מי שמכיר קצת לעומק את ההיסטוריה של האן.אף.אל סביר להניח שהבין על מה מדובר. האורנג' קראש היה השם של ההגנה של הברונקוס באמצע שנות השבעים שסחפה את הקבוצה ועיר שלמה מטורפת פוטבול עד לסופרבול, שם הקאובוייז המבחילים מחצו את האורנג' קראש. הקבוצה ההיא היתה התחלת ההיסטריה של אחד מהמועדונים היותר מצליחים באן.אף.אל, שאחרי תקופה נוראית ברמה היסטורית עם ג'וש מקדניאל (ביל בילצ'ק פרודיג'י) קם לחיים חדשים עם לידה פלאית.
הפלא הוא אחד משחקני פוטבול המכללות הגדולים ביותר בהיסטוריה, המפורסמים ואולי המנהיג הגדול ביותר אי פעם - טים טיבו. כמו שטיבו התאים כמו כפפה לפוטבול המכללות, כך אמרו שאין לו את זה באן.אף.אל. טיבו, חשוב לדעת הוביל את פלורידה שלו בזכות הרגליים שלו ואם כבר הוא עשה שימוש איכותי ביד, זה היה עם הסטיף ארם הכי טוב במשחק מאז וולטר פייטון, שזה נהדר לרנינג בק, קצת פחות לקווטרבק התפקיד של טיבו. טיבו, נוצרי אדוק ומאמין, שגם כיכב במודעות נגד הפלות, נבחר ע"י הברונקוס בסיבוב הראשון, ונחשב כבחירה לא מוצלחת. בעונה הראשונה שלו טיבו באמת לא כיכב, לא שיחק יותר מדי וראה את קייל אורטון מוליך את המועדון לעוד עונה מחורבנת של 4 ניצחונות. העונה החלה בצורה דומה לחלוטין לזאת שהסתיימה ואחרי 5 מחזורים קייל אורטון הנהיג את הקבוצה לניצחון בודד. הקהל, הפנאטי כמובן לא הפסיק לצרוח את שמו של טיבו ולבסוף, המאמן החדש ג'ון פוקס החליט שאין ברירה. במחצית המשחק החמישי מול סן דייגו בפיגור 16 הפרש, טיבו נקרא לדגל. הוא לא שיחק טוב מדי, אבל הברונקוס ביצעו קאמבק, אך בסוף הפסידו. השלב הבא היה שבוע מנוחה ובו פוקס החליט שאם הוא נופל, הוא נופל ביג טיים ופשוט בנה התקפת קולג', שבה הקיו.בי רץ לא פחות מהזמן שבה הוא מוסר. בקיצר, הוא שם את האמונה שלו בטים טיבו ועם כל כך הרבה אמונה (של טיבו כמובן), הכישלון לא היה אופציה.
מאז הברונקוס הפסידו פעם אחת, וניצחו 6 פעמים. הדבר המדהים ביותר הוא לא כמות הניצחונות, אלא הדרך בה הם הושגו. המשחק הראשון היה מול מיאמי החלשה, שעד אז הייתה ללא ניצחון. טיבו די הסריח את המשחק במשך רוב הזמן והברונקוס פיגרו ב-14 נק' 3 לסוף המשחק. אבל אז טיבו עם הרגליים וגם היד הוליך 2 דרייבים לטאצ'דאונס והמשחק הלך להארכה. בהארכה כמובן שהברונקוס ניצחו ואגדת טיבו החלה את דרכה. במשחק השני היא כמעט איבדה לחלוטין את הדרך, כשדנבר נתקלו בדטרויט שבאותו זמן הייתה יותר חמה ממנוע 8 צילינדרים אחרי שעה נסיעה ב-150 קמ"ש. המשחק נגמר ב-35 הפרש לטובת הליונס. במשחק הבא לא הייתה דרמה אדירה, אבל שיוויון בסוף הרבע השלישי נגמר בניצחון ברונקואי בן 2 טאצ'דאונים מלאכתו של טיבו כמובן. המשחקים הבאים היו מותחנים לשמם. את הצ'יפס טיבו ניצח בהפרש טאצ'דאון ושלושת המשחקים הבאים היו מותחים עוד יותר עם קאמבקים של הרבע הרביעי. ניצחון בן 4 נק' על הג'טס, 3 נק' על הצ'ארג'רס אחרי הארכה וניצחון ב-3 נק' על הווייקינגס.
טיבו עד כה מוסר מספרים צנועים של 72.6 יארד למשחק (דרו בריס עם 336 יארד למשחק, מקום 31 עם 142 יארד למשחק) וגם הדיוק לא בשמיים, 50% (גם לא חגיגה, ארון רוג'רס עם 70.6%, מקום 30 עם 54.3%), אבל הוא רץ 468 יארד למשחק, עם ממוצע של 5.7 יארד לנשיאת כדור (הטוב בליגה). הקיו.בי הבא השיג 212 יארדים על הקרקע וזה נעשה ב-13 משחקים ולא ב-7 וחצי בערך, כפי שטיבו עשה.
אין ספק שטיבו הוא ה-סיפור של העונה הנוכחית ויהיה מעניין אם הוא אכן יעשה מהפיכה במשחק הפוטבול, כפי שחזה ג'ו גרודן לפני דראפט 2010.
_________________ "You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"
סטן ואן גנדי
|