סל ניוז

נו, ברור שתקציבי ענק. אבל היו עוד המון קבוצות עם תקציבי ענק לאורך השנים. לי אישית, אין שום ספק שאוברדוביץ' הוא אובראצ'יבר לא קטן. בדיוק כמו שפרגוסון למשל, למרות התקציבים של מנצ'סטר יונייטד, גם הוא אובראצ'יבר.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

תקציבי ענק, רכז שהוא בטופ 5 של היורוליג וסנטר בטופ 5, ב-7 השנים האחרונות? לכמה קבוצות יש את זה לאורך זמן? אלה שתי העמדות הכי חשובות בכדורסל האירופאי(מי שרוצה לבדוק, שילך ויראה קורלציה בין הרכזים המצטיינים של כל שנה ביורוליג לעולות לגמרים והזוכות, ואותו הדבר לגבי סנטרים. אצל אובראדוביץ' העמדות האלה הן באנקר בכל השנים האלה).

נו, אז הוא גם יודע לייצר המשכיות (בדיוק כמו פרגוסון, אגב). האיש לקח 5 מתוך 12 אליפויות אירופה האחרונות, ותמיד נתן אופי מאד מדויק לקבוצות שלו. קצת קרדיט.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

נו, ובתקציבי הענק של ריאל מדריד או של הרוסיות, הן לא יכולות להביא שחקנים יותר טובים ולנער אותו?
כנראה שלא.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

גם לדעת מה לעשות עם הכסף זה חלק מהכשרון. תשאל בבית אנגלופולוס. האחים שפכו הרבה כסף באולימפיאקוס, אבל לא היה להם מי שידע מה לעשות איתו...

האיש זכה באליפות היבשת בכל קבוצה בה עבד (פרטיזן, בדאלונה, ריאל, פאו). זכה באליפות אירופה ואליפות העולם לאומות. אין באירופה מאמן שמתקרב בכלל להישגים שלו (אני לא יודע לגבי העולם, באירופה- הוא הגדול בהיסטוריה). אני מניח שכל מי שנמצא כאן ראה את אוברדוביץ מנהל משחק. אין גדול ממנו, ויותר מפעם אחת הוא ניצח משחקים עבור הקבוצה שלו, במו מעשיו. הוא הגדול בהיסטוריה האירופית, אין ספק בזה. הוא, ולא הכסף. היבשת מלאה דוגמאות לערימות כסף שכשלו, בהיעדר אוברדוביץ (גם עם שמות גדולים על הקווים). אוברדוביץ ניצח בקבוצות גדולות, קטנות, בינוניות, עם כסף, בלי כסף. גאון כדרסל- אין ספק.

אוברדוביץ' תעשה לי ילד...

שחף, כשהוא לקח את היורוליג עם פרטיזן הוא לא בדיוק נהנה מתקציבי ענק (אחת מההפתעות הגדולות בהיסטוריית הפיינל פור, גם אם במבט לאחור אנחנו יודעים איזה סגל מוכשר זה היה), גם בבדאלונה הוא לא נהנה מקבוצת על עם כוכבים גדולים. האיש הוכיח את עצמו בכל מצב ועצם העובדה שהוא בטופ מעל עשור ולכן גם מאמן בקבוצות הגדולות של אירופה לא אמורה להיזקף כנגדו.

לגבי היותו גדול מאמני אירופה, אני לא מסכים. אני אקח את אטורה מסינה עליו.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

ולדעתי גדול מאמני אירופה בכל הזמנים הוא בכלל המורה של אובראדוביץ', אלכסנדר ניקוליץ'. האיש שבעצם הקים את הכדורסל היוגולסבי, ובנוסף היה אחראי על וארזה הגדולה של שנות ה-70.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

יש לו גם גביעי ספורטה עם בנטון(שהיא היחידה שהוא לא זכה איתה באליפות היבשת) וריאל בנוסף למדליית כסף אולימפית באטלנטה 1996 אבל מי סופר...

_________________
מה התועלת?

אוברדוביץ' שווה ת'רד בפני עצמו, אבל באשר אלינו - אי אפשר להתעלם מהעובדה שגם היו לו לא מעט כשלונות בשנים האחרונות, כמו שכתבו כאן. הוא לא כל יכול, מהבחינה הזו לקבוצות של מסינה היה משהו שלקבוצות שלו אין. מה שממחיש את העניין בצורה הכי טובה הוא העובדה שלמעשה זו הפעם הראשונה ב- 10 השנים האחרונות בה פאו מעפילה לטופ-8 עונה אחרי שזכתה באליפות אירופה.

באופן כללי יותר? אולי "עדיף" למכבי לשמור את העלייה לפיינל פור לעונה הבאה, אחרת - סתם חבל לכל האוהדים שיטוסו לפרנס את הטורקים רק כדי שיחזרו לארץ יום אחרי ההפסד לצ'סקא בחצי.

דווקא אם מדברים על מאמן של קבוצות גדולות וכסף גדול, אז מסינה הרבה יותר מתאים לטייפ. כל זה כמובן לא גוזל כלום מהיכולת שלו כמאמן.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

גם קאזלאוסקאס לקח את היורוליג עם סגל בשקל וחצי. מאז שהיורוליג קמה, אין מאמן שנמצא במועדון שב-9 מתוך 12 שנות קיום היורוליג נמצא בטופ של אירופה מבחינה תקציבית. רוב התארים של אובראדוביץ' נלקחו בתקופה הזאת, כולל שני פיינל פורים שהיו ביוון(במהלך העונה עצמה זה לא אומר כלום אבל זה בהחלט מגדיל את הסיכויים של ה"מארחת" לזכות. מסינה הוא דוגמא הרבה יותר קיצונית לזה. בצסק''א כשהיה לו סגל שמותאם לו כמו כפפה זה נראה מדהים, בבנטון ובריאל זה נראה הרבה פחות טוב. אני אישית רוחש לו סוג של תיעוב כי מלבד העובדה שהוא לקח תואר שלישי רצוף לקבוצה שהייתה ראויה לזה בעיני, הוא גם החזיר את היורוליג 3 שנים אחורה אחרי עונות התקפיות מצויינות, כשאפילו אובראדוביץ' אמר אחרי אחד המשחקים שלו שהוא שואף לשחק כמו מכבי. מאז קבוצות חזרו לבנות סגלים לרוחב, להתמקד בהגנה ולקחת כישרונות מקבוצות אחרות על מנת שיהפכו לשחקנים שעולים ל 5-6 דקות כדי לתרום פאול. אני זוכר את מסינה מחתים את זיסיס אחרי עונת השיא שלו בבנטון כדי שיהיה הבק אפ של פאפאלוקאס והולדן. הייתי בשוק. מבחינת תארים והישגים הוא נופל מאובראדוביץ' בהרבה.

זה כמובן שטויות. גם בבנטון הקבוצה של מסינה נראתה מדהים וגם בבולוניה בשתי קבוצות זה נראה מדהים. בריאל הוא בנה לא טוב את הקבוצה ורואים את זה עד היום. לא ברור אם הבניה בריאל הייתה בדיוק הבחירה שלו, כי רואים שלא הגיעו השחקנים של מסינה כמו שהגיעו בכל מקום. גם בנית סגלים לרוחב היא כמובן לא אשמה של מסינה, כי אפילו צסק"א לא הייתה קבוצה עם סגל מורחב. מסינה כל הקריירה שלו שיחק עם רוטציות של 9 בכירים במקס'. אם כבר בנושא הסגל המורחב אפשר להאשים ישירות את אוברדוביץ', כששלף את תומשביץ' מריח מנפטלין ומאובק כולו מהספסל עליו הוא נמנם כמעט כל העונה והסרבי השיג לו את התואר מול מסינה. גם ההגדרה שביורוליג היו עונות התקפיות מצויינות זאת כמובן הגזמה. הייתה את מכבי, שאכן הייתה קבוצת התקפה מדהימה, אבל הקבוצות האחרות ביבשת לא היו כולן כך ומבין אלו שכן שיחקו כדורסל התקפי היו לא מעטות ששיחקו את הכדורסל הטיפש והנתעב של פאף בולוניה שכלל הטחת שלשות ו...הטחת שלשות.

אני גם לא מבין למה מכבי הייתה ראויה לתואר שלישי רצוף ואילו צסק"א אחת מהקבוצות הגדולות של המילניום החדש לא הייתה ראויה לתואר ראשון.

אתה יודע מה ההבדל בין קאזלואסקאס לאוברדוביץ'? שהליטאי לקח פעם אחת את התואר ודי בפוקס. אוברדוביץ' לקח פעמיים עם קבוצות לא גדולות וכמובן ההמשך ידוע.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

מדוייק להפליא. גם לי אין שמץ של מושג מאיפה שחף הביא את הקושקושים האלה על ''כדורסל התקפי וחיובי'', כאשר פרט למכבי רוב הקבוצות האחרות שיחקו כדורסל מטופש ומסורבל להחריד(בדומה למצב כיום).

ולגביי '' צסק''א גנבה למכבי תואר שלישי רצוף שהיה מגיע לה'', זה עוד אחד מהקשקושים הבלתי נסבלים שניתן לשמוע רק מאוהדי מכבי של הדור החדש(כלומר הילדים המפונקים והמעצבנים)שלא מסוגלים לראות מטר מעבר לתחת של עצמם. מדהים אותי כל פעם מחדש, וזו אחת הסיבות המרכזיות שאותו גמר מופלא(אחח פאפאלוקס י'מלך)הוא אחד מרגעי האושר הגדולים שחוויתי בספורט, בכל ענף כלשהו.

