אורליאן כתב:
הבעיה היחידה עם התשובה שלך (למעט העובדה ששוב, היא תגרנית ולא נעימה), היא שכל הדוגמאות שנתתי כבר התרחשו. יש לנו פלוגות שסירבו לפעילות מבצעית בשבת, יש שסירבו לפנות, יש שהצהירו שייענו לרב ולא למפקד.
במכלול המלא, ובתנאים האלו- הבני"שים יותר מסוכנים ממועילים, ואני שב ואומר שלטעמי צהל צריך לסנן אותם היטב היטב, ובכל מקרה לא לאפשר להם לשרת ביחידות נפרדות על טהרת הבני"ש בלבד. ההסדרניקים (לפחות חלקם הגדול), בשנים האחרונות, חיים בתחושה שזה הצבא הפרטי שלהם, ותפקידו לא רק למלא את תביעותיהם בענייני דת, אלא גם להגן על מה שלתפיסתם הוא אינטרס לאומי, גם אם רוב העם לא חושב ככה. שירת הנשים, והחוצפה שיש בסרבנות פקודה היא סימפטום לגישה הזו. צא וחשוב, מה יעשה מי שבחר לסרב פקודה על שטות (איך אמרת? זבוב), כשיעמדו דברים מהותיים על הפרק? אני חושב שזה מסוכן מדי מכדי שנשב ונבדוק בזמן אמת.
ובכלל- באיזשהו מקום לאורך הת'רד, אתה כתבת שבמקרה של התנגשות בין הרב למפקד, לחיילים הללו תהיה בחירה קלה מאד. לאור העובדה שגם לך ברור שצפויה סרבנות המונית במקרה של קונפליקט כזה, למה אתה טוען שאני עושה פיל מזבוב? אתה הרי מסכים אתי לגבי המעשה הצפוי (ואני מקווה שאתה מבין שזה יהיה חמור), אתה רק נוטה להסכים עם המעשה הזה, ואני לא. לא נראה לך סביר שגוף צבאי אמור לשאוף להרחיק מקרבו גורמים סרבנים?
לח"כ אין סמכות להכריח חיילים לעשות משהו. צריך חקיקה. מנגד, אני דווקא זוכר לא מעט גששים דרוזים שישבו איתי בערב שבת בקבלת שבת, ולא עשו עניין. המיעוטים לומדים במערכת החינוך הישראלית את ערכי מדינת ישראל (שהם בד"כ די יהודיים), מכירים את ההמנון הישראלי (שצריך להסכים שיש בעיה לדרוזי לשיר נפש יהודי הומיה, ולהזיל דמעה, מה לעשות), וחיים תחת דגל שהוא נגזרת של הטלית היהודית. לשיטתך, הם היו צריכים לסרב לשרת מזמן. ככה זה היה בצבא לפחות בדור שלי: הדרוזים חיו בשלום עם מה שהפריע להם, אני, החילוני, חייתי בשלום עם חוקי הכשרות (לדוגמא) שנכפו עלי בצבא, הדתיים ויתרו בנושאים שהפריעו להם- לענייננו: שמעו נשים שרות, ועלו על הג'יפ בשבת רק כי המפקד אמר. ככה זה: החיים המשותפים כופים על כולנו פשרות, שלא תמיד נעימות לנו, אבל חיינו איתם בשלום.
בשנים האחרונות, הדתיים בצבא נוטים פחות ופחות להתפשר, ודורשים שהצבא יתאים את עצמו יותר ויותר לדרישותיהם, כשמרווח הפשרה לו הם מוכנים, הולך ומצטמצם- זו עובדה, שאתה נמנע מלהתייחס אליה, וזה גורף- משירת נשים, עד פעילות מבצעית בשבת. לכל אורך הגזרה היו פעולות סירוב אקטיביות. בתנאים האלה- הצבא צריך לשקול שוב את תנאי השרות שלהם: גם איך ישרתו, ואפילו אם בכלל ישרתו.
הנה- לא אמרתי שזה לא קשור.
בסדר, סירובי פקודה שתיארת (ובמקרה של הדתיים סירוב לפנות יישובים, סירוב לפעול בשבת - דבר כזה אני לא זוכר אגב אבל נלך איתך -וכו') קורים אצל חיילים ממגזרים שונים, וכולם נענשו. חסרים שמאלנים שסירבו לקחת חלק בפעילות צבאית בגלל שמצפונם הכריע אותם? ויש חיילים חילוניים לחלוטין(ואפילו אחד דרוזי!)שסירבו לקחת חלק בפינוי יישובים, וכן, יש גם דתיים לאומיים שאומרים שילכו עם מה שהרב אומר. אז יש. בהם תטפל בכל הכוח, וזה בסדר גמור. אתה לא יכול להציג את זה בצורה כזאת שכולם הולכים למען מטרה אחת(הגנה על המדינה בכל מחיר)ורק הסרח העודף של הדתיים מתמרד כל פעם מחדש ומקשיב לרב.
אבל כל הדוגמאות האלה אינן דומות במאום למצב בו מחייבים חייל לקחת חלק באירוע שמטרתו היא סה''כ לבדר את החיילים, ואתה לא יכול לדרוש מחייל לשבת במקום בו מעמידים אותו במצב שהוא מתנגש חזיתית עם האמונות שלו, ולא במצב של פיקוח נפש חלילה(פעילות צבאית בשבת וכו'), אלא שוב, באירוע שמטרתו היא בסה''כ להנעים את הזמן לחיילים. אז אני אחזור על עצמי שוב, פאקינג לא רוצים להיות נוכחים במקום בו נשים שרות... ואם הצבא מחליט שיאללה בואו נפנק את החיילים עם ערב רקדניות, אז גם תדרוש מהחיילים להישאר באולם? אלו המקרים בהם התכוונתי לכך שחיילים יצטרכו לבחור בין הדת לצבא, ויבחרו בדת. לא דיברתי על החלטות מדיניות או פעילות צבאית, למרות שגם במקרה הזה בטוח שנראה סרבנים מטעם הדת(בעיקר בנושאי פינוי), כמו שתראה סרבנים מסיבות שמאלניות וסתם חבר'ה שוואלה לא מתאים להם לפנות יהודים מהבתים ''כי התגייסנו לצבא הגנה לישראל, וזה לא התפקיד שלנו לפנות אנשים''.
לגביי מיעוטים וכו', אני יודע שיש לא מעט בני מעיוטים שמשתתפים בלי יותר מידי בעיות בטקס קבלת שבת, אבל הם עושים זאת מרצונם החופשי ולא מסיבות דתיות, אלא סיבות חברתיות וגיבוש עם החבר'ה. בכל אופן, איתי במחלקה היו שני דרוזים ואחד מהם נמנע באופן קבוע מלהשתתף בטקסים יהודיים שונים(פסח, שבת וכו')ביחד עם כמה חבר'ה ממחלקות שונות. ולגביי ההמנון - לא ראיתי אחד ששר אותו, וזה בסדר גמור מבחינתי.
אבל כשיחייבו אותם להשתתף זה יקבל מימד אחר לחלוטין, ואני מקווה שאתה מבין זאת.