ככה זה נראה משם - למה הלך היקסון מהזווית האמריקאית ואם מישהו חשש מה יגידו עלינו (או על בני הרצליה), אז יש גם צד שני למטבע:
קוד:
Hickson’s stint in Israel will be remembered as a failure and will prove to be a cautionary tale for international teams looking to sign NBA players during the lockout.
אז מה היה לנו? קשיי הסתגלות, מזוודות שהגיעו שלושה ימים אחרי הבעלים שלהן (וזה עוד בלי שביתה), בעיות דיור, אולם לא משהו (האמת שתמיד אני שואל את עצמי מה חושבים שחקנים ששיחקו פעם או פעמיים מול אלפי צופים כשהם עושים היכרות ראשונית עם האולם בנשר או בנתניה), מעט מידי עובדים באירגון, סנדוויץ' עם נקניק במקום ארוחות גורמה, אף אחד לא עוזר לסחוב את התיקים ולהביא כדורים (שמוליק את רעננה את מנצור, לא יכלתם לעשות תורנויות?), געגועים לאבא ולסבתא... בקיצור, בעיות בגישה, חלקן נובעות מהגיל, חלקן מהמעמד והפינוק שבעקבותיו, אף מילה רעה על בני הרצליה וגם לא מילה רעה של בני הרצליה על השחקן:
קוד:
Izy Chinio, the respected CEO of Bnei Herzliya said that, “While Hickson may have had issues with his apartment, this wasn’t the reason he went home. He just was a kid who was very homesick and had a tough time keeping his focus on the court while having to make a quick adjustment to Israel. Hickson is a great kid, and I am sure he will have plenty of success in the NBA in the years ahead of him.”
ויש גם תקווה לעתיד, אפשר לחזור להריץ את הראן אנד דאן:
קוד:
With Hickson gone, Bnei can go back to running their offense through Baylor product, LaceDarius Dunn, who has proven to be a serious weapon thus far. While having an NBA player may make the headlines, without the right attitude, it won’t help in the standings.
למי שרוצה לקרוא עוד
http://sheridanhoops.com/2011/11/06/why ... in-israel/