סל ניוז

http://espn.go.com/blog/truehoop/post/_ ... rt-scoring
אנחנו כותבים פה לא מעט על סיטואציות של האם לעשות פאול בפוזשנים מכריעים, אבל לא זכור לי דיון על טיים אאוט לפני פוזשנים בדקות סיום.
הכתבה שהבאתי פה מנסה לשבור את המיתוס שבדקות אחרונות של משחק צמוד כדאי לקחת טיים אאוט, ע"י סטטיסטיקה מארבע וחצי העונות האחרונות בNBA שמראה שהאחוזים מהשדה וכמות הסלים שנקלעו במהלכים בהם נלקח טיים אאוט קטנה בכמה מצבים מכמות הסלים שנקלעו ללא טיים אאוט.

חשוב לציין שמדובר בNBA, ולכן האופציה לקחת טיים אאוט היא גם כדי להציל את הפוזשן (אם שחקן מסתבך באיזה דאבל אפ או משהו), ולפעמים גם כדי להוציא כדור מהחצי ולא מהסוף, אבל שוב - הבדיקה עוסקת לא רק בשניות אחרונות אלא גם בדקות אחרונות.

שיין באטייה מצוטט בכתבה ואומר דבר חכם והגיוני (שהוא למד מששבסקי) - אם אתה לוקח טיים אאוט לקבוצה היריבה יש זמן לסדר את ההגנה, וגם ככה בד"כ מהלכים בדק' אחרונות הם או בידודים או פיקנ'רול, שכולם מכירים גם ככה. אם זה המהלך שלך, עדיף לצאת מהר להתקפה, לתת לגו טו גאי שלך את הכדור ולהריץ את המהלך בלי לאפשר למאמן המגן לתכנן הגנה.

לדעתי הוא מאוד צודק, אז למה בעצם רוב המאמנים לוקחים טיים אאוט אם יש להם?

לדעתי? בעיקר בגלל הרצון של המאמנים להיות בשליטה, להרגיש שהם משפיעים, לא יותר מזה. למאמן בנקודת הזמן והמצב הזה בעצם אין שום דרך אחרת להראות או להרגיש שהוא משפיע מאשר לקחת פסק זמן.

ואם אתה לא לוקח טיים אאוט אין להגנה זמן לארגן את ההגנה? ההבדל המשמעותי בין עם טיים-אאוט לבלי טיים-אאוט זה מיקום הוצאת הכדור, ולשניות אחרונות זה יכול להיות קריטי. ר' למשל את גמר הפיינל פור ההוא ההוא, ששטות של שמיר שלקח טיים-אאוט לפני זריקת העונשין של ארנולד (מבוסס על עוד מיתוס ששחקן שישב בטיים-אאוט לפני זריקות עונשין יחטיא באחוז יותר גבוה - זה משהו שהיה מעניין אותי לשמוע אם מישהו חקר סטטיסטית) גרמה לו להוציא את הכדור מתחת לסל של הקבוצה שלו עם סיכוי אפסי להשיג משהו בשלוש שניות.

במצב שבו אין עניין של זמן, בהחלט יכול להיות ש"יאללה בלגן" זו אסטרטגיה יותר טובה מלעשות משהו מתוכנן ומאורגן, אבל אני עדיין חשדן כלפי זה. כמובן צריך להגיד שכמו כל מחקר סטטיסטי מהסוג הזה, צריך לרדת לפרטים הקטנים - אין דין טיים-אאוט שנלקח על ידי מאמן טוב (כי הוא יודע לתכנן תרגיל מוצלח) ודין טיים-אאוט שנלקח על ידי מאמן מחורבן (כי הוא יודע שצריך לקחת טיים-אאוט במצב הזה ושאם הוא לא ייקח אז יצחקו עליו, אבל לא באמת יש לו מה להגיד), ויש טיים-אאוטים שנלקחים מתוך מטרה לתכנן תרגיל, אבל גם יש טיים-אאוטים שנלקחים כי אתה בפיגור ו/או משחק לא טוב, ואז לא מפתיע אם אחרי הטיים-אאוט לא הצלחת לעשות כלום. לא מעט טיים-אאוטים (בייחוד בדקות האחרונות) נלקחים במצב כמעט-אבוד, נניח אחרי שהיריב קלע סל שאילץ אותך לקלוע שלשה. אם אלה נכנסים לחישוב, ודאי שהם יורידו את הממוצע.

אבל כל זה נאמר מבלי שנכנסתי ללינק או קראתי את המחקר, יכול להיות שיש שם מענה לשאלות האלה.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

ברור שכל השאלות ששאלת נענות בשלילה. זאת הבעיה עם כל אשפי הסטט' שמציפים את הליגה ואת אתרי הספורט האמריקאים. הם מתעסקים המון המון בסטט' ובערך כלום בכדורסל.

מה שכן אפשר ללמוד מהלינק זה שאחרי פסק זמן קבוצות לוקחות הרבה יותר שלשות מאשר פוזשנים ללא פסק זמן.

בלינק הכתב חילק את המצבים לארבע קטגוריות.
משחק בהפרש מקס' של 5 הפרש, 5 דקות לסוף
משחק בהפרש מקס' של 5, 3 דקות לסוף
משחק בהפרש מקס' של 3, דקה לסוף
משחק בהפרש מקס' של 3, 9 שניות לסוף.

בשתי הטבלאות הראשונות ניתן לראות הבדל לא קטן באחוזים גם משתיים וגם משלוש לטובת המצבים ללא פסק הזמן. לעומת זאת בקטגוריה השלישית ההבדלים גם משתי נק' וגם משלוש נק' קטנים ואילו בקטגוריה האחרונה אם הקבוצה לוקחת זריקה משתי נק', אז האחוזים עדיפים משמעותית, לעומת זאת בשלשות אין הבדל גדול.

בנוסף הכתב התעלם מזריקות עונשין שנוצרו כתוצאה מפוזשנים, דבר שמעוות מאד את המסקנות שלו.

בקיצר, כמו רוב הסטט' הללו, מדובר בנק' מוצא למחקר רציני שמבין את התחום בו עוסקים ולא משהו שאפשר להסיק ממנו מסקנה חד משמעית.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

הנה משהו שתאהב - השטות של שמיר הייתה אפילו עוד יותר גדולה, וכתבתי את זה גם בזמנו.
אפילו את הנימוק של "לתת לארנולד לחשוב על העונשין כדי שיחטיא" אין לו, כי במצב שנוצר במשחק - יתרון נקודה למכבי, 2 שניות לסוף - היה עדיף לארנולד דווקא להחטיא את הכדור.
קליעת העונשין אומרת הכנסת כדור כשהשעון עומד, זה אומר אפשרות של מסירה ארוכה כשהשעון עדיין עומד. החטאה אומרת שירושלים לוקחים ריבאונד והשעון מיד מתחיל לרוץ, והשחקן שלקח את הריבאונד - מתחת לסל של עצמו ועם הגב לסל היריבה - עוד צריך להסתובב ולאכול זמן מהשעון, ולזרוק ביד אחת ממגרש שלם כשהוא מוקף בגבוהים של היריבה שעמדו איתו לריבאונד. נראה אותו.

כמובן הוא תמיד יכול להגיד שהוא לקח פסק זמן כדי לגרום לארנולד לקלוע דווקא... וזה אפילו הצליח לו!

ולגבי השאלה עצמה: נפריד בין "פוזשן אחרון" לבין "דקות אחרונות".
בפוזשן אחרון כמובן שמיקום הוצאת הכדור הוא קריטי, וזה שיקול ראשון במעלה למה כן לקחת פסק זמן. בנוסף, השאלה היא אם יש לקבוצה תרגיל למקרים כאלה שהם תרגלו ואפשר להעביר בפסק זמן בקלות יחסית, או שאולי צריך לאלתר ולשרטט קשקושים על הלוח שאני בספק אם השחקנים, כשהם מתוחים ועמוסי אדרנלין, יכולים בכלל לקלוט.

