היו לי 24 שעות פנויות, ואת רובן השקעתי בבניית המודל האולטימטיבי לשאלה - מיהו השחקן הגדול בהיסטוריה.
התשובה, אגב, אם אתם רוצים שאספיילר, היא לא סמפראס ולא פדרר (אם כי הוא צריך רק עוד תואר בודד בטורניר כלשהו, או גמר גרנד סלאם בשביל לעלות למקום הראשון), אלא דווקא...
איוון לנדל ככה זה, איוון לנדל, 81 תארים בסך הכל, 8 תארי גרנד סלאם, 5 מאסטרס. 22 תארי גרנד פרי ( מאסטרס סיריז), ו-11 הפסדים בגמרי גרנד סלאם, הוא אולי קצת לוזר, אבל הוא גם השחקן הגדול בהיסטוריה. אם כי, כאמור, פדרר יעבור אותו עוד השנה.
את המתודלוגיה שלי, למען האמת, הסברתי כבר בפעם הקודמת, אך פיתחתי אותה. כללו של דבר הוא ש:
ניצחון בטורניר רגיל = 1 נקודה
נצחון בגרנד סלאם או במאסטרס = 9.3 נקודות. (מחושב על פי היחס, בין נצחונות כאן לנצחונות בטורנירים רגילים)
גמר גרנד סלאם או מאסטרס = 5.3 נקודות, וגם כן מחושב על פי יחסים.
טורניר במאסטרס סיריז\אולימפיאדה\אליפויות העולם של ה WCT (עד 1989) או הגרנד סלאם קאפ (עד 1999) = 5.1 נקודות ומחושבים כיחס הקושי בזכייה בהם לעומת זכייה בטורניר רגיל.
מקום ראשון במשך שבוע כלשהו מקנה 0.7 נקודות ומחושב כ 13\1 מזכייה בטורניר גרנד סלאם (ששקולה לכאורה לזכייה ברבע שנה שהיא 13 שבועות).
מקום ראשון בסוף העונה = 1.2 נקדות וגם הוא מחושב על פי יחס הקושי בין ההישג הזה לבין סתם מקום ראשון באמצע השנה.
כמובן, מי שרוצה לעיין באקסל – הוא מצורף. הדירוגים רק מתחילים בשנת 1968, ופה ושם יש מידע חסר (כך למשל, אין דירוג עולמי קיים ב 1980 וב 1981, ואין דירוג בכלל עד שנת 1973)
הנה התוצאות לשאלה מיהו השחקן הגדול בהיסטוריה:
1. לנדל – 582
2. פדרר – 581
3. סמפראס - 517
4. קונורס – 504
5. מקנרו – 418
6. בורג – 357
7. אגאסי - 337
8. נדאל – 320 (והוא כמובן יעלה המון בדירוג, לעבר החמישייה).
9. בקר – 244
10. אדברג – 219 (בדירוג הקודם, אדברג, השחקן האהוב עליי בכל הזמנים זכה בגלל המתודלוגיה, אבל שיניתי אותה כדי להיות הוגנת יותר, ואין מה לעשות, הבחור ייצא מהעשירייה בקרוב).
11. נסטאסה – 191
12. וילאנדר – 166
13. ג'וקוביץ' – 153 (וגם הוא כמובן יעלה מעלה מעלה בדירוג בשנים הבאות. הוא כבר קפץ 3 מקומות רק בטורניר הזה).
14. קורייר – 146
15. וייאס - 145
16. יואיט (!!!!). 145
17. לייבר – 131
18. קוורטן – 106
19. רוזוול – 96
20. סטאן סמית' – 93
פרט אליהם, יש דירוגים של עוד 37 שחקנים, שסטטיסטית, הם בלי שום ספק 57 השחקנים הגדולים של ארבעים וקצת השנים האחרונות. דרישת הסף היא משהו כמו 24 נקודות.
עד כאן החלק הראשון, שעם מתודולוגיה מעט שונה (אבל מאד דומה) עשיתי כבר בעבר. אבל בעבר זה לא הספיק לי, כי זה עדיין לא עונה על השאלה – האם באמת עמדה בפני השחקנים הנ"ל תחרות משמעותית בשנים שלהם? איך אפשר להשוות שחקנים מתקופות שונות, האחד אל השני? מיהו באמת הגדול מכולם.
הדבר הראשון שעשיתי, באופן לא מדעי בעליל, היה פשוט לקחת את 57 השחקנים האלה, ולבדוק כמה מהם חפפו בשנים העיקריות שלהם (כלומר, שנים שבהן הם היו בטופ 5 או למצער בטופ 10) שחקנים אחרים. כך למשל, אם אני משווה את סמפראס לפדרר. הרי שסמפראס שיחק בגדולתו מול 19 מתוך 57 השחקנים האלה, בעוד פדרר הסתפק ב-12 מתוך 57 השחקנים האלה בלבד.
חבל רק, שפרט לתחושה, זה לא הספיק לי. מה שגרם לי לעבור לשלב הבא – דירוג עונות:
ההנחות שלי היו כדלהלן:
1. אני מדרג עונה על פי האיכות של העשירייה הראשונה בתוך אותה עונה.
