ולהשלמת התמונה, זה מה שכתב לי אחד ממאמני הנוער הנחשבים בארץ, שמתייחס גם לגברים שכתבת: "זה לא נכון להתייחס לדירוג של שחקנים מתחת לגיל 19. נכון, יש עילויים כמו ג'וקוביץ', אבל גם הוא נכנס לטופ 100 בסוף העונה האחרונה שלו בנוער. שחקנים עד גיל 17-18 צריכים לעבוד אך ורק על היסודות ועל הטכניקה שלהם ופה ושם גם לצבור קצת ניסיון. אנחנו רושמים אותם גם לטורנירי הבוגרים הקטנים שנערכים בישראל, אבל זה בעיקר כצ'ופר וגם כדי שיוכלו לצבור קצת ניסיון. לא תמיד זה צעד נכון. יש שחקנים שזה יכול רק לפגוע בהם ולייאש אותם. שחקן כמו בר בוצר, למשל, יוצא לפחות פעמיים בשנה למחנה אימונים אינטנסיבי באקדמיה של מורטוגולו בצרפת. זה מועיל לו הרבה יותר מאשר לשחק עוד 10 טורנירי בוגרים. אז בסדר, זה נחמד להיות אחד מ10 הצעירים שמדורגים הכי גבוה, אבל אין לזה שום משמעות. יבגני קורולב, זוכר אותו? פרץ בגיל מאוד צעיר לטופ 100 וכולם דיברו על היורש של סאפין. מאז הוא לא עשה כלום ורק הידרדר. טורנירי נוער זה משהו אחר, אבל גם הם משמשים עבורנו בעיקר כמבחן - על מה צריך לעבוד בפן המקצועי והמנטלי. זה נותן גם לילדים קצת מושג איפה הם עומדים מול ילדים אחרים בגילם, ונותן להם עוד ניסיון על המגרש. יש יוצאי דופן, שחקנים שמתפתחים פיזית בגיל מאוד צעיר, ואז סבב הנוער רק פוגע בהם כי הם מנצחים יחסית בקלות בזכות היתרון הפיזי ואז הם בטוחים שהם הכי טובים בעולם ואין להם על מה לעבוד, וכשהם מגיעים לבוגרים הם פתאום נעצרים ומתקשים. במקרים כאלה באמת עדיף להם לשחק יותר בטורנירי בוגרים כדי לדעת את מקומם ולהשתפר. קח את אור רם, אני בטוח שהוא יכול היה להיות היום בטופ 10-20 של הנוער, למרות שהוא צעיר בשנה. אבל למאמנים שלו חשוב הרבה יותר לעבוד איתו על הטכניקה ולשפר את החבטות שלו, ולכן זה פוגע בו בדירוג והוא נעצר כרגע. בטווח הרחוק הוא ירוויח מזה. יש שחקנים שהם לייט בלומרס, שהתפקיד שלנו הוא לזהות את הפוטנציאל שלהם למרות שהם לא מצליחים. ג'ון איזנר הוא כזה. בחור שהיה לו רק גובה, והמשיכו לעבוד איתו כמו עם שחקן נוער, ועכשיו הוא קוטף את הפירות. דוגמה מקבילה לזה זאת עמית לב ארי, שחקנית בת 16, מאוד גבוהה (1.90) שלא עושה תוצאות מרשימות בלשון המעטה. לא הייתי מתייחס לתוצאות שלה בכלל לפחות בשנתיים הראשונות בבוגרות. אם ימשיכו לעבוד איתה נכון והיא גם תהיה חזקה בראש, אני בטוח שנרוויח שחקנית מצוינת לטווח הרחוק. דוגמא הפוכה זאת דניז חזניוק. הייתה הרבה ביקורת על זה שהעדיפו עליה בנבחרת את ולריה פטיוק, אבל אני דווקא לא הייתי מתרגש מהפריצה היחסית מוקדמת שלה ומחכה שנה-שנתיים. מהרבה בחינות היא כבר שחקנית בוגרת, ולכן אם הייתי המאמן שלה הייתי מתעלם מהעונה הנוכחית שלה וממשיך לעבוד איתה על טכניקה, אחרת היא תתקע אי שם בין המקום ה150 ל200 בעולם ותפרוש בגיל 25. לכן גם לא הייתי מתלהב מהתוצאות של טל גולדנגורן בשנה שעברה, למרות שבשורה התחתונה הוא מדורג גבוה יותר מאשר דודי סלע היה בגילו. הניצחונות בפיוצ'רים האלה לא תורמים לו כלום מלבד ליטוף לאגו. תכל'ס, אני יודע שאני משוחד, אבל לדעתי עובדים היום בישראל מאוד נכון. יש כמה שחקנים מאוד מוכשרים שידברו חזק בשנים הבאות. הייתי שם עין על בוצר (בן 17 וחצי), רם (16 וחצי), נועם מזור (16 וחצי, אם יתאושש מפציעה שעבר), עידן לשם (בסביבות 15, כפיל של בוצר) ועוד אחד או שניים בגיל צעיר יותר. ובבנות לרה פטיוק (15 וחצי), לב ארי (16) ואביטל וולף (13-14)".
_________________ עוֹד נַפְשִׁי דְּרוֹר שׁוֹאֶפֶת, לֹא מְכַרְתִּיהָ לְעֵגֶל-פָּז, כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם, גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז... יָשׁוּב יִפְרַח אָז גַּם עַמִּי, וּבָאָרֶץ יָקוּם דּוֹר, בַּרְזֶל-כְּבָלָיו יוּסַר מֶנּוּ, עַיִן-בְּעַיִן יִרְאֶה אוֹר
|