בדקות אחרונות? אני חושב שבכלל לא רלוונטי לעשות את הבדיקה הזו. מדובר על מצב שבו יש עוד כמה מהלכים, זה תלוי בהפרש, בזמן שנשאר, במומנטום, בכמות פסקי הזמן שיש לך. בקיצור שאלה לא רלוונטית שאי אפשר לענות עליה.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

אפרופו בנושא שרטוטים וקשקושים על הלוח, לא יודע אם שמתם לב לפסקי הזמן האחרונים של מכבי וירושלים לפני הזמן הרגיל של המשחק. גם בלאט וגם דרוקר רשמו תרגילים ארוכים ויפים, עם חסימות וחיתוכים ומה לא. בת'כלס? אפילו החסימה הפשוטה שהייתה אמורה לשחרר את השחקן לקבל את הכדור מהחוץ לא התבצעה.

ראי, לפי הדברים שכתבת יכול להיות שזה מה שחשב המאמן של ז'לגיריס בזמנו?

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

אם הכוונה היא לזריקה האחרונה של גוסטס, אז ברור שהמצב קצת שונה, כי קליעה הייתה מעלה את ההפרש ל-4. אבל אם לא טנוקה בירד האידיוט שקפץ בצורה בוטה פנימה לפני הזמן, גם ההחטאה הייתה גומרת את המשחק הזה.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

סתם, הצחיק אותי שאמרת שארנולד היה צריך להחטיא, כי אז זה היה גומר את המשחק, ונזכרתי בכך שגוסטאס החטיא ואיך זה לא גמר את המשחק.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

גם במקרה של גוסטס - למרות שהיה עדיף לו לקלוע, בניגוד לארנולד, כי ההפרש היה עולה ל-4 - כל מה שצריך זה לא להיאבק על הריבאונד, אלא רק לעמוד על יד הריבאונדר של מכבי כדי להקשות עליו עוד יותר קליעה בלתי אפשרית גם ככה. ואז המשחק היה גמור גם במקרה של החטאה.

וזה בסדר, עד היום גם אני צוחק כשאני חושב על איך זה לא גמר את המשחק...

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

במקרה של גוסטאס ברור שנק' עונשין אחת הייתה סוגרת את הסיפור, לא משנה מה יהיה אח"כ.
מה שכן, אם לא היו שורקים לכניסה מוקדמת של בירד אז מכבי בחיים לא היו קולעים שלשה.

זו בדיוק הנקודה, בירד לא היה צריך בכלל להיאבק על הריבאונד הזה, ואז גם בהחטאה המשחק היה גמור. הוא לא השאיר לשופטים ברירה אלא לשרוק.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

דבר ראשון, ברור שיש הבדל בין מאמנים באיך שהם מעבירים טיים אאוט. יש מאמנים שעושים את זה רק כדי לעצור מומנטום או לדבר פסיכולוגיה, ויש כאלה שאשכרה משרטטים תרגילים. כמו שעמוס אמר, וראו את זה במשחק של מכבי וירושלים בראשון, בלאט ודרוקר סימנו תרגילים ובזבזו טיים אאוט שלם, ובסוף פשוט החליטו לוותר על המהלך.

הקטע, כמו שבאטייה אומר, שגם ככה כל הקבוצות מכירות את כל התרגילים אחת של השנייה, אז מה הטעם בלתת להם לארגן את ההגנה מחדש. ברור לי שהאובר סטטיסטיקה של האמריקאים לא באמת מייצגת כי הנתונים בדקה האחרונה לא מובהקים מספיק (על פניו), אבל עדיין אם תיזכרו, תראו שכל מאמן שיש לו טיים אאוט לפני כדור אחרון לוקח אותו. ובהתחשב בעובדה שזה באמת מאפשר להגנה להתארגן, אני לא מצליח להבין את הרעיון.

עוד בעיה קטנה מבחינת המחקר היא שלא בדקו פערים של נק' אחת, אלא 3 ומטה. וזה בהחלט משנה את הגישה למהלך האחרון.

ולבסוף, אם נתעלם לרגע מהבדיקה (מצטער, לקרוא לכמה נתונים סטטיסטיים מחקר זה קצת מצחיק), ונסיט את הדיון רק לפוזשן אחרון (או נניח בתוך הדקה האחרונה), למה באמת לקחת טיים אאוט?