2. יש אמנם אנומליות מעטות כאן (כך למשל, סמפראס זכה ב US OPEN האחרון שלו, ב 02, אך סיים את העונה רק במקום ה-13, אבל בסך הכל, ובמספרים הגדולים, יש בכך הגיון רב, לדעתי.
3. כמובן שזה עדיין לא עוזר לי, על מנת לקבוע, עד כמה השחקן היה גדול באותה עונה. אחרי הכל, אי אפשר להשוות את פדרר של לפני 4 שנים לפדרר של היום, נכון? אז גם לזה יש פתרון:
5. כל שחקן מקבל את החלק היחסי בין דירוג השיא שלו בכל זמן נתון, לבין הדירוג שלו בתום אותה עונה, ועל פי זה העונה נקבעת. כך למשל:
אם פדרר דורג ראשון בעולם בעבר, אך סיים את העונה שעברה רק במקום השלישי, הרי שמבחינתי הוא נמצא רק ב 80 אחוז מהיכולת שלו (3-1)*10% :
מהי היכולת שלו? הדירוג האישי שלו, כך שאם לפדרר יש סך הכל של 581 נקודות, הרי שבעונה שעברה הוא היה שווה רק 80 אחוז מאותן 581 נקודות, שהן בערך 420 נקודות.
6. זו המתודולוגיה, וכך עברתי עונה אחר עונה עד שנת 73, אז התחיל הדירוג העולמי.
7. גם שחקנים שלא כלולים בין 57 השחקנים קיבלו משקל כלשהו (2.5 נקודות, לא חשוב למה, מפורט באקסל) בעשירייה. רק כדי שזה יהיה הוגן.
מסקנות ראשוניות:
1. הכי מעט שחקנים משמעותיים, היו דווקא שנה שעברה. רק 4 כאלה בעשירייה. אף אחד מהשישה האחרים, הוא לא בין 57 השחקנים המשמעותיים של התקופה הפתוחה.
2. היו לא מעט שנים עם עשרה כאלה, וזה אכן יורד עם השנים. לפדרר היו תקופות ושנים עם בין שבעה לשמונה שחקנים משמעותיים בעשירייה. לסמפראס בשנת 92, היתה עשירייה ראשונה שלמה "משמעותית" כשבדרך כלל הוא שיחק עם שמונה או תשעה כאלה.
3. עונת 92 הנ"ל היא גם העונה הראשונה מאז שנת 76, שבה כל העשירייה הראשונה היתה "משמעותית".
4. מה שהרבה יותר נחמד, מסתם כמות של שחקנים, היה כמובן הדירוג שלהם, על פי המתודולוגיה הנ"ל שהסברתי. וכאן כבר קורים דברים מעניינים, למשל – מהי העונה החזקה ביותר בהיסטוריה? תשובה:
1. 1985
2. 1982
3. 1990
4. 1987
5. 1984.
תנו לי לתקן את עצמי, יתכן שאף אחת מהעונות היא לא החזקה ביותר בהיסטוריה. אבל העונות האלה הן בהחלט העונות התחרותיות ביותר בהיסטוריה. קרי, העשירייה הראשונה, הורכבה כמכלול מהשחקנים שיחסית עשו הכי הרבה בחיים, בשיא כוחם.
כמובן, מאד ברור ששנות השמונים דומיננטיות ברשימה. כי ככה זה כשיש לך גם את וילאנדר, גם את בורג, גם את קונורס, גם את מקנרו, גם את לנדל, גם את אדברג, גם את בקר, וכולם בשיאם או קרוב לשיאם, בחלק מהתקופה הזו. לעולם לא היתה תקופה שבה כל כך הרבה שחקנים שעשו כל כך הרבה בקריירה, שיחקו ביחד, פרט לשנות השמונים.
כאמור, יתכן ואלו לא העונות החזקות ביותר בהיסטוריה. אך סטטיסטית, אין ספק שמדובר בעונות התחרותיות ביותר בהיסטוריה מבחינת רמת השחקנים שבהן. מספרים לא משקרים (למרות שכמובן המצאתי את המתודלוגיה).
דברים נוספים מעניינים? כן, האמת היא שלמרות שיש הבדל בתחרותיות שבין העונות של לנדל, לעונות של סמפראס או פדרר, אך למרות שסמפראס, בסך הכל שיחק בעונות תחרותיות יותר מאשר פדרר, אין הבדל משמעותי מדי ביניהם.
עונת 2005, היתה העונה התחרותית ביותר בה פדרר שיחק, ודורגה 18 בסך הכל.
סמפראס לעומתו שיחק בשיאו בעונות ה -12, 13 ו -17 מבחינת רמת התחרותיות שבהן.
ב-11 העונות המרכזיות של סמפראס (בהן הוא דורג לפחות בטופ 10), הדירוג התחרותי הממוצע היה 23.
ב-10 העונות המרכזיו תשל פדרר (בהן הוא דורג לפחות בטופ 10), הדירוג התחרותי הממוצע היה 25.6.
