סל ניוז

לפני כשבועיים בני השרון היו על פסגת העולם. השחקן האמריקאי אולי הטוב ביותר באירופה, למעט דרון וויליאמס, נחת אצלם. שבועיים עברו וג'יי ג'יי היקסון הספיק להתאמן, להשתתף במשחק ביזיון שנגמר 40 הפרש כי חולון הורידו את הרגל מהגז, לאחר לעוד שני אימונים ולהישלח הביתה. במילים אחרות ואי אפשר ליפות את המציאות (כפי שאקוניס ושות' יודעים לעשות יפה יפה) כ-י-ש-ל-ו-ן.

זה גרם לי לחשוב על אילו עוד כישלונות מהדהדים היו בכדורסל שלנו. ואני לא מדבר נניח על ג'ון שאייר שהיו כאלו שציפו שהוא יהיה הישראלי המוביל של מכבי וכרגע הוא לא פותח, אבל הציפיה לא הייתה על סמך יכולת, או על קרלוס ארויו שהיה הכוכב של מכבי, אך לא מילא את תג מחיר 2 מיליון דולר או ג'ורדן היהודי, גודמן, שהיהי תוצר של הייפ תיקשורתי ותו לא.

הנה הכישלונות שהצלחתי להעלות ממוחי המתפורר.

ג'ואל קריימר - יהודי משלנו עם רזומה אן.בי.איי ואנחנו לא מדברים על שנת שביתה, אלא על תחילת שנות השמונים ששחקני אן.בי.איי לא בדיוק הסתובבו בערבות אירופה. קרמר הגיע למכבי ת"א כמובן בעונת בריקובסקי בקול תרועה. מהר מאד הדקות נעלמו ונדמה לי שאפילו הוא שוחרר במהלך העונה, אבל בכל מקרה אחרי אותה עונה עגומה עקבותיו נעלמו לחלוטין.

קני "החיה" באניסטר - עוד אקס אן.בי.איי ועוד עם כינוי מלבב ורזומה מעניין בשבירת סלים. באניסטר היה אמור להיות הכוכב הגדול של הליגה ולהוביל את חולון היישר לצמרת. בתכלס הוא היה עוד זר לא מותיר חותם בליגה וגם במקרה הזה אני לא משוכנע שהוא גמר את העונה.

קווין מגי - תרגעו, נכון שאם מסתכלים על גמרי גביע אירופה לאלופות, אז מגי כישלון טוטאלי, אבל אני דווקא רוצה לדבר על הקריירה שלו בראשון. חתיכת קבוצה בנו שם בראשון ב-94. קודם כל הביאו את האיש והדובדבנים עם תואר האליפות הטרי, פיני גרשון. כיאה לאלוף ציידו אותו בשק דינרוס ושלחו אותו לבנות קבוצה. ההחתמה המפוצצת ביותר הייתה של קווין מגי, כמה עוונת אחרי שהרומן שלו עם מכבי הסתיים. אז מגי גם היה כבר מבוגר יותר, ובעיקר הוריד את המסה שלו. בראשון חלמו לקבל חיה, אך קיבלו די חתלתול שלא הזכיר את היכולת הבלתי עצירה שלו במכבי, אבל הצ'ק בסוף החודש דווקא הזכיר את העבר המכביסטי, לפחות בסטנדרטים של ראשון.

היווד וורקמן/אד קוטה - אם רק הייתם נזכרים 5 שנים קודם. פעמייים ירושלים הביאה בעל בית אמיתי, רכז שחושב מסירה ואחד הטובים בזאת באירופה וכמובן מנהיג ללא חת. מכאן העלילה מתפצלת לשניים. אף אחד לא בא בטענות לוורקמן על התרומה המנטלית שלו לקבוצה. הבעיה הייתה ביכולת הכדורסל שאפעס לא ממש הזכירה את ימיו מקדם או ימיו של כל רכז ממוצע. אם להיות בוטים, וורקמן פרש 3 שנים קודם לכן בערך אבל מה אכפת לו להמשיך כסף על עבודה שהוא כבר לא יכול לעשות? אצל קוטה הבעיה לא הייתה גופנית. הוא לא היה כל כך מבוגר כשירושלים קטפו אותו. מה שכן, כמות האלכוהול בדם כנראה עברה את הלימיט האפשרי בשחקן כדורסל. קוטה הסביר לכולם למה הוא הגיע לירושלים ולא נניח לברצלונה, רק כשנתיים, שלוש אחרי שהיה בטופ של אירופה.

אופוק סאריצ'ה - אם במקרה של הייווד זאת הייתה השתנה לבריכה, אז סאריצ'ה מילא דלי בשתן עלה למקפצה של ה-3 מטר ושפך אותו על המציל. הטורקי שנודע כפייטר ללא גבולות בימי פילזן הגיע במשקל עודף לבני הרצליה אחרי תקופה ארוכה בה לא שיחק ולא פסח על השווארמיות או כל מהלך דיאטטי אחר בארץ. אחרי איזה חודש או אולי פחות סאריצ'ה חזר לטורקיה ויפה הייתה שעה אחת קודם.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

איך אפשר לשכוח את סדריק סבאלוס? אול סטאר לשעבר שהגיע לליגה שלנו כהחתמה מעניינת של הפועל תל אביב וסיים את תפקידו במהרה.

_________________
מה התועלת?

אני רוצה לחלוק בעניין קוטה.
הוא הגיע כרכז עבר מדהים, אבל אפחד לא ציפה שהוא יהיה אותו רכז כמו בימים הגדולים, לא יודע כמה אמתיים הסיפורים על התמכרות לאלכוהול, אבל הוא היה סביר לגמרי על המגרש, כולל סל ניצחון על גיבתשמואל השנואה
כל מישחק שנתנו לו לשחק הביא כמה אסיסטים שובי עין. (הייתי בכל המשחקים של הפועל בבית ובחוץ)
אני ארחיק לכת ואגיד שאם הוא היה ממשיך ולא ג'נקיס היינו עם דאבל היום
האכזבה ביחס לצפיות היא הייתה הציר המרכזי של חיתוך החוזה איתו ולא אפסיות מוחלטת.

סטיב לוגן, שני רק לאוסקר רוברטסון כמלך הסלים של אוניברסיטת סינסנטי, אול אמריקן במכללות ובחירה 30 בדראפט 2002, הגיע ל4 משחקים מביכים בגליל עליון ב2007. הסקורר הגדול הגיע עם איזה 100 קילו משקל עודף, וקלע 2 נקודות שלמות (שוב, ב4 משחקים) בטרם שוחרר לו אל המשך השקיעה.

_________________
"לגבי הפועל תל אביב, קבע בית הדין כי התנהגות האוהדים כלפי רגב פנאן והקריאות לעבר שמעון מזרחי מהוות עבירה של התנהגות בלתי ספורטיבית של קהל אוהדים, למרות שהן בגדר המותר".

אם הועלה כאן שמו של קווין מגי לשווא, בגלל קדנציה שנייה פחות מוצלחת, אז אי אפשר שלא להזכיר את מייסיו באסטון. כשלון ידוע מראש לכל מי שטרח לבדוק, הגיע בשנה שעברה כשבר כלי אחרי שנחתך במהירות גדולה מקבוצתו האוקראינית בה הפיק משחקי קווינטופל-זירו מופלאים.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

מסתבר שאתה מביע דעות מופרכות לא רק על משחקים ושחקנים שלא ראית... גם על כאלה שכן ראית...
אבל למה לי להתווכח איתך כשאתה בעצם עונה לעצמך?


ומיד אחר כך...

בדיוק. אף אחד לא ציפה - ואפילו ביחס לחוסר הציפיה הזה, הוא איכזב.
מ.ש.ל

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

אני לא מחשיב את באסטון ככישלון גדול, כי היה ברור שזה לא אותו שחקן וספק אם הוא יהיה משהו מעבר למחליף. מגי היה אמור להיות המגי של מכבי.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

תרד מעניין אבל הקדמה שלו לא נכונה בכלל. כל השחקנים שציינת הם כאלו שנכשלו מקצועית, היקסון לא נכשל מקצועית ובמשחק היחידי שלו הציג יכולת סבירה (אם כי הקבוצה שלו נראתה כמו פח) אלא פשוט עזב והלך הביתה ולא נשלח בגלל יכולת לא טובה.

אם באסטון אז אפשר גם להכניס את מרקוס פייזר בקדנציה הקצרה שלו באשדוד שבא והלך...

הבעיה הכי גדולה בראשל"צ של אותה עונה, היה הזר השני, בחור בשם סטיב בארט (אבא בארט ג'וניור האשקלוני) שכל משחק שני קלע איזה שלושים נקודות וכולם התלהבו ממנו כשהניצחונות הגיעו.
ואז הנקודות שלו המשיכו לזרום, אבל ראשון החלה להיתקע, ופיני גרשון זעק יום אחד למעריב ש"את סטיב בארט מעניין לשים את השלושים נקודות שלו ולשבת בצד, עם או בלי ניצחון". מגי גם התפרץ עליו יום אחד, ובסופו של דבר נגמרה עונה מאכזבת שמגי, כפי שציינת, בטח ירצה לשכוח. אבל עדיין, הכישלון לא היה רשום על שמו. אני זוכר משחק אחד שראיתי בתור זאטוט, שאחי מצביע לי על קווין מגי ביראת כבוד, ואז מישהו מאחורינו אומר "תצביע עליו עוד פעם, לא מוסרים לו".

_________________
תמיד צודק אבל עדיין מקשיב גם לאחרים מתוך אצילות מושרשת

ממה שזכור לי בארט הועדף על פני אחד,דארל ארמסטרונג שמו...