מאיפה מגיע העניין של "הקבוצות מכירות את התרגילים"? כשסטוקטון קלע את השלשה המנצחת מול יוסטון של בארקלי/האקים אז יוסטון ידעו מה התרגיל הולך להיות? מה גם שלענייני תרגילים תקפה האמירה של רג'י מילר - "איך הם יכולים לשמור עלי, הרי אין להם מושג מה אני הולך לעשות". עצם זה שיש אי ודאות באיזה תרגיל הקבוצה תבחר כבר נותן יתרון לקבוצה המתקיפה.

הגיוני שלטיים-אאוט יש חסרונות, כי גם לקבוצה השנייה יש זמן לדבר ולתכנן. אז אפשר להגיד שאין טעם לקחת טיים-אאוט אם אתה חושב שהמאמן של הקבוצה השנייה ינצל אותו יותר טוב ממך. אפשר גם להגיד שבמצב ספציפי על המגרש (למשל, אם השחקנים של הקבוצה השנייה התחילו לחגוג) עדיף לוותר על הטיים-אאוט. אבל לקבוע קטגורית שהאופציה של מאמן לשרטט תרגיל ולשים את הכדור ביד של השחקן המתאים ובמקום המתאים לכך לא מצדיקה טיים-אאוט זה באותה רמה של להגיד שאין דבר כזה יד חמה בכדורסל.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

אני מתקשה להסכים איתך.
דבר ראשון, כי לא אני המצאתי שהקבוצות מכירות את התרגילים של הקבוצה השניה. מאז סטוקטון והאקים נוספו ניתוחי וידאו, סקאוטינג טרחני ודקדקני ועשרה עוזרי מאמן שאומרים לכל שחקן איך בדיוק להגן על איזה מהלך.

אבל עזוב את זה, נניח ורג'י מילר צודק, אין להם מושג מה הוא הולך לעשות. אז איך לעזאזל רוב המאמנים יוצאים מפסק זמן לפני מהלך אחרון ועושים בידוד לגו טו גאי שלהם, או במקרה הטוב פיקנ'רול שהם גם ככה שיחקו כל המשחק? במקרה כזה, נניח 20 שנ' לסיום המשחק זה הרבה יותר ממספיק זמן לשים את הכדור ביד של השחקן שאתה רוצה ולבצע את התרגיל.
ועוד דבר, ראי נראה לי כתב על זה, מי בכלל קולט משהו ממה שהמאמן מקשקש שם בתוך כל הבלאגן הזה? למאמן ההגנה העסק לרוב פשוט יותר, המהלכים הם מובנים (מובנה, לא מובן) יותר - אישית, סוויץ' על הכל, טראפ, הלפ אנד ריקאבר וכו'. דברים שהשחקנים מבצעים מגיל נוער ויודעים להוציא לפועל הכי טוב.

האמת שיש לא מעט מקרים שאכן התקפה אחרונה במצב כזה הולכת בסוף הפוך ממה שהמאמן מתכנן בכלל. אני זוכר שראיינו פעם את לבן מרסר על סל הנצ' המפורסם שלו נגד הפועל חיפה. הוא אמר שם ש"צביקה שרף סימן תרגיל שהיה קשור לג'מצ'י ומגי, ובסוף כל אחד מהם הלך הפוך ומצאתי את עצמי עם הכדור ביד3 שניות לסוף".

מכיוון שיצא לי לראות קבוצות חוזרות מפסק זמן לפני ההתקפה האחרונה כשהן מצייתות לתרגיל מורכב (או פשוט) ששורטט להן, ובלי שהקבוצה השנייה מסוגלת להגיב כמו שצריך, אז הטענה שהכל בשפיץ של הנעל קצת מפוקפקת בעיני. וגם לפני בידוד או פיקנרול אפשר לחדד דברים ולתת את הזמן להתרכז.

אתה יודע מה - קח את הפסק זמן המפורסם ביותר בכדורסל הישראלי. לכאורה, המחשה מושלמת של הטענה שלך: לא תרגיל מורכב ולא נעליים, האופן הכי מובהק בעולם וכל זה אחרי פסק זמן מבורדק שרובו לא רלוונטי. דמיין עכשיו מה היה קורה בלי טיים-אאוט: סביר להניח שעדי היה מקבל את הכדור, מקפיץ כמה שהיה מקפיץ ובסביבות השנייה העשירית לסוף פיני היה מתחיל לצעוק על שחקן שיבוא לעשות איתו פיקנרול, כי פיני הוא המאמן הכי מעורב בעולם. יכול להיות שסתם שחקן היה בא ביוזמתו. בקיצור, בלגן, שנמנע בזכות הדקה העודפת והמיותרת הזו.