כאמור, לא הבדל גדול מדי. למרות ההבדל המסוים לטובת סמפראס. מה שברור כמובן שוב, הוא שלנדל ,הוא פשוט מעט מעל שניהם. או לפחות שיחק בתקופה שהיתה מה לעשות, תחרותית יותר.
השלב הבא, היה לבדוק, על ידי שימוש באותה מתדולוגיה, פחות או יותר, מי היה השחקן הגדול ביותר בכל עונה נתונה. כאמור, הדירוג העולמי לא מספיק, כי הדירוג שלי, מדרג הישגים משמעותיים (זכיות בגרנד פרי, במאסטרס, בגרנד סלאם, גמרים בגרנד סלאם, וכו'), גבוה יותר מאשר הישגים לא משמעותיים (זכייה בהמון טורנירים, למשל). כך, הגעתי למסקנות קצת שונות לגבי השחקנים הטובים בעולם שנה אחרי שנה.
אחת מהתוצאות המאכזבות אגב מבחינתי, היא שבשנת 98 הידועה לשמצה, ריוס, עם כל הכבוד לסמפראס, פשוט היה יותר טוב. וחבל, כי אני ממש לא סבלתי את ריוס.
השחקנים הדומיננטיים בסבב, שנה אחר שנה.
1. לנדל ופדרר – 6 פעמים כ"א.
3. סמפראס – 5
4. בורג – 4
5-9. קונורס, מקנרו, קורייר, יואיט (!!), נדאל – 2 כ"א.
10-17. נסטאסה, אורנטאס (!!), וילאנדר, אדברג, ריוס, אגאסי, קוורטן, ג'וקוביץ' – 1 כ"א.
מפה, הדרך היתה קלה, לתאר, מי נתן למעשה, את העונה הטובה בהיסטוריה.
שלב נוסף כמובן, היה לבדוק מי נתן את העונות הדומיננטיות בהיסטוריה, ראשית דירוג פשוט – מי תכל'ס, סיים עונה עם קומבינציית התארים הכי מרשימה. והתשובות מעניינות.
1. פדרר (2006) 67 נקודות.
2. מקנרו (1984) – 60
3. פדרר (2004) – 57
4. ג'וקוביץ' (2011) - 56
5. פדרר (2007) – 55
מדהים למדי, סמפראס? העונה הטובה ביותר שלו, בדירוג הפשוט היתה עונת 94 עם 47 נקודות. לא משהו. לכאורה.
כמובן, שגם זה לא מספיק.
כי אחרי הכל, אם יש לי דירוג תחרותיות של עונה, ויש לי את דירוג ההישג של אותו שחקן באותה עונה, אז אפשר לעשות PERFORMANCE RATING אמיתי, ולבדוק באמת מי נתן את העונה הגדולה בהיסטוריה.
המתודולוגיה היא מעט שרירותית, אבל ככלל, הרעיון הוא :
(דירוג שנתי\9 + דירוג אישי באותה עונה*2). כך, אני נותן לידי ביטוי גם את העובדה ששחקן נתן באותה עונה, עונה מופלאה במיוחד, ומחשיב את הפאקטור הזה ככפול מהפאקטור השני, שרק לוקח את הדירוג העונתי. כאמור, שרירותי מעט, אך גם הגיוני למדי.
והנה המסקנות כעת, העונות האישיות הגדולות בהיסטוריה של הטניס:
1. מקנרו (84) – 289 נקודות.
2. לנדל (85) – 285 נקודות.
3. בורג (79) – 266
4. לנדל (87) – 262.
5. לנדל (82) – 251
6. אדברג (!!!) (90) – 248.
7. לנדל (86) – 247
8. לנדל (89) – 245
9. פדרר (06) - 244
10. וילנדר (88) – 242.
בעיניי, זה מדהים. העונה הטובה ביותר של סמפראס, היתה בשנת 94, והיא מדורגת 14 בסה"כ. בסך הכל,
לפדרר יש עוד 3 עונות בטופ 20 (פרט לעונה ההיא בטופ 10).
לסמפראס יש רק עונה אחת בטופ 20.
ללנדל, בלי שום ספק, המנצח הגדול של ההשוואה הזו, יש לא פחות מחמש עונות בטופ 10. מדהים.
מסקנות: לא יודע, תסיקו לבד. מי שכמובן רוצה לראות ולעיין באקסל, הוא מצורף. אבל דבר אחד ברור, ללנדל, יש לכל הפחות קייס, לשחקן הטוב בהיסטוריה.
בעצם שני דברים ברורים – פדרר, בסופו של דבר, גם אם משווים תחרותיות, ולצערי (כי סמפראס הוא השחקן השני האהוב עליי בהיסטוריה). באופן סופי, ברור ומוחלט – טוב בראי הכללי, מסמפראס. מה לעשות.
______________
ועכשיו מסתבר לי, שאי אפשר להדביק קובץ אקסל. ברצינות??? מי שירצה, אני אוכל לשלוח לו במייל. (אבימאל?) כלומר, אם זה באמת מעניין מישהו, אותי זה מן הסתם עניין מאד.