נראה לי שהגמר של 2006 יזכר בקרב אוהדי מכבי כאחד ההפסדים הטראגיים ביותר. אף יותר מהפסדי האליפות ב-2008 ובְ-2010.

אם אתה (או את? שמות יוניסקס יכולים להיות בעיה לפעמים...) שואל אותי אז התשובה חיובית: גמר 2006 ביורוליג הוא משחק כואב יותר מהפסדי האליפות בארץ של 2008 ו-2010. אני מניח שיש לזה 2 סיבות:
1- האופציה הנדירה שאלוהים יודע אם תחזור אי פעם של לעשות 3 זכיות ברצף. אני חושב שאם מכבי הייתה עושה את זה היא הייתה נחשבת אולי כגדולת הקבוצות שהיו באירופה אי פעם. ההפסד בפראג סגר את ההזדמנות המדהימה הזו. בכלל, קבוצה שזוכה פעמיים רצוף ומגיעה לגמר שלישי לאחר מכן זה דבר מאוד מאוד נדיר בכדורסל האירופי. זה קרה עם ספליט ב-91' (שהצליחה), עם וארזה ב-77' (שמכבי קלקלה לה), עם ריאל ב-69' ועם אס"ק ריגה ב-60' (שזכתה).
2- הפסדי האליפות בזמנו היו משחקים שכמובן הכאיבו לי מאוד. מה שהוריד חלק מהמועקה מהם היה הזכייה שנה לאחר מכן בתואר. בגביע אירופה לא זכתה מכבי מאז, אלא הפסידה עוד שני גמרים: אחד כשהיה ברור לכל בר דעת שאין לה סיכוי, ואחד שהיא באה לא כמועמדת ועם ההרגשה שעצם העלייה לגמר הייתה משהו מדהים, כשהעונה ההיא נחשבה פשוט ככיף אחד גדול, למרות ההפסד בגמר.

אישית ההפסדים בליגה דגדגו לי את קצות הציפורנים , הפסדים לא רלוונטים בליגה לא רלוונטית באדיבות קופל וחבר מרעיו שהוציאו את העניין מהתואר דמיקולו הזה.

אין מה להשוות בין זה ובין האפשרות לשחזר את הישג השיא בכדורסל האירופי שנמוג בחסות הגנה רצחנית של מסינה , זה כאב במיוחד אחרי ההצגה המופלאה בחצי שהעלתה את רף הציפיות לשמיים אחרי שכל העונה הן לא הרקיעו במיוחד .

למעשה מכבי באותה עונה נחלשה משמעותית בזכות סולומון ואי ההתאמה הטוטאלית שלו למשחק של מכבי , אבל היתה תחושה שהכישרון של פארקר וניקולה שווה לבד פיינל פור וכך באמת היה , רק אחרי ההצגה בחצי התחילו אצלי החלומות על תריפיט מופלא.

היתה גם תחושת פספוס של אי הכנה מספקת של פיני לעומת הכנה טקטית מדהימה של מסינה והרגשה שעם הכנה טובה מכבי היו עוברים את זה .

מכבי ההיא הייתה ראויה לתואר שלישי כי היא ייצגה את הכדורסל ההתקפי האיכותי כפי שלא נראה באירופה בעשור וחצי האחרונים. מאוד קשה לי לקרוא לכדורסל של מסינה "מכוער" כי הוא לא כזה, הוא פשוט משחק מאוד מאוד לאט. הכדורסל של אובראדוביץ' בעיני הרבה יותר עונה להגדרה הזאת. אבל משניהם אתה לא רואה קריאטיביות וניסיון לעשות דברים חדשים או לשחק קצת אחרת כמו שמאמני NBA עושים טרנספורמציות במהלך השנים. פופוביץ' לדוגמא הפך את הספרס בשנתיים האחרונות מקבוצה עם קצב איטי, ומשחק שמבוסס בעיקר על הפוסט אפ של דאנקן, לקבוצה שרצה הרבה יותר, זורקת וקולעת הרבה יותר שלשות ויותר מהנה לצפייה(הם לא לוב סיטי או פיניקס של דאנטוני אבל בהשוואה למה שהיו אז...). פט ריילי הוא גם דוגמא למאמן שאימן קבוצות עם סגנונות שונים לחלוטין. אני כמובן לא טוען שאובראדוביץ' צריך לשנות את סגנון המשחק שלו כדי שאנשים יהנו לראות משחקים של פאנאתנייקוס, כי התפקיד שלו זה לנצח. ועדיין, משחקים של 68-63 ו 60-58 מבריחים את הצופה הממוצע מלראות משחק יורוליג, ולא רק בארץ. וכן, בן אדם ממוצע יעדיף לראות את סקיפר וסיינה משליכות שלשות ומגיעות לבוקס סקור תלת ספרתי מאשר את זה, שלא לדבר על צסק''א וטאו ב-2005- שתי קבוצות סופר מאומנות וחכמות שידעו לשמור ושיחקו כדורסל התקפי חכם גם כן, גם אם לא מבריק כמו מכבי ההיא. מכבי ההיא הפכה לקונצנזוס בארץ לפחות כי גם אנשים שלא מבינים מה זה בוקס אנד וואן יכלו לראות אותה ולהנות מהמשחקים. אי אפשר לטעון שלאובראדוביץ' אין מספיק כסף כדי לבנות קבוצה התקפית שתרוץ ותשחק בצורה שונה. הוא בוחר שלא לעשות את זה.