גם הוצאת הכדור של הפועל במהלך שאחרי פסק הזמן - הוצאה מהירה לפפי שמייד שיחרר אותו לעדי לפני שמכבי יספיקו לעשות עבירה (למרות שבחלומות שלי עדיין הם מספיקים לעשות אותה לפעמים...) היא משהו שהרבה יותר לעשות, גם אם לא לתכנן, אחרי פסק זמן. לפעמים להיות מסודר עוזר גם להתקפה, לא רק להגנה.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

וכמובן, שוב, פסק זמן מקדם אותך מהחצי שלך אל לב החצי של היריב באפס זמן. זה כשלעצמו יכול להיות שווה הרבה מאד בפוזשן אחרון, אפילו אם המאמן לא אומר בו כלום.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

עם זה אני מאוד מסכים, אבל עדיין נראה לי שהבלאגן (ולא הסדר) פה הוא מה שחשוב באמת והוא משרת בעיקר את הקבוצה שמתקיפה.

גם ככה רוב השחקנים ממילא לא מקשיבים למאמן שלהם, בטח לא בסיטואציה הזו, אז הבלגן נוצר מאליו.
בכל אופן, אם מדובר בקבוצה מאומנת שתרגלה מצבים כאלו (אני לא מתכוון לסתם אופן, אלא ממש מהלכים מתוכננים) כמובן שצריך לקחת פסק זמן בלי קשר. אבל שוב, עצם היכולת להתקדם במגרש בלי להוריד זמן מהשעון כבר הופך את פסק הזמן לשווה.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

רק שנראה לי (ככה אני לפחות הבנתי) שהשאלה הייתה לא על המקרה הזה, לא כשזה נחוץ לקחת פסק זמן בשביל לקדם את הכדור, לא כשנשארו 5 או 10 שניות, אלא במצב שיש 20 שניות אפילו 24 ועדיין המאמן לוקח פסק זמן, הרבה פעמים רק בשביל להגיד לשחקן לקחת את הכדור לחכות עד 6-8 שניות ואז לזרוק לסל ולא מעבר לזה.

זה ברור שבמצב שצריך לקדם את הכדור יש צורך בפסק זמן רק בשביל זה.

עדיין גם זה לפעמים חשוב, כי אם כן מדובר בתרגיל מתוכנן המאמן צריך לתזמן את התרגיל ולומר לרכז מתי להתחיל אותו. זה הרבה יותר קל לתזמן את תחילת התרגיל כשאתה מוציא את הכדור מהחצי של היריבה למצב יחסית סטטי מאשר אם אתה צריך לרוץ את כל המגרש ולהתייצב במהירות בעמדות שלך.

מלבד זאת, עיקר הטענה של שוללי פסק הזמן הוא שאם הקבוצה המתקיפה עושה מהלך ריצה מהיר, היא יכולה לתפוס את ההגנה לא מאורגנת. אם נשארו 20-24 שניות לסוף המשחק ממילא אין טעם לעשות מהלך ריצה מהיר ולהשאיר זמן לקבוצה השנייה.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

אני לא חושב שזה עיקר הטענה, אני חושב שעיקר הטענה זה שזה מאפשר למאמן להתכונן טוב יותר, לבצע חילופים הגנתיים אם צריך, ויותר מזה להכין הפתעות כמו למשל להביא דאבל אפ על השחקן המוביל של הכדור בשביל להוציא לו את הכדור מהיד, ללחוץ ולמנוע הוצאה של הכדור ועוד. דברים כאלה הם עיקר הטענה, ולא שאפשר לעשות סל מהיר או לתפוס את ההגנה פחות מאורגנת, פשוט שבהתקפה מיד אחרי בלי פסק זמן לפני יהיה קשה יותר לשחקנים להגן מאשר אחרי פסק זמן שם המאמן הכין אותם להתקפה (שברוב המקרים גם דיי ברור מה הולכים לעשות במצב כזה, אופן או פיק אנד רול בדרך כלל, אין יותר מידי הפתעות).