אייל קרים , רמ"ח ברבנות הצבאית , עונה לשאלה בקשר להלכות "אשת יפת תואר" :
תוכן השאלה:
בס"ד
קראתי באתר זה לגבי שבויה יפת תואר, וכן את ההלכות בתורה, ועדין נשארת לי השאלה-
במלחמות שונות בין העמים, כמו מלחמת העולם הראשונה, למשל, נלחמו עמים שונים ביניהם, ואף אחד לא היה טוב ליהודים במיוחד או רע ליהודים ביוחד...
אבל אם היו כובשים כפר והיו שם יהודים והיו אונסים בנות יהודיות, הדבר נחשב, בצדק, לאסון ולטרגדיה לבחורה ולמשפחה.
אם כן, אונס במלחמה נחשב דבר מזעזע. איך, אם כן נאמר לי ע"י רב, שאישה יפת תואר מותר, לפי חלק מן הפוסקים, גם לפני כל התהליך המתואר בתורה? זאת אומרת, יכנע ליצרו וישכב עימה, ורק אחר כך יקח אותה לביתו וכו'?
דבר זה נראה לי סותר. הרי אם אונס אזרחים במלחמה נחשב למשהו אסור ומזעזע, מדוע, לכאורה, ליהודי מותר?
והאם מותר במינו לחייל צה"ל, לדוגמא, לאנוס בחורות בזמן לוחמה, או שדבר זה אסור?
בתודה
תוכן התשובה:
מלחמות ישראל – הן מלחמות מצוה והן מלחמות הרשות - הינן מלחמות מצוה. בז שונות הן משאר המלחמות המתנהלות באומות העולם, בינם לבין עצמם.
מאחר שמלחמה במהותה אינה ענין ליחיד אלא האומה בכללותה לוחמת, ישנם מצבים שאישיותו של הפרט "נמחקת" למען הכלל. וגם להיפך, יש ומסכנים יחידה גדולה למען הצלת הפרט כשהדבר נחוץ מטעמים מורליים.
אחד הערכים החשובים והמכריעים במלחמה הוא שמירה על כושר הלחימה של הצבא. בשל כך, הירא ורך הלבב חוזר מעורכי המלחמה, כדי שלא יימס את לבב אחיו, ורגשותיו וצרכיו של היחיד נדחים לקרן זוית לממן הצלחת האומה במלחמה.
כשם שבמלחמה "נפרצים" גדרי ההסתכנות למען אחרים, כך גם "נפרצים" במלחמה גדרי הצניעות והכשרות. יין נסך שלא הותר בזמני שלום, הותר במלחמה, כדי לשמור על הרגשתם הטובה של הלוחמים. מאכלות אסורים הותרו במלחמה (ולשיטות אחדות גם כשיש מזון כשר), כדי לשמור על כושרם של הלוחמים, אף שבתנאי שלום הם אסורים.
כך גם דוחה המלחמה צדדים מסוימים של גילוי עריות, אף שהתחברות אל גויה הוא דבר חמור מאוד, אלא שהוא הותר במלחמה (בתנאים שהוא הותר), מתוך התחשבות בקשיי הלוחמים. ומאחר והצלחת הכלל במלחמה עומדת לנגד עינינו, התירה התורה לפרט לספק את היצר הרע בתנאים שהתירה, למען הצלחת הכלל.
שלום
אייל קרים
http://www.kipa.co.il/ask/show/17251-%D ... f1c4c8e594