סל ניוז

12 משחקים.

שארלוט - אטלנטה. כבר אי אפשר לדעת בעונה כזאת מי שווה כמה ולמה. אטלנטה מול מיאמי נטולת לברון ופלאש מפסידה ב-3 הארכות, ומנצחת אותם בחוץ עם וייד ולברון. בכל אופן, שארלוט.

פילדלפיה - דטרויט. הפיסטונס בדרך לעוד עונה פח, פילי פתחה טובה יחסית לזה ש-5 המשחקים הראשונים היו בחוץ. פילי.

וושינגטון - ניו יורק. הניקס כמו הניקס פותחים עם ציפיות רק בשביל לפוצץ אותן תוך 3-4 משחקים. ועם איך שהם נראים, הם עוד יפסידו לויזארדס שלא ניצחו עד כה העונה משחק אחד.

טורונטו - ניו ג'רזי. הנטס נראים רע, וההחתמה של אוקור לא עזרה יותר מדי. היחיד שנראה סביר זה הרוקי מרשון ברוקס... נלך על הראפס.

בוסטון - אינדיאנה. דיוויד ווסט היה צפוי לעבור בקיץ לבוסטון תמורת ג'רמיין אוניל. הלילה יפגשו (בהנחה שאוניל ישחק). הסלטיקס מושלמים בבית וכנראה ישמרו על זה גם הפעם.

אורלנדו - שיקגו. הדבר העיקרי שאוהד שיקגו יכול לחשוש ממשחק כזה, זה שדוייט הווארד לא יפצע בפעם המי יודע כמה את דרק רוז. זה כבר קרה לדעתי איזה פעם-פעמיים. נלך עם הבולס דווקא, סוג של אנטי-אנטי ניחוס... שידור ישיר בקדפמ הלילה ב-3

אוקהלומה - יוסטון. הרוקטס לא ניצחו השנה בחוץ, וזה לא יקרה גם הלילה מול הדוראנטים.

מינסוטה - קליבלנד. קרב רכזים רוקיז. אבל הוולבס כל כך הרבה יותר סימפטיים ומגניבים. וולבס.

ניו אורלינס - דנבר. הנאגטס מפתיעים עד כה עם מאזן 5-2. נלך עם ההורנטס דווקא.

יוטה - ממפיס. הגריזליס יצטרכו ללמוד איך החיים נראים בלי רנדולף. ביוטה כבר למדו איך החיים בלי ג'רי סלואן ודרון ויליאמס. נלך עם הג'אז.

פיניקס - פורטלנד. הסאנס פושרים העונה, וגם סטיב נאש נראה שבע. פורטלנד לוהטת וזה צריך להיות שלה.

לייקרס - גולדן סטייט. הלייקרס מג'עג'עים ואין כמו משחק בית מול הווריורס לעזור להם לבנות את הבטחון העצמי בחזרה. לייקרס.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

34-18 לוושינגטון על הניקס שנראת גרוע מאוד בתחילת הרבע השני.

בינתיים הניקס חוזרים לפיגור מינימאלי, 47-46 לויזארדס, כשלמלו יש כבר 21 נק'.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

אז אחרי שבוסטון הפליאו עם פיגור ביתי 35-34 מול ניו ג'רזי במחצית, קבוצה פח ללא דרון וויליאמס וברוק לופז, מגיעים הפייסרס עם יתרון 33-25 בגארדן אחרי 24 דקות ! מה זה פה יורוליג?

_________________
"If LeBron is King, Kobe must be God."

כרמלו הגיע לעונה הזו בכושר יוצא מן הכלל. מציל את הניקס ממה שיכולה הייתה להיות פתיחה גרועה אף יותר. אמארה לא בעניינים העונה וצ'נדלר בינתיים לא מביא את השינוי בהגנה (עם מאמן הגנתי נוראי כמו דאנתוני זה לא מפתיע). הקו האחורי כצפוי גרוע.

