קראתי רק את העברית, אבל אני מקווה מאוד שהכתב פיספס משהו. יותר מדי פעמים יצא לי לשמוע הסברים מלומדים של מאמן על למה הכדורסל שלו לא מצריך תרגילים או אין בו חשיבות לעמדות ("הגענו למסקנה שבסגנון המובנה שלנו אין צורך ברכז טבעי" של שמיר, קצת לפני שהקבוצה שלו התפרקה לגמרי והוא הלך הביתה), ובדרך כלל זה היה או מתכון לאסון או סתם ניסיון לתרץ בנייה לא נכונה/חוסר יכולת להשתלט על הכוכבים.
אני איכשהו יצאתי בתחושה שהמסקנה של מיאמי משנה שעברה היתה הפוכה - שדווקא התבוסה בגמר תעורר את השחקנים להבין שהם לא יכולים לנצח לבד ושהם צריכים לוותר על אגו ולרתום את עצמם למסגרת קבוצתית. שרשרת הפוסט-אפים של לברון מול דאלאס או מיעוט השלשות היה רמז מעודד בכיוון הזה. בכל מקרה, עם גישה התקפית של "לא צריך תרגילים, ניתן לשחקנים להחליט בעצמם מה לעשות" מיאמי לא תגיע רחוק (אפשר לקוות ככה לפחות).
_________________ "ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה "המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)
|