_________________
מה התועלת?

מסכים במאה אחוז. זה לא שמגי היה אותו שחקן שהיה במכבי, אבל הוא היה בסדר גמור (כשקיבל כדורים).

עד כמה שאני זוכר (ואולי אני כבר לא ממש זוכר) גם היווד וורקמן היה סביר לגמרי.

וורקמן היה די נון-פקטור. היו לו שני משחקים לא רעים (כרגע עולה לי בזיכרון המשחק עם סל הניצחון ההוא של טפירו מול גליל), וחוצמזה נאדה. כמובן, הוא לא היה הטיפוס שגורם נזק.

גם אנתוני מייסון נבחן בראשון בתחילת העונה ההיא, לא?

(ואאז"נ, זו גם העונה שבה הפועל החליטה שרויטארפלי, או פי.ג'יי בראון, או שניהם, לא זוכר כבר, לא טובים לה מספיק, או יקרים מדי, או משהו)

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

ואם כבר ראשון וכשלונות בזרים עם שם מפוצץ, אפשר לשים פה גם את בראד סלרס.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

טארפלי לא לקח את אולימפיאקוס לגמר גביע אירופה ב94?

_________________
Whether he is a sinner or not, I do not know.
All I know is that once I was blind, and now I can see.

קרמר היה כ"כ חלש במכבי שהם שיחררו אותו בינואר ואפילו לא הביאו מישהו במקום (אני חושב שלא ניתן היה להביא בתקופה ההיא בזמן כמו ינואר) ולמעשה נותרו בסגל של 6 שחקנים בכירים (מיקי,מוטי,סילבר,בריקובסקי ולאסוף) + שלישיית צעירים חסרי נסיון של ממש ששיחקו לא מעט אותה עונה (קדמן,ליפין, הרשקוביץ).

עניין בראון היה ב92/93...

_________________
מה התועלת?

מה עם סולומון בהפועל טייק טו? (ובמכבי טייק וואן?)
בכלל, במכבי עברו מיליארדי זרים, ולצד שאראסים ומקדונלדים, היו שם גם אין ספור דאלאס קומג'יסים ורשארד גריפית'ים.

_________________
נביא השבוע מחזור 5, עונת התשע"ו
Ara ja em puc morir!!!

קומג'ס וגריפית' היו רעים? טוב לדעת.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

וגם סולומון בעונה שלו במכבי לא בדיוק נכשל.

אם כבר מכבי, צריכים להזכיר שני קלעים גדולים שהגיעו בקול תרועה רמה ולמיטב זכרוני היו כשלון רציני: ניקולה לונצ'אר הסרבי וזרבדקו רדולוביץ' הקרואטי.

גם דיוויד בנואה לא ייזכר כהצלחה גדולה, אבל באמת לא ברורה לי רשימה כזו בלי טום צ'יימברס. שחקן NBA עם רזומה מהנדירים שניתן למצוא באירופה, עשה ממוצעים מעליבים למדי ביורוליג, שבר שיא שלילי מהשדה (ה0/14 המפורסם נגד ברצלונה) וחטף סל על הבאזר מעדי גורדון שהביא גביע לירושלים. אולי ה-כשלון הכי בולט שהיה בארץ.

_________________
"לגבי הפועל תל אביב, קבע בית הדין כי התנהגות האוהדים כלפי רגב פנאן והקריאות לעבר שמעון מזרחי מהוות עבירה של התנהגות בלתי ספורטיבית של קהל אוהדים, למרות שהן בגדר המותר".

מצד שני, הוא הגיע לפה בגיל 38, ותכל'ס, רוב הזמן לא היה רע מדי.
לונצ'ר ורדולביץ' אכן היו רעים לתפארת.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

נדב, אני דווקא זוכר בכלל לא רע את עונת צ'יימברס, נכון שהוא התחיל אותה איום ונורא, כולל אותו משחק לפנתיאון מול בארסה, אבל גם אם הוא לא עמד בציפיות העצומות שהיו ממנו, הוא עדיין היה אחד השחקנים היותר טובים של מכבי באותה עונה, אולי אפילו הכי טוב, לא חושב שהוא פלופ ברמות של קריימר/וורקמן/סאריצ'ה וכאלה.

ולגבי סלומון במכבי אני מסכים לגמרי עם רונדו, הוא אולי לא היה הצלחה גדולה כמו מקדונלד ושאראס, אבל עדיין נתן עונה טובה בהחלט, מכבי לקחה דאבל והגיעה לגמר היורוליג כשהוא בסך הכל היה טוב לאורך רוב העונה.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

סלומון באמת היה לא רע במכבי, מה שלא אומר שהוא לא היה מגעיל. שחקן דוחה למדי.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

נדב, צ'יימברס הביא אליפות למכבי באותה עונה, הוא שיחק פשוט מדהים בגמר הפלייאוף באותה עונה.