פששש איזו צ'אקה של בוזר בסוף המחצית. 0.9 שניות לסיום, מסירה לבוזר, טרנאראונד ג'אמפר חלק למדי.
מחצית 53-43 לבולס למרות שלא משחקים מי יודע כמה.
אורלנדו: הווארד 16 נק' (7/10 מהשדה, 2/2 מהקו) ו-6 ריב', ריצ'רדסון 12
בולס: דנג 13 נק' ו-4 אס', רוז 12 נק' ו-6 אס', בוזר 10 ו-5 ריב', קורבר 9 נק'

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

נצחון די קליל בסופו של דבר 97-83 לבולס ששלטו כמעט לאורך כל המשחק. דרק רוז לא במשחק הכי טוב שלו פספס כמה פלואטרים וג'אמפרים אבל כן ניהל משחק טוב וברגעים המכריעים ידע למצוא את החברים לקליעה חופשית. בצד השני, למשחק של המג'יק אין שום צורה. אין הנעת כדור, נלסון לא מנהל משחק נכון, ההליכה להווארד שקופה מדי, הקלעים לא היו במיטבם ואורלנדו מסיימת עם 40% מהשדה.

מג'יק: הווארד 28 נק' 15 ריב' 4 איב' 2 חט' ו-2 חס', ריצ'רדסון 17 נק' נחלש מאוד אחרי הרבע הראשון, טורקוגלו 12, גלן דיוויס 8 נק' ו-10 ריב'
בולס: רוז 21 נק' (7/18 מהשדה) 10 אס' 8 ריב' ו-4 איב', דנג 21 נק' 5 אס' ו-4 ריב', בוזר 20 ו-13 ריב', קורבר 18 נק' (5/7 לשלוש). ריצ'רד המילטון וסי ג'יי ווטסון לא שיחקו עקב פציעות.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

סיכום שאר המשחקים:
הניקס בעור שיניהם מנצחים 99-96 את הויזארדס אחרי עוד ווינר שוט של כרמלו שהעלה אותם ל-98-96 כמה שניות לסיום. הויזארדס יחפשו נצחון ראשון מול קבוצה אחרת.
ויזארדס: יאנג 24, וול 22 נק' 9 אס' 5 ריב' ו-5 איב', בלאץ' 15 ו-6 ריב', מגי 13 נק' 10 ריב' ו-4 חס', סינגלטון 12
ניקס: כרמלו 37 נק' ו-7 ריב', סטודמאייר 23 נק' 12 ריב' ו-5 איב', צ'נדלר 12 נק' ו-15 ריב' (9 בהתקפה), ביבי 11, אימאן שאמפרט 10 נק' 7 אס' ו-5 חט' ואולי הנתון הכי מדהים - הוא היה 20+ ב-37 דקות ששיחק. טוני דגלאס אגב עם 0 נק' וסיים עם 12- ב-11 דקות ששיחק...

הסלטיקס חוזרים ל-50% הצלחה אחרי הפסד 87-74 בבית לפייסרס. דיוויד ווסט זכה לקריאות בוז רועשות למדי לפחות בקטעים שאני ראיתי של המשחק.
סלטיקס: ריי אלן 23 נק', גארנט 12 ו-6 ריב', רונדו 11 נק' 9 אס' 5 ריב' ו-3 חט', פירס 10 נק' (3/17 מהשדה) 7 ריב' ו-5 איב'
פייסרס: גריינג'ר 15, קוליסון 14, היל 13, הנסברו 12, ג'ורג' 12, היברט 11 ו-12 ריב', ודיוויד ווסט עם 2 נק' בלבד ו-10 ריב'.

אטלנטה מנצחת 102-96 את הבובעלך בהארכה. בוריס דיאו החטיא במצב של שוויון הזדמנות לנצח את המשחק לבובקאטס.
בובקאטס: אוגוסטין 21 נק' ו-12 אס', קמבה ווקר 19, בי ג'יי מאלנס 17 ו-5 ריב', די ג'יי "איך לעזאזל הגעתי למצב שאני פותח בחמישיה של קבוצת אן בי איי?? אה, כן, אני משחק אצל הבובקאטס" וייט 14 נק' ו-9 ריב', , דיאו 10 נק' 9 ריב' ו-4 אס'
הוקס: ג'וש סמית 23 נק' ו-13 ריב', מרווין ויליאמס 15 ו-9 ריב', הורפורד 15 ו-7 ריב', ג'ו ג'ונסון 14 ו-6 אס', רדמנוביץ' 11. אגב, ג'וג'ו ב-7 משחקים העונה עם 16.6 נק' (39% מהשדה, 34% לשלוש) 3 ריב' ו-2.4 אס'. בטוח שהבעלים מרוצים מהחוזה השמנמן שהם הביאו לו בקיץ 2010.

הנטס משיגים נצחון שני העונה, 97-85 על הראפטורס.
ראפס: קלדרון 19 ו-8 אס', ברניאני 17, באטלר 11, אד דיוויס 11 ו-8 ריב'. לא ברור האמת מה אד דיוויס עושה על הספסל. הוא צריך לפתוח במקום אמיר ג'ונסון. כמו שאמרתי פעם ואני אמשיך לומר, אם הקבוצה היא קבוצה גרועה, עדיף כבר לתת לצעירים לשחק. אין טעם ששחקן כמו אמיר ג'ונסון, שידוע כבר מה הוא יכול ולא יכול לתת בליגה הזאת, יקבל כ"כ הרבה דקות על פני פאוור פורוורד צעיר עם פוטנציאל.
נטס: דרון ויליאמס 24 נק' 9 אס' 5 ריב' ו-4 איב', מורואו 24 נק' (6/10 לשלוש), סטיבנסון 15, פרמאר 10 נק' ו-4 אס'

פילי מביסה בקלילות 96-73 את דטרויט.
סיקסרס: מיקס 21 נק', הוז 16 נק' 14 ריב' ו-4 אס', לו ויליאמס 16, תדאוס יאנג 15 ו-7 ריב'
דטרויט: גרג מונרו 22 נק' ו-7 ריב', ביינום 10, מקסייל 10, ברנדון נייט 10 נק' 9 ריב' 4 אס' ו-4 איב'. אותו דבר שאמרתי על דיוויס אמרתי גם שנה שעברה על גרג מונרו, ואנשים פה קפצו איך יכול להיות הגיוני לתת לסנטר רוקי לפתוח על פני בן וואלאס או כריס וילקוקס. בינתיים מונרו עם סביבות 15 ו-9 ריב' העונה באחוזים מצוינים מוכיח את הנקודה. המשמעות הנוספת לכל העניין הזה, היא שברגע שהצעירים מקבלים דקות ונותנים תפוקה, אפשר להעביר אותם בטרייד ולקבל עליהם יותר מאשר אם הם מקבלים כמות דקות סטייל אנתוני רנדולף ודון נלסון...

קליבלנד עולה למאזן חיובי 98-87 במינסוטה.
וולבס: לאב 29 נק' 14 ריב' ו-4 איב', דרק ויליאמס 12, מיליצ'יץ' 11 נק' (1/6 מהקו), ריקי רוביו 10 ו-5 אס', ביזלי 9 נק' ו-12 ריב'. אדלמן חייב לטפל ברוטציה. הייתי כבר מכניס היום את רוביו לחמישיה ונותן לו 35 דקות למשחק. ושקאהן יעשה טובה ובהזדמנות ימצא איזה שוטינג גארד סביר לרפואה.
קאבס: ג'יימיסון 22 ו-6 ריב', אירווינג 14 נק' 5 ריב' 5 אס' ו-7 איב', ורז'או 13 נק' 12 ריב' 5 אס' 4 חט' ו-2 חס', ג'י 11, גיבסון 11, סשנס 11 נק' 7 ריב' ו-6 אס'. כספי אתם שואלים? 5 נק' ב-18 דקות. פארקר? 6 נק' ב-25 דקות.

אוקלהומה מפהקת 109-94 מול יוסטון.
ת'אנדר: דוראנט 26 ו-7 ריב', הארדן 23 נק', ווסטברוק 15 ו-5 אס', איבאקה 11 נק' 9 ריב' ו-3 חס'
רוקטס: טרנס ויליאמס 13, קווין מרטין 13, דראגיץ' 10 נק' 11 אס' על 0 איב', סקולה 10, פטרסון 10

ניו אורלינס מפסידה 96-88 לדנבר שמנצחת 4 רצוף.
הורנטס: גריוויס ואסקז 16 נק' 4 ריב' ו-4 אס', לנדרי 15 ו-6 ריב', ג'ארט ג'ק 15 ו-6 אס', בלינלי 13. אריק גורדון לא שיחק עקב פציעה בברך.
נאגטס: גלינארי 23 נק' ו-6 אס', הרינגטון 14 ו-6 ריב', אנדרה מילר 13, אפללו 13, לוסון 12 נק' 8 אס' ו-5 איב', ננה מצדיק כל סנט מהחוזה שלו עם 6 נק' ו-8 ריב'.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

מישהו יכול להסביר מה הקטע עם הסנטרים המובילים בליגה הזאת וקו העונשין? הווארד פתח את העונה עם אחוזים בן וואלסים מבישים של 44%, ביינום משתרך מיד אחריו עם 50% ולשניים האלה הייתה פגרה סופר ארוכה לעבוד על זריקות העונשין שלהם. מילא אם היה מדובר בשחקנים בלי טכניקה בסיסית כמו צ'אק הייז או פשוט ידיים ענקיות שמפריעות להם(שאקיל) אבל זה לא המצב. מי שכן ניצל את הפגרה זה טייסון צ'אנדלר שקפץ השנה ל-78% מכובדים אחרי שכל הקריירה הסתובב על אזור ה-60%.

