נרכב על הגל של הסקר ל-MVP
MVP באמת שהעונה אין בחירה מיידית וברורה, כמו שהייתה לי בכל העונות האחרונות. מי שיבחר כמובן חייב להוא מבין 4 המובילות, שבשיקגו אין כלום שווה הסתכלות, ובספרס פרקר הוא המועמד המוביל, אבל עדיין לא רואה אותו כמועמד אמיתי, פרט לעלייה די מרשימה במספרי האסיסטים (עלייה של 16.5% מהעונה החולפת ושל 30% ביחס לממוצע הקריירה!). זה משאיר אותנו כמובן עם קרב הסמולים, לברון את דוראנט. פרט לכמות השלשות ואחוזי העונשין, אני לא רואה שום דבר ששם את דוראנט מעל לברון, מה גם שנראה לי שאפשר לפתוח לדיון את עניין הצוות המסייע (וויד בעונה בינונית מאוד, פצוע לא מעט, וכרגע ווסטברוק נראה כמספר 2לא פחות טוב ממנו, הארדן בטוח לא נופל מבוש הרכרוכי, ואם מסתכלים הלאה, איבקה את פרקינס בטוח עדיפים על צ'אלמרס ומי שלא ניקח בסנטר ממיאמי. הספסל בשתי הקבוצות לא שמחה גדולה, בהנחה שמתייחסים להארדן כשחקן חמישייה לכל דבר, אולי עם יתרון קל למיאמי). אני עדיין יקח את לברון, ולו רק מהסיבה שהוא עושה את אלו שלידו טובים יותר, משהו שעדיין חסר לדוראנטולה.
שחקן שישי אין כאן בכלל התלבטויות - הארדן הוא הבחירה שלי, ויהיה גם הבחירה של הליגה.
רוקי שבוע או שבועיים לפני הפציעה של רוביו, כתבתי אי כאן שאם יקרה הבלתי יאמן ומיני איכשהו ישתחלו לפלייאוף, יש לו קייס טוב לחטוף את התואר לארווינג. ואז הוא נפצע, ומאז המאזן של מיני עומד על 5-18 שלילי, כשבזמן הפציעה הם עמדו על 21-20 חיובי!! הסטרץ' הזה כולל גם רצף של 11 הפסדים, כך שבהחלט ניתן לדבר על רוביו כחוליה החסרה. ובכל זאת, רוביו יסיים את המירוץ, אצלי ובבחירה של הליגה לטעמי, רק במקום השני. אירווינג הראה ניצוצות של רכז נהדר העונה, הצליח לסיים עם קרוב ל-20 נק' למשחק, ב-47% די מרשימים מהשדה, 41% עוד יותר מרשימים מהשלוש, 87% מהקו והוסיף 5.6 אס' ו-4 ריב', כשאפילו מספרי האיבודים לא נוראיים לרוקי-רכז (3.2 למשחק). השאלה הגדולה במקרה שלו האם נראה אותו הולך אחורה כמו במקרה ג'ון וול מהענה שעברה, או שהוא ימשיך בקו ההתקדמות.
מאמן העונה נראה לי שאין כאן שום אופציה אחרת פרט לפרנק ווגל מהפייסרס. ווגל קיבל את הפייסרס בעונה שעברה מהידיים של אובריאן במצב די בעייתי. בריצה של סוף הענה הוא הצליח להכניס אותם לפלייאוף, אמנם במאזן שלילי, אבל נכנסו. העונה כבר מההתחלה נראה שווגל בנה מכונה מאוד מאוזנת ואוד משומנת. קוליסון את היל מחזיקים במושכות, פול ג'ורג' עשה עוד קפיצה, גרנייג'ר בולט מעט פחות, אבל הפנים שזה לטובת הקבוצה, ווסט פתח חלש למדי אבל מצא את מקומו בהמשך, והיברט גם קפץ קדימה. בהתחשב בזה שהם ככל הנראה יפגשו את אורלנדו בפלייאוף, חצי גמר מזרח זאת לא מילה גסה בקונסיקו פילדהאוס, משהו שלא קרה מאז הפרישה של רג'י.
GM של העונה נראה לי שגם כאן אין שום תחרות לבחור די אנונימי מל.א, ניל אולשיי שמו. מאז מונה אולשיי במרץ 2010, כמעט כל פעולה שהוא עשה הייתה חיובית, כמובן מלבד המינוי הבלתי ברור של הנגר דל-נגרו למשרת המאמן... ספציפית בעונה זאת, מלבד הטרייד על כריסטופול, הוא החתים את צ'ונסי מהוייברס, וגם השכיל להביא בטרייד תמורת כלום את ניחק יאנג מוושינגטון אחרי שצ'ונסי נפצע וגמר את העונה. כמובן שצריך גם להזכיר את ההחתמה של באטלר וההארכת החוזה של ג'ורדן, וכמוהן גם את שתי החתמות ה-FA הטובות שלו, בובי סימונס וקניון מרטין. ס"הכ 6 שחקנים מתוך העשירייה הראשונה הובאו ע"י אולשיי בפגרה ו/או במהלך העונה הנוכחית, כך שהפעם התואר הולך למישהו שבאמת הזיז את הקבוצה מכיוון אחד לשני, ולא רק עשה בלוק-באסטר וזהו.
שחקן משתפר שחקני עונה שנייה לא נכנסים אצלי לקטגוריה הזאת, כמו גם לא כוכבים שהפכו לטובים יותר (עיין ערך קווין לאב למשל). מצד שני על אף הכתוב למעלה, אני חייב לאזכר את דמרקוס קאזינס, שבעיקר כאן בפורום סתמו עליו את הגולל בעונה שעברה, וענה לכולם עם עונה נהדרת, ממוצע של דאבל-דאבל, ואפילו הפחית בכמות האיבודים. יש לי שניים עיקריים שמועמדים לתואר, הארדן מצד אחד וריאן אנדרסון מהצד השני. הת'אנדרס קפצו בצורה נאה באחוז הנצחונות מהעונה שעברה, ויסיימו בטופ2 במערב לעומת מקום 4 אשתקד. דוראנט את ווסטברוק נשארו פחות או יותר במקום מבחינת המספרים והמעמד, אבל אחרי הפלייאוף הנהדר של העונה שעברה זה היה די מתחייב שהארדן ילך ויתפוס מקום טוב יותר בקבוצה. 16.8 לעומת 12.2 בנקודות, 4.1 ריב' לעומת 3.1, 3.7 אס' לעומת 2.1, 49% מהשדה לעומת 43% ו-39% מהשלוש לעומת 35%. לאור השורה הזאת, נשכח מהעלייה באיבודים (2.2 לעומת 1.3), אבל אין ספק שהארדן הפך לכוח מאוד משמעותי בליגה. המג'יק לעומת זאת בעונה לא ברורה. ההתחלה הייתה לא רעה, ומצידו של אנדרסון אפילו מצויינת, אבל ככל שהעונה נמשכה, הברדק עם הווארד לא תרם לאף אחד באורלנדו, אבל עושה רושם שאנדרסון הצליח לחלוף מעל לכך, והמספרים שלו נותרו יציבים לאורך רוב העונה. 15.7 לעומת 10.6 בנק', 7.7 ריב' לעומת 5.5, ושיפור יפה מהקו (86% לעומת 81%), משאירים את אנדרסון כאחד הבודד בערך, שלא ניתן ליחס לו חלק בברדק בדיסניוורלד. בסופו של יום, במבט קר על הנתונים והמספרים אני חושב שאני הייתי הולך עם הארדן, אבל מכיוון שאני לא רואה מצב שיתנו לו פרס כפול, אנדרסון יבחר כאן.
שחקן ההגנה לא אוהב את הקטגוריה הזאת. בכלל לא אוהב אותה! אני מניח שהסיכוי גבוה לראות כאן שוב את דוויט הווארד, ואם לא הוא הייתי אולי מהמר על נואה שמוביל את הבולס לממוצע הספיגה הנמוך בליגה.
חמישיות
ראשונה פרקר, קובי, לברון, דוראנט, הווארד שנייה פול, ווסטברוק, לאב, גריפין, ביינום שלישית רוז, וויד, מלו, גאסול, היברט
רוקיז ראשונה אירווינג, רוביו, ליאונרד, קנט פאריד, טריסטיאן תומפסון רוקיס שנייה אייזיה תומאס, מארשון ברוקס, קליי תומפסון, אימן שומפרט, צ'אנדלר פרסונס
_________________ "אין לו את הקליעה מבחוץ, הוא לא יציב מחצי מרחק, פוסט אפ לא קיים. אולי לזה דשון סטיבנסון התכוון כשהוא אמר אוברייטד. ההתקפה שלו די פרימיטיבית." מאסטר
"האבחנה שהספרס טועים כשהם נותנים ללברון לזרוק-קשקוש של אחד שלא ראה 100% מהסדרה" פלאש
|