האמת שאם נדבר על מכבי 2006 הרי שהיא לא הייתה אותה מכונה התקפית של השנתיים שלפני. היא הייתה קבוצה פחות מבריקה מהסיבה הפשוטה שסולומון כרכז לא יכול היה להביא אותה לאן ששאראס הביא. מכבי של 2006 ירדה בממוצע הנק' שלה ובשטף ההתקפי שלה (שלא יובן לא נכון- ודאי שאם הייתה זוכה היא הייתה ראויה לתואר).

אתה באמת חושב שצסק"א של 2005 הייתה קבוצה התקפית נאה לעין יותר מזאת של מסינה? כי אני לא חושב שאפשר בכלל להשוות. בניגוד למה שאתה חושב, אני חושב שצסק"א של 2005 הייתה קבוצה ללא שליטת מאמן. קבוצה ששני הכוכבים הגדולים שלה, הולדן ודיוויד אנדרסן התפרעו ולקחו זריקות רעות וחסרות אחריות. זאת גם הסיבה שאני חושב שהם הפסידו את האליפות, למרות יתרון הביתיות וסגל באמת סופר מוכשר. משחק חצי הגמר הוא בדיוק ההוכחה לטענה שלי. הולדן התפרע עם 18 זריקות, כשהוא קלע 6 מתוך אותן 18 זריקות. מרקוס בראון לקח 6 שלשות וקלע אחת, מוניה לקח 6 וקלע 2 שלשות. סה"כ צסק"א היו במשחק זה עם 30 שלשות, מתוכן הם קלעו 8 (26.7%). לעומת זאת הם לקחו רק 39 זריקות מהשתיים ושמו 22 (56.4%). משחק ההתקפה של סקיפר בעיני היה אחד המבחילים ביותר שיצא לי לראות בכדורסל האירופאי, שני רק ללימוז' של מאלקוביץ'.

לעומת זאת צסק"א של מסינה אולי שיחקה בקצב יותר איטי, אבל בהחלט כדורסל סופר חכם, סופר מאומן וגם נאה לעין, אפילו עם הסקור לא היה גבוה וזה בלי לדבר על ההגנה שפשוט הייתה בית ספר.

את הכדורסל של אוברדוביץ' גם אני לא אוהב, אבל הוא כדורסל מנצח וזאת השורה התחתונה.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

ממוצע הנקודות היא רק סימפטום ליכולת הלא טובה שהקבוצה הזו הציגה בשלבים שונים במהלך אותה עונה: הכל החל בהפסד המפתיע מול אולי' של קזלאוסקס ובחור צעיר ודומיננטי בצבע שלא נראה כמותו שנים (סופו), נמשך בהפסד הכפול לריטאס, ובהשפלות במילאנו ובמדריד (בטופ 16). תבוסות שמכבי בשנים שלפני כן לא הכירה. מכבי סיימה ראשונה בשלב הבתים רק בשל צירוף תוצאות חריג (הפסדים מפתיעים של ריטאס ופילזן אאל"ט) במאזן 9-6.

תוצאה מעניינת מאתמול:
נימבורק של ננו גינזבורג הביסה את צסק"א
60:79, טרה סימונס עם 24 נק'.

לא צריך להיסחף, צסק"א שיחקה בסגל משני, בלי קירילנקו, קרסטיץ', תאודוסיץ' וחריאפה.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

טוב, אז אחרי הטיולים באדריאטית - מתקרבים לדבר האמיתי.

מקדימה: סופו מתחיל קצת לחזור לכושר, ג'יימס מתאושש מהפציעה, הנדריקס ממשיך להיות באנקר ובלו איפס את היד.
מאחורה: לנגפורד ממשיך להוביל, אוחיון שומר על יציבות, סמית מתחיל לקלוע והפאפא נכנס לעניינים.

ועכשיו נשאר לעשות את כל אלה נגד קבוצת כדורסל.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

לפי התיאור שלו אני כבר חשבתי שניצחנו ואין טעם להיות לחוץ.