אתמול בלילה דיוויד סטרן ערך את הגרלת הלוטרי וגם ניצח אותה באותה נשימה. בעבר, כשסלניוז היה אתר חי ובועט היינו אנו מצוות האן.בי.איי מתרגשים ומתחילים לאסוף חומר על המועמדים לבחירה בדראפט ומכינים פרוייקט בנושא. מאחר והימים היפים הללו חלפו וגם ההיכרות שלי עם שחקני המכללות ירדה והרצון שלי לקרוא על הקבוצות לפני הדראפט גם הוא נפל, אז נעשה משהו אחר, לא מקצועי כמו פעם, אבל אני מקווה שמעניין. אני אשחק בכאילו – כאילו מישהו זרק לידי את המפתחות של הניו אורלינס הורנטס (רכב דרום קוריאני עם המניות כלפי מעלה), הפיניקס סאנס (גולף, אוטו עם עבר מגניב והווה קצת פחות) והבובקאטס (חיפושית טרנטה מודל 76 שבעשר השנים האחרונות שימשה עציץ) ומפיל עלי את המשימה לבחור את העתיד של המועדון.
1. ניו אורלינס הורנטס בלוטרי דראפט למשחק הכשרונות של האולסטאר שאק הראה בדיוק איך תהליך הבחירה מספר 1 של הדראפט הנוכחי צריך להיות. בבחירה מספר 1 ניו אורלינס בוח... אנתוני דיוויס.
בכדי למצוא מועמד מספר 1 שגם היה כל כך קונצנזוס לבחירה הראשונה וגם היה צפוי להיות כוכב על בליגה צריך ללכת רחוק, רחוק מאד, עד 1997 שבה נבחר טים דאנקן וגם בבחירה הזאת היו כאלו שחשבו (כותב שורות מטופש זה) שהספארס צריכים להעביר אותו בטרייד כי יש להם סנטר מעולה בשם דיוויד רובינסון. היו בחירות קונצנזוס כמו בלייק גריפין או ג'ון וול, אבל הן היו בעיקר מחזור חלש ואף אחד מהם למשל לא היה נבחר במקום הראשון של 2008. את גרג אודן היו בוחרים בערך 29 ג'י.אמים בזמנו (רק איינג' טען בפומבי שהוא היה לוקח את דוראנט, אבל הוא אמר את זה אצל מעריץ דוראנט מספר 1 בעולם, סימונס), אבל אם היו שואלים אותם מי יהיה השחקן הטוב ביותר שיצא מהדראפט, אני מניח שהמחלוקת הייתה רבה הרבה יותר. אפילו ב-2003 היו כאלו שטענו שדארקו הולך להיות שחקן מיוחד יותר מלברון ולכן הוא צריך להיבחר ראשון (מעטים ושוטים ובוודאי לא כותב שורות מטופש זה). החד גבה הולך להיות הבחירה הכי ברורה בערך אי פעם ובהחלט ניתן להגיד שההורנטס זכו בכל הג'קפוט.
אנתוני דיוויס
2. שארלוט בובקאטס מה יהיה עם מייקל ג'ורדן, אפילו הגרלת לוטרי הוא לא יכול לנהל. הבובקאטס מחזיקים בסגל הכי גרוע בליגה (האן.בי.איי? היורוליג? הישראלית? א'? ב'? כל התשובות נכונות?) ולמעט דיוויס אין אף שחקן בדראפט הזה שהולך לשנות מועדון. ההתלבטות תהיה בין שני שחקנים שונים בתכונות אבל עם אופי דומה מאד. ווינרים, בחורים טובים ושחקני נשמה. אף אחד מהם לא מספיק טוב בכדי להיות פרנצ'ייז פלייר, כל אחד מהם עם סימני שאלה גדולים. אני אלך על האיש עם התקרה היותר גבוהה לטעמי.
תומאס רובינסון
3. וושינגטון וויזארדס בעונה שעברה הוויזארדס סוף סוף עשו את מה שצריך, ניקוי אורוות כמעט טוטאלי, כשאנדריי בלאץ' הוא השריד האחרון למחשבה שהתבנית של הפורטלנד ג'ייל בלייזרס היא משהו שצריך לשחזר. כמו שכתבתי בבחירה של הבובלע'ך, יש שני שחקנים שבאופי שלהם מסמלים את כל מה שחיובי עבור שחקן אן.בי.איי. רובינסון נלקח, אז קיד גילכריסט הוא האיש שאמור לעזור ליוצא קנטאקי אחר להרים את הוויזארדס מהקרשים ומעמדת הביזאריות למכובדות.
מייקל קיד גילכריסט
4. קליבלנד קאבס לא נראה שהקאבס יזכו באליפות לפני לברון, אבל עם בחירות דראפט גבוהות תהליך השיקום יכול להיות יותר קצר ממה שחשבו. רכז ופרנצ'ייז פלייר הם השיגו בדראפט הקודם. גם במצבת הגבוהים המצב לא כזה רע עם ורז'או ובחירה מספר 4 מהעונה שעברה תומפסון. אנתוני פרקר ואלונזו גי הרכיבו את צמד הסווינגמנים הגרוע בליגה וזאת העמדה שהקאבס ימלאו. ההתלבטות היא בין בראדלי בייל לבין האריסון בארנס. שני שחקנים מוכשרים עד מאד שהגשימו פחות ממה שציפו מהם בקולג'. אני חושב שהקאבס יחפשו את האכזבה היותר קטנה, או שמא יותר קצרה (רק עונה אחת) ולכן...
בראדלי בייל
5. סקרמנטו קינגס הקינגס (עם קאזינס בסביבה, אף אחד כבר לא מעז לקרוא להם קווינס) תמיד חיפשו בבחירות שלהם אפסייד ואף פעם גם לא נבהלו מדגלים אדומים (או שחורים לחלוטין – בוגי קאזינס מוסר ד"ש) ולכן האריסון בארנס גם ממלא צורך וגם הוא הכישרון הטוב ביותר שנשאר על הלוח.
האריסון בארנס
6. פורטלנד טרייל בלייזרס אז איך נראה עכשיו הטרייד שהביא את וואלאס לניו ג'רזי, רק בשביל שהברוקלין נטס יראו גם את דרון וויליאמס עושה ויברח וגם ישארו ללא בחירת דראפט גבוהה. אבל עזבו את ג'יי-זי והחבר'ה ובואו נתמקד במקוללים מפורטלנד. אישית הייתי הולך לפינה מיואש ומעביר את הבחירה הזאת לכל הרוחות. אבל מאחר ואנחנו מוותרים על אופציית הטריידים במשחק הזה, אז אין ברירה ללכת על הכישרון הגדול ביותר שנשאר (תרתי משמע). הוא ילדותי, הוא לא מתאמץ, הוא השיג סטט' חלשות והקבוצה שלו נתנה עונה חלשה עוד יותר. לפחות הוא לא הראה נטייה להיפצע.
אנדרה דראמונד
7. גולדן סטייט כישרון יש באוקלנד, קבוצה הרבה פחות. גם רכז לא ממש קיים מעבר לגשר הזהב ובתור הג'י.אם של הווריירס הייתי מנער את הראש מכל העשן המתקתק שאופף אותי והולך על האיש שיכול ללמוד מאחד המוסרים הגדולים ביותר בהיסטוריה שבמקרה גם מאמן את הקבוצה שלי. הוא צריך לחשוב מסירה קודם (לסטפן קארי) ואח"כ מסירה (שוב קארי) עוד מסירה (קארי ואם הוא לא פנוי אז דיוויד לי) ולבסוף מסירה (גם דורל רייט מחזיק בידית חביבה מהשלוש). אני לא מת עליו, אני בכלל לא משוכנע שהוא יכול להיות רכז באן.בי.איי, אבל רמת הכישרון לא מספיק שווה ואם המהלך כן ישתלם, אז יש לי בובה של בק קורט
קנדל מרשל
8. טורונטו ראפטורס אני מעריך שהליטאי הצעיר שהם בחרו בדראפט הקודם (גם בת'רד הזה אני מסרב לרשום את השם המסובך) יגיע הקיץ אל הראפס ולכן עם האיטריה האיטלקית הקו הקדמי של הראפטורס די מסודר. רק שתי קבוצות קלעו פחות מאשר הראפטורס בעונה שעברה ולכן אני אלך על הסקורר הכי טוב בנמצא ולמרות שהוא מאד מזכיר בתכונות הקומבו שלו את בייליס שכבר נמצא אצלי, היי הוא עדיין לא נכשל.
