FLASH כתב:
עדיין שאק דאנקן ואולאג'ואן היו ווינרים והוכיחו את זה הרבה פעמים, כולל סלי קלאץ' גדולים בפלייאוף, כולל התעלות של ווינרים בגמר לא פעם. כשלברון הגיע לגמר הNBA, אז דווקא אחרי הסדרות הגדולות בקרירה שלו כשהוא בכושר שיא (גמרי מזרח מול דטרויט ב07 ומול הבולס שנה שעברה) ולמרות שיריבת הגמר לא היו טובות יותר הגנתית מאותם דטרויט ושיקאגו, הוא נחלש ב10 רמות כשהגיע למאני של המאני טיים, כשהגמר של שנה שעברה היה באמת שיא השיאים (לדעתי שם התחיל הסיפור שלברון פוחד לזרוק בקלאץ'), וסגר רצף של שלוש שנים שהוא מודח למרות הביתיות! כשמוסיפים לזה 3 מקרים בשבוע אחד שהוא מוסר את הכדור האחרון לא ברור למה אנשים מתפלאים מהירידות על לברון בקלאץ'...
תראו לי עוד סופרסטאר טופ 15 בהיסטוריה שראה קבוצה יריבה חוגגת אליפות במגרש הביתי שלו, פעמיים. עוד משהו חביב: שני האירופאים שזכו בMVP גמר עשו את זה מול לברון ג'יימס
גם ללברון היו לא מעט פעמים שהוא התעלה, אבל את זה כמובן הרבה יותר נוח עבורך לשכוח, נכון?
היו פעמים שהוא התעלה והיו פעמים שהוא נעלם. למזלו הוא רק בן 27 ויהיו לו עוד מספיק הזדמנויות לתקן.
ובכל מקרה אם לא שמת לב הסיבה היא שהגענו לדבר על האקים (את דאנקן אגב לא אני הזכרתי) היא שהבאתי אותו כדוגמא לשחקן שלא נדרש לקלוע סלי ניצחון בסוף משחק ועדיין לקח שתי אליפויות. זאת כתגובה ליניב שטען ששחקן שתמיד יהיה "צ'וקר" לפי ההגדרה הזו אף פעם לא יקח תואר.