כבר בשתי העונות הקודמות צ'אנדלר היה מעל 70 (עם כמעט 74).

ואף מילה על הMVP של הליגה הסורית?

בראיינט עם 39 נק' באחוזים טובים מוביל את הלייקרס ל90-97 על גולדן סטייט. גאסול הוסיף 17 ו11 קרשים, בארנס 16 וביינום 9 ו16 ריב'.
בגולדן סטייט נטולת סטפן קרי בלטו מונטה אליס עם 18 ו10 אס', דיוויד לי עם 15 ו11 ריב' והרוקי קליי תומפסון עם 14 נק (6/8 מהשדה, 2/3 לשלוש).

לגבי מיליצ'יץ, במקרה יצא לי לראות את הבוקסקור הלילה במהלך הרבע הראשון. כבר אז היו לו 11 נק', ותהיתי לעצמי האם הוא יצליח לנפק משחק ראוי.
שעשע אותי שהוא נשאר עם אותן 11 גם בסיום המשחק.

יש מצב שסטף קארי ומונטה אליס עשו התערבות לראות מי ינצח יותר משחקים לבד?
כל פעם אחד מהם פצוע זה לא ייאמן

זה בטח לא משחק שהייתי משתמש בו כדי לטעון שקובי סתם זורק ולא מוסר, אבל זה גם בוודאי לא נחשב לקלוע באחוזים טובים. לקלוע 39 נק' ב-13 מ-28 מהשדה זה סביר ובטח לא משהו להתלהב לגביו. למעשה קובי קלע במשחק הזה ב-46% לעומת 49% של שאר הקבוצה.

אני רוצה לראות איזה עוד שחקן בליגה יכול בכלל להגיע ל28 מצבי קליעה בערב בכזאת קלות ובאופן סדרתי.

אם גאסול או ביינום ינסו לזרוק 28 פעמים, הזריקות שלהם יהיו ממצבים כל כך בלתי אפשריים, הם לא יקלעו רבע והזריקות. רק אדם אחד בעולם יכול לקחת 28 זריקות בדרגת קושי כזאת ולהכניס כמעט חצי מהם.

הלוואי על כל קבוצה בליגה שיהיה לה שחקן, שכשאתה קורא "את המספר שלו", הוא יכול להבטיח לך סל ב45% מהמקרים, בלי ifs and buts, רק תן לו את הכדור וזאת תהייה התוצאה. היחיד שיכול היה להתקרב לזה, אולי אלן אייברסון בשיאו.

_________________
LeBron can head south! But his mom is riding West.

We went from Princeton offense to Lower Merion offense.

איגי, נראה לי שאתה לא מכיר את לברון, וויד או אפילו כרמלו. חבל, שחקנים נחמדים. בלי לראות את המשחק, מול ההגנה של גולדן סטייט כמעט כל שחקן שייקח 28 זריקות יגיע לכמות מכובדת של מצבים נוחים.

אם זו פארודיה על פלאש/מאסטר אז:

אם לא:

לא יודע אם זו פארודיה אבל מה שאני כן יודע זה שבפורום כאן נוהגים כל הזמן להשמיץ את אחד השחקנים הכי גדולים בהיסטוריה. מה יש, אי אפשר לתת קצת כבוד? בכל שנה-שנתיים או אפילו עשור מגיעים לליגה שחקנים ברמה הזו?

_________________
"If LeBron is King, Kobe must be God."

לא יודע מה לגבי כותבים אחרים, אבל אי מודה שהוא אחד מהשחקנים הגדולים בהיסטוריה ועדיין בין השלושה הטובים בליגה, אבל זה לא מפריע לי לטעון שהוא אגומניאק המעדיף להאדיר את שמו על פני הצלחה קבוצתית.

