סל ניוז

נתקלתי לאחרונה בסידרה מצוינת של 20 סרטונים ביו-טיוב בשם: 'הקורס בהתרסקות'.
היא עוסקת בעיוותים ובחולאים של השיטה המוניטרית בארה"ב, אבל כמובן רלוונטית לעולם כולו.

כל פרק בסידרה שווה צפייה, אבל הפרק החשוב בעיני הוא זה שנוגע בבנק הפדראלי ובהתנהלות הבעייתית שלו :



לפי הבנתי, כמעט כל הבנקים המרכזיים בעולם (כולל בנק ישראל) מתנהלים באותה שיטה. מאוד מדאיג.

ראיתי רק את הפרק שהבאת והוא מבוסס על אקסיומה אחת, שתכל'ס אני בספק גדול אם אני מאמין לה, בעיקר כי אף פעם לא שמעתי על זה. אבל גם מסיבות אחרות.
בוא נניח שאמריקה היא כלכלה סגורה - מה שהאקסיומה אומרת היא שהמדינה תמיד תהיה בחוב. אממה - ברור שלא, כי היו תקופות שבהן אמריקה היתה בעודף (ומדינות אחרות).
מה שיוצר מצב שהאופן היחיד בו מדינה יכולה להיות בעודף, הוא על ידי פתיחת המשק, וקניית חובות אחרים שעולים על יצירת החוב שלך. שוב, אני לא מאמין לזה. לא חושב שככה זה עובד, ובאופן כללי זה גם מפתיע אותי, וגם מריח מאג'נדה נסתרת.

יכול להיות שאני טועה, וכך זה אכן מתרחש. אני לא כלכלן. אבל אני כן אופתע.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

- אכן ממשלות שרוצות לגייס כספים מנפיקות כיום איגרות חוב. בעבר היה נהוג העניין של הדפסת כסף, אם כי בשלב מסוים הבינו שזה פשוט גורם לפיחות במטבע, בדיוק כמו שאם חברה מחליטה להגדיל את מספר המניות שלה מאלף למיליון, שווי החברה לא משתנה, אלא רק השווי למניה.
- איגרת חוב שהערך הנקוב שלה הוא 100 דולר, לא בהכרח שווה 100 דולר, אלא רק אם נסחרת בפארי. הערך הנקוב הוא ערך הקרן אשר יוחזר לרוב בתאריך הפרעון הסופי של איגרת החוב.
- ה"תגלית" שבסופו של דבר יש יותר חוב מאשר כסף היא לא חדשה, אלא עניין ידוע, והרעיון והאמונה שניתן למחזר את החוב היא לא רק משהו שקיים במערכת הבנקאות האמריקאית, אלא בהכל. בדיוק כמו שבן דב או תשובה האמינו לאורך שנים שלא משנה איזה חובות יהיו להם, תמיד הם יכולים לגייס עוד ועוד כדי לכסות על החובות הקיימים וליצור חובות חדשים.
- הדגשתי את המילה "אמונה" לא לריק. אולי המילה היותר מתאימה היא "אמון". אמון מניע את העולם הזה, אמון של אנשים אחד בשני וזה נמצא בהכל. בספורט, בבידור, בין בני משפחה ובני זוג, בעבודה, בצבא, במסחר בין קונה למוכר וכו' וגם בעסקים כלכליים לרבות רכישה ומכירה של חוב. אנשים קונים את אגרות החוב הללו מכיוון שהם מאמינים שארה"ב תחזיר להם את הכסף. המשברים של שנות ה-2000, גם התפוצצות הבועה, וגם משבר הסאב-פריים והמשבר הנוכחי (שהוא אולי דאבל דיפ ואולי משהו אחר) הם בסופו של יום משברי אמון.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

זה ברור כמובן. מה שהיה טעון הוכחה מצידי (אבל כמובן, יכול להיות שאני פשוט בור), זה שהפדרל רזרב, או הגוף המוניטרי, אם תרצה, מנפיק כסף אך ורק אם הממשלה מעבירה לו חוב בתמורה. זה נשמע לי מוזר (אבל כאמור, יתכן ואני טועה).

בכל מקרה, אחרי שראיתי עוד כמה סרטונים שלו. הוא אחלה, ונביא זעם, ומדבר עם היגיון מסוים. אבל הוא רק מדבר על הצד הרע של הדברים. הצד הטוב של הדברים במאה השנים האחרונות הוא די פשוט - צמיחה אדירה. ולפחות בסרטונים שאני ראיתי, הוא לא ממש מזכיר את זה (אלא רק את האינפלציה. יופי באמת).

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

הנה מאמר מבלוג נחמד שמסביר את התהליך.

http://kalkala-amitit.blogspot.com/2011 ... -post.html

אמנם הבלוג קצת (טוב נו... הרבה...) שונא את השיטה הנהוגה היום, אבל ההסבר הוא נכון. כסף בעולם המערבי נולד מחוב. פעם, הכסף ייצג את הזהב שיש ברשות המדינה. מרגע שהקשר בין הכסף למתכות היקרות נותק, היו צריכים לארגן שיטה שתייצג את ערך הכסף. השיטה היא חוב (יותר מדוייק-אשראי). הכסף מייצג חוב, ומכאן שם השיטה- מערכת פיננסית מבוססת אשראי. תפקיד הבנק המרכזי הוא ליצור את האשראי הזה. הוא היחיד-לא המדינה- אלא הבנק המרכזי שלה- וזה חשוב, כי למדינה אין שליטה על כמות הכסף שהבנק מייצר, מלבד קביעת גובה ההלוואה שהיא לווה מהבנק- הבנק המרכזי הוא היחיד שיכול להדפיס כסף בשיטה הזו. וכן- הדרך היחידה של המדינה ליצור לעצמה כסף לשימושה הוא ללוות אותו בריבית מהבנק המרכזי שלה.