דמיאן לילארד
9. דטרויט פיסטונס הקו הקדמי של דטרויט מכיל עדיין את בן וואלאס בתפקיד משמעותי ואפילו גרוע מכך את מקסייל בחמישיה. בדטרויט גם מעריכים אנשים שעובדים קשה וחסונים. גרג מונרו הוא שחקן הגנה טוב, וריבאונד נהדר. אני אזווג אותו עם שחקן התקפה מוכשר יותר. אמנם האתלטיות והאורך הם סימני שאלה מאד מאד גדולים, אבל הוא אחד משחקני הפנים עם היכולת ההתקפית היותר טובה שיש בדראפט הזה ועם זה אני אלך.
ג'ארד סאלינג'ר
10. ניו אורלינס הורנטס פעם שנייה שהסטרנס נזקקים לשירותיי. אחרי שבחרתי את הדבר הבטוח ביותר בדראפט הזה, אני אלך הפוך לחלוטין ואקח את האפסייד הכי בולט שיש עם סימני השאלה הגדולים. הוא גם בקו הקדמי. בניגוד לדיוויס מדובר בשחקן רך. אם האופטימיים ביותר מדברים על טים דאנקן או קווין גארנט במקרה של דיוויס, הרי למרקוס אלדריג' הוא הבסט קייס סצנריו של האיש שאמור לשחק לצד דיוויס
פרי ג'ונס השלישי
11. פורטלנד טרייל בלייזרס בסיבוב השני של פורטלנד בלוטרי אני אלך על הטקטיקה של השחקן המוכשר ביותר שנשאר. מי שקרא בעבר את ההודעה שלי על בחירה מספר 11 יודע שזאת בדיוק הסיבה מדוע יש נפילות כל כך גדולות בבחירה הזאת, אבל אני אקח את הסיכון הזה. את האמת ג'רמי לאמב מדגדג לי באצבעות, אבל אז נזכרתי שבבחירה מספר 6 לקחתי את המאכזב מספר 1 מיוקון, דראמונד. זה הרבה להתגרות במזל ולקחת את המאכזב מספר 2 מאותה קבוצה. אז אני אקח גארד אחר, שהושווה בתכונות שלו לדוויין וייד וזה בהחלט לא דבר רע.
דיון ווטרס
12. מילווקי באקס ביל סימונס העביר את לפיד הבאקס לידיי האמונות ואני אשתדל ללכת בעקבות תוכנית העבודה שלו – לך עם ההיגיון. הבאקס חסרים בעיקר סנטימטרים (כוונה שיכולים לשחק גם, אף אחד לא הרשה לך להוריד את טרנינג האימונים קוואמי), אני מאמין בשחקן המדובר שנתן קריירה נהדרת במכללות וגם הראה יכולת לא רעה בכלל באזור הטבעת. הוא קצת רזה, הוא קצת חסר בקפיצים, אבל יש לו סייז וכישרון ולכן אני אלך על הדבר ההגיוני שנשאר ואקח יכולת מוכחת בקולג'ים.
טיילר זלר
13. פיניקס סאנס אם סטיב נאש נשאר, זאת בכלל לא שאלה, כי נאש הפך שחקנים כמו ראג'ה בל לקלעי עולם. אבל גם ללא נאש, הכישרון גדול מדי בכדי לוותר עליו. התקווה היא שעם המקצוענות שנאש הוריש כתרבות במועדון ועם שחקנים כמו ג'ארד דאדלי שאימצו אותה גם הוא ידבק בה.
ג'רמי לאמב
14. יוסטון רוקטס קצת דהז'וו. ב-2011 הרוקטס בחרו במקום ה-14 וגם ב-2010 אתרא מזלם והם איכשהו החמיצו את הפלייאוף. השנתיים האחרונות הניבו את פטריק פטרסון ומרקוס מוריס, אף אחד לא הצלחה גדולה. השאלה מה נשתנה הלילה הזה. את האמת, זאת בחירה על פי הרגשה ולכן לא כדאי ממש לקחת אותה ברצינות, אבל הרוקטס לטעמי חסרים קפיצים צעירים וגבוהים. לפי מה שנראה הוא הקפיצי שבהם וגם השיג סטט' נאות מאד בעונה שעברה
ארנט מולטרי
_________________ "You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"
סטן ואן גנדי
|