אני לא חושב שקובי בין השלושה ואפילו חמשת השחקנים הטובים בליגה היום, ומעבר לזה חלק מההודעות על קובי נופלות יותר לקטגוריה של סגידה. אני אישית מעבר לשנאה לקובי הרבה יותר מעריך את דאנקן לדוגמא. נכון, יש לו אליפות אחת פחות, הוא מעולם לא עשה ריפיט, ואין לו את הכישרון שיש לקובי, אבל מוסר העבודה, המנהיגות השקטה והאישיות החיובית שלו. אלמלא היה נתקל בלייקרס של שאקובי בשיאם כנראה שהייתה לו עוד טבעת. בכל השנים שלו בסאן אנטוניו הקבוצה לא פיספסה את הפלייאוף פעם אחת. אין קבוצה אחת בליגה עם רצף כל כך מרשים מהבחינה הזאת.

שחף, מההודעות שלך אפשר לחשוב שקובי הוא שחקן כשרוני ועצלן לעומת הילד מאיי הבתולה שללא שום כישרון ורק בזכות עבודה קשה הגיע לאן שהגיע.
ולא הבנתי איך טים דאנקן קשור להאם קובי צריך או לא צריך להיכלל בין הגדולים בהיסטוריה, ובטח שלא ל3 או 5 הגדולים בליגה היום.
(אם כבר, האמת שדי הפתיע אותי לגלות שלפחות סטט' דאנקן לא עשה התקדמות משמעותית בכל השנים שלו בליגה, אשר מעונת הרוקי יחסית מאוד דומים. אני מודה שהייתי צעיר מכדי לדעת עד כמה הוא שיפר את המשחק שלו, ואני מניח שהוא שיפר במשך השנים, אבל סטט' זה לא ממש ניכר)
אגב, אני לא חושב שקובי הוא מהשלושה הטובים ביותר היום, וגם לא בטוח לגבי החמישה.
אבל הזלזול המדהים שהוא זוכה לו בפורום הזה פשוט לא ברור. בעונה שעברה יצא לי לראות ולעקוב פחות, ומן ההודעות כאן היה אפשר לחשוב שמדובר בשחקן גמור.
כנ"ל לפני העונה הזאת. הוא נותן פתיחת עונה מרשימה, ואני לא רואה סיבה למה לא לתת לו קרדיט על זה.

ודים, אני לא חושב שהסטט' האישית חשובה לקובי יותר מההצלחה הקבוצתית. אני חושב שהוא רוצה לנצח יותר מכל דבר אחר בעולם.
אני פשוט חושב שהוא חושב שהוא יכול לעשות סל טוב יותר מכל בהממ, היסטוריה כנראה, ועל כן הוא לוקח את זה על עצמו, גם אם זה לא מחויב המציאות.
אני לא בטוח אם זה מצב עדיף, אבל ככה אני תופש את הדברים בכל מקרה.

לא אמרתי שקובי ילד עצלן, אמרתי שאני יותר מעריך את דאנקן בזכות השקט והצניעות שלו.

גם דיברת בהודעה שלך על מוסר העבודה הירוד לכאורה יחסית לזה של דאנקן.
זה מצחיק כל שחקן שהוא "ילד טוב" סטייל דאנקן מקוטלג אוטומטית כאחד בעל "מוסר עבודה", וכל שחקן עם פרופיל גבוה הפוך.

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

איפה אמרתי שלקובי יש מוסר עבודה ירוד? מה שציינתי זה שלדאנקן יש מוסר עבודה גבוה. דבר ידוע אגב.

קובי שחקן בעל מוסר עבודה גבוה מאד. אפשר לראות את זה גם בהתפתחות המשחק שלו. היום הוא שחקן הרבה הרבה יותר שלם ממה שהוא היה בשלושת האליפויות הראשונות של הלייקרס למשל. אני חושב שקובי מאד רוצה לנצח, אבל אני חושב שקובי רוצה לנצח כשהשם שלו מופיע כאחראי לניצחון. הוא לא מרוצה בניצחונות כשחקן הפחות מרכזי (וזה מגובה בעובדות). אני למשל חושב שלדאנקן אין שום בעיה לעבור למושב האחורי ולצפות איך מישהו אחר מביא את הקבוצה שלו לניצחון. אני חושב שקובי הרבה יותר עסוק בתהילה האישית שלו.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

נדמה לי שזה מגובה גם בעזיבה של שאקיל את הלייקרס ב-2005.