זה נכון שהשיטה הזו אחראית על הצמיחה האדירה, אבל מתנגדי השיטה טוענים שהיא גורמת לאינפלציה, הנובעת בעצם מהריבית של החוב שהשיטה מייצרת- יותר נכון מהפער שבין הריבית לכושר הייצור והצמיחה של המשק. מאחר והריבית לעולם תעלה על כושר היצור, הרי שלעולם ערך הכסך יישחק (שכן תמיד יהיה יותר כסף מסחורות ושירותים, ולכן ערך הכסף יישחק בהתמדה), ומכאן שהשיטה הזו מוליכה בוודאות לקריסה כלכלית.

עוד נקודה שאתה צריך לזכור, היא שהבנק המרכזי הוא לא גוף אלטרואיסטי. זה גוף הפועל למטרות רווח. הוא לא מייצג את האינטרס הלאומי, אלא את האינטרס של בעליו. השיטה האמריקאית מסבירה את זה יפה, שכן שורשי הבנק הפדרלי הם בבנקים פרטיים שקיבלו היתר לפעול כבנקים פדרלים. כלומר- אנשים פרטיים הפעילו את הפד ברשיון. למטרות רווח פרטי, אלא מה?

לאורך ההיסטוריה היו מנהיגים- לינקולן, קנדי- שפעלו לביטול הבלעדיות של הפד על החוב הלאומי- על מדפסת הכסף בעצם. חובבי הקונספירציות יכולים לומר שלסופם של שני אלה יש קשר ישיר לתכניות שלהם... אבל כעובדה יש שיטות אחרות- בין אם הדפסת כסף ע"י המדינה לצרכיה- כלומר- כסף "מאוויר", ולא מגובה חוב, ובין אם הדפסת כסף בערך זהה לקצב צמיחת המשק- כלומר כסף מגובה סחורה (קצת דומה לתקן הזהב של פעם). גם לשיטות החלופיות יש חסרונות (היפר אינפלציה במקרה של ייצור כסף ללא גיבוי. דפלציה במקרה של כסף תלוי תקן כלשהו, במידה וגובה צמיחת התקן לא מדביק את צריכת הכסף של המשק).

למטיבי לכת בעניין, הונגריה פועלת עכשיו לחיסול הבנק המרכזי שלה, ובעצם למעבר לשיטת הנפקת כסף שאינה מבוססת אשראי. העולם המערבי לא משתגע על הניסוי, ומנסה בכוחניות לפעול לחיסול המהלך (סנקציות כבדות על הונגריה... מעניין שבמקרה הזה העולם די מאוחד בצורך לפעול נגד הסוררת. שלא כמו בעניין הגרעין האירני נאמר... אבל זה עניין אחר). בינתיים הונגריה מתעקשת, ושווה לעקוב על השפעות המודל שהם ייצרו, לעומת מה שיקרה סביבם בשאר היבשת מבוססת האשראי.

מה זאת אומרת שווה לעקוב אחרי הונגריה? האם זה לא היה המקרה בכל (או לפחות ברוב), מקרי ההיפר-אינפלציות בעולם? האם בכל מדינה שבה היה היפר אינפלציה אי פעם, תמיד היה גוף פדרלי שהדפיס כסף תמורת הלוואה?

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

בכלכלות חופשיות מודרניות, ככל הידוע לי-כן. אינפלציה היא מונח שנולד מיום שנולדה שיטת הכלכלה מבוססת האשראי. זה לא היה קיים בעולם כלכלי מבוסס סחורות. כלומר- כל עוד הכלכלות לא נזקקו לגוף מרכזי המלווה כסף לפעילותן, אינפלציה היתה דבר זניח. מחירים עלו וירדו בהתאם לביקוש לעומת היצע, בלי להתחשב בשווי הכסף (שגם הוא סוג של סחורה), ששוויו היה פחות או יותר קבוע, כי כמותו היתה פחות או יותר קבועה. מרגע שכמות הכסף החלה להתנפח, מחיר הסחורה השתנה לא רק בגלל שינויי ביקוש/היצע בשוק, אלא גם בגלל שווי הכסף- כלומר כמותו.

הונגריה בדרך להיות הכלכלה המודרנית החופשית הראשונה שתפעל ללא בנק מרכזי, אלא אם כן העולם המתנגד יצליח לחסל את המהלך. כאמור- לינקולן וקנדי כבר חשבו על זה- הראשון אפילו התחיל את המהלך, אבל שניהם ירדו מעל בימת ההיסטוריה לפני שסיימו את המהלך, ומחליפיהם ביטלו אותו, וחזרו לשיטה מבוססת האשראי. לא ברור לי מה ההונגרים מתכוונים לעשות, והאם נראה שם הדפסה בלתי מוגבלת של כסף (מה שכנראה יוביל לקריסה כלכלית מהירה מאד), או שתהיה איזושהי הגבלה על כמות הכסף שהמדינה תייצר, ועל מה תסתמך הגבלה כזו.