פשוט ומובהק.
ועם זאת, השנאה הנוטפת לחב״ד היתה מובהקת בכל התגובות. כולל התגובות הבאות:
״מקומם״
״מאד מאד מבעס״
״לפחות למדנו מי אלו חב״ד, שלא נתבלבל״
״אני מבינה ללבכם כמה שזה מרגיז״
״בדרך פוגשים אנשים אטומים״
ושאר כיו״ב.
ובחיי שזה אחד מהמקרים האלה, שבהם אני חושב שכולם כולל כולם סתומים חוץ ממני, ושיש כאן ניסיון ברור לכפייה חילונית והכפשה של גוף אדיר (ובעיניי, חב״ד חו״ל הוא לא פחות מאשר גוף אדיר. לא כל סניף וסניף ,אבל ברובם, וחלק מהסניפים הם פאקינג יצירות מופת של חסד ועשייה והכלה).
מאד מעניין אותי מה אנשים חושבים כאן (למרות שברור לי שלי יש קונטקסט לגור בחו״ל שלרוב האנשים כאן אין)