לא היה לי קל ללכת על הטרייד הזה, פחות מחצי שנה אחרי שהחלטתי ללכת על שיטה מסויימת עם שחקנים ספציפיים. פירטתי על כך רבות בזמנו..
החלטתי ללכת על זה ולזרוק את התוכנית הקודמת לפח בעיקר בגלל שמאז הקיץ השגתי את כרמלה מניו יורק, וכשהשחקן שכנראה יהיה הבכיר בסגל שלי לעונות הבאות (טוב, לפני שפול הגיע) הוא גם אחד הבכירים בליגה באחוזי עונשין, חבל לזרוק את האיכות הזו שלו לפח.
זו לא הודאה בכישלון אסטרטגיית הפאנט על העונשין
העונה הזו התחרבשה לי בגלל דברים אחרים, איבוד שלשיונרים מסיבות שונות, הפציעות של רונדו ולפניו מו וג'אמיר שבניתי עליהם לאסיסטים. חוסר תשומת לב בדראפט לקטגוריית הנקודות. כשמוותרים מראש על קטגוריה אחת, בטח בליגה של 9 קטגוריות עם 6 משתתפים בלבד, חייבים להיות חזקים מאוד כמעט בכל השאר. להיות הכי חלש בשתי קטגוריות, ובינוני בעוד 2-3, כבר לא משאיר לך סיכוי לכלום.
בשורה תחתונה הבלוקבאסטר הזה משנה את פני שתי הקבוצות לעתיד, ושנינו לוקחים סיכונים רציניים.
התלבטתי מאוד לגבי וויד ופול בגלל ששניהם שחקנים מאוד פציעים שנוטים להפסיד לא מעט משחקים, והם לא יהיו צעירים יותר בעונות הבאות... לופז הוא גלולת המתקה, סנטר צעיר שהפציעה הקודמת, שבר ברגל, לא מעידה על סכנת פציעה עתידית, ואני אישית מחזיק ממנו מאוד, אחוזי שדה נהדרים, השנה התחיל להיות חוסם על, אם רק יתחיל לקחת קצת יותר ריבאונד הוא הופך לסנטר טופ 5 לפחות בליגה.
כמובן שמהצד שלי אני שולח לא פחות סימני שאלה.
לא יודע איך רונדו יחזור מהפציעה, לא יודע איך ג'וש סמית' ייראה בקבוצה החדשה שלו, לא יודע אם דוויט אי פעם יחזור להיות דוויט של אורלנדו.
לסיכום, אני שולח 3 שחקנים שלפני הטרייד היו אמורים להיות קיפרים, במתכונת הזו: (משום מה התכוונתי לרשום 4 קיפרים כשרוביו במקום איגי, שכחתי מעניין הSG..)
רונדו
איגי
כרמלו
בלייק
הווארד
ג'וש
ומקבל 3 קיפרים בתמורה, כשהמתכונת המיועדת היא זו:
פול
וויד
כרמלו
בלייק
לופז
ושחקן שישי אלמוני שכרגע אין לי מושג מי יהיה.
אחרי האישור ואחרי כל המלל אני עדיין לא בטוח שעשיתי את ההחלטה הנכונה, אבל אם נחיה גם נראה.. הבעיה שלי היא בעיקר שאיבדתי את הייחוד של הקבוצה שלי לעתיד. עכשיו יש לי קבוצה נחמדה ורגילה, כמו של כולם.. במצב כזה היה עדיף לי להילחם על לברון/דוראנט/הארדן בדראפט האחרון ולא לוותר עליהם בשביל לבנות סגנון מסויים.