לאומית כתב:
bill_tipesh כתב:
צר לי לאומית, אך אתה פשוט מסרב לראות את המציאות.
במקרה נכחתי במשחק אתמול, ולא רק שנכחתי, עמדתי ביציע עם אוהדי חולון, ובגלל שלהיות שקט במשחק זו לא באמת אופציה מבחינתי, אפילו סייעתי בעידוד, וניסיתי (בהצלחה מסויימת) לעורר את הקהל ביציע שלי (2), שהיה קצת בהלם כשירושלים החלו לחזור.
אז בתור צופה אובייקטיבי, שאפילו תמך בחולון במשחק הזה (אם כי כאמור, בעיקר מטעמי נוחות, היה מרענן להיות לראשונה מזה עשור במשחק שלא ממש אכפת לי מי תנצח בו), מקור האלימות בפירוש היה מכיוון אחד.
מופע הבובות היפה שדיברת עליו, הוא אחד הדברים המגעילים שיצא לי לראות במגרשי הכדורסל.
בובה לבושה בחולצה צהובה מכה בובה לבושה בחולצה אדומה, ולאחר מכן עושה תנועות של "מזיינת אותה".
מחליא.
אז כאמור, אובייקטיבית, מה אני ראיתי בנושא האלימות:
בסיום המשחק, לאחר חילופי דברים הדדיים (יאללה הביתה, אף פעם לא תניפו צלחת, אף פעם לא סיימתם בית ספר) החלו אוהדי חולון להשליך זמבורות לכיוון הקהל של ירושלים. כשזה החל להשליך אותן חזרה, החלו תנועות ידיים ואיומים לכיוונם, וכמובן, המשך השלכת אותן זמבורות.
בשלב הזה החלו לשיר גם את השיר הנפלא "מחכים לכם בחוץ".
כשהסתיים המשחק, פרצו אוהדי חולון לפרקט, וניסו לעלות ליציע של אוהדי ירושלים.
מספר אנשים מנעו זאת בגופם, כאשר הסדרנים היו די חסרי אונים (באותו שלב, שוב, תהיתי על חסרונם של השוטרים במגרשים).
בין המפרידים היה גם גדי רבינוביץ, שלא אוזכר בכתבות, שבגין זה שמנע מנער לעלות ליציע הירושלמי, זכה ממנו לקללות ואיומים דקות ארוכות לאחר מכן.
אותו רבינוביץ', אשר כמובן ידוע באהדתו לחולון, צרח אחר כך על זה שאנשי חולון לא מוכנים להתלכלך, ונותנים לקהל להתפרע כאוות נפשו.
להגיד שאתה נגד אלימות זה נחמד, אבל לא לקחת שום אחריות על מעשיי אוהדי הקבוצה שלך, ובאופן עקבי להטיל את זה על הקבוצה היריבה, זה פשוט פתטי.
כנראה שראית דברים שונים לגמרי מהמשקיף. בכל אופן, נעים לדעת שאוהדים משועממים מקבוצות אחרות עולים ליציע שלנו. העיקר שנהנית (:
עריכה:
הקטע עם הבובות היה משובב נפש. מצחיק בטירוף ובטוב טעם, כל מי שמסביבי התגלגל מצחוק ואני מדבר על אנשים מבוגרים בין היתר.
אבל לאומית, זה שנהנתי זה בדיוק העניין.
אין ספק שמבחינת אהדה הקהל של חולון הוא נפלא, או יכול להיות כזה לכל הפחות.
אבל אם אחרי המשחק, אב אוהד חולון שעמד לידי בורח מהר החוצה עם בנו, ואומר לו כי "יש דברים שלא צריך לראות", אז כנראה שמשהו שם לא בסדר.
אז אתם יכולים להמשיך לטמון את הראש בחול, עד ששוב יקרה משהו חמור.
או שאתם יכולים לפעול לשינוי המצב, וזה תלוי בכל אחד ואחד מכם.
אהבתי מאוד את אחת מתגובותיו של נדב, על כך שהוא מתמקד בהקנטת היריבים ולא בלקלל אותם.
גם אני משתדל (ומודה שלא תמיד מצליח) לא לקלל במגרשים, כאשר הקללה הקשה ביותר אותו אני מרשה לעצמי להטיח, היא המספר אשר באותו רגע מייצג לדעתי את יכולת השופטים.
גם אני משתדל (ומודה שלא תמיד מצליח) להשתיק ילדים אשר מקללים, ועושה מאמצים להפוך את השיח לאלים פחות.
ברור שבקהל קטן יותר (או לא קיים במקרה שלי), זה הרבה יותר קל.
אני גם לא מיתמם לחלוטין, ומי שראה אותי במשחקים יודע שיש משהו אלים בעצם הווייתי, בצורה בה אני צועק ומתנהג, גם אם אין אלימות פיזית או מילולית קלאסית.
אבל לכל הפחות אני מודע לכך, ומציב לעצמי גבולות ברורים.
אצלכם לא קיימת המודעות, ונראה שגם לא הגבולות.
ואתמול, מהצד, זה נראה מאוד לא רחוק מלינץ', בשיא הרצינות וללא דמגוגיה.
וראי, קודם כל אני לא אתפלא אם הקבוצה מימנה את הבובות האלו (מדובר בשני אנשים בתחפושות של אריה או משהו כזה).
וגם אם לא, הקבוצה אחראית על הנעשה במופעים במהלך פסקי הזמן לא? כמו המעודדות וכו'.