סל ניוז

אין לי מושג באיזו מידה היו תכניות אופרטיביות להגיע לקהיר (ואני חושב שאין שום ספק שזה היה מהלך אווילי ביותר אם וכאשר. מה היה לישראל לחפש שם?), אבל הקביעה "היינו ככה וככה קילומטרים מקהיר ודמשק" היתה די נפוצה כחלק מהנרטיב הישראלי של כמה יום כיפור זה בעצם ניצחון מפואר. מצד שני, אני מהמר שגם אם היו בצה"ל כאלה שחשבו שאפשר להגיע לקהיר, אז הם לא שונים מאותם גורמים שחשבו שיש לצה"ל אינטרס להתיישב בביירות ולנהל משם את ענייני המדינה בלבנון. אפשר גם להמר שאותם אנשים מסתוריים גם חשבו ב-67 שצה"ל צריך לצאת למלחמה על דעת עצמו, גם אם זה אומר עיקוף מסוים של הדרג המדיני, וששלושים שנה אחר כך התמנו לראש ממשלה והתנתקו מכל מיני דברים.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

ראי: איך שכחת שמר זה גם 40 שנה ל-The Rise and Fall of Ziggy Stardust and the Spiders from Mars?

_________________
ג'ינג'י: מאת מרים ילן שטקליס:
"... רבים הצבעים עמך אדוני, תכלת פרשת על פני השמים, ולאמא שלי חומות העיניים, ירוק לעלה ולורד ורד, או לבן או אדום ועוד יש ועוד! רבים הצבעים עמך אדוני יפים ומרובים! ולמה בראת לך ילדים צהובים, אדוני, צהובים?..."

מבלי להכנס לשאלת הכניסה לביירות ואם כן אז לכמה זמן, הסיבות להליכה וישיבה בביירות ב-82' היו שונות לגמריי מהסיבות להליכה לדמשק או לקהיר ב-73'.

קצת עיתונות מימי פינוי המחבלים ממערב ביירות.

אורן נכנסנו לביירות כי רה"מ לא שלט בשר הבטחון וחבורת הקצינים שסביבו. ביום כיפור ההנהגה עדיין שלטה בצבא.

_________________
ג'ינג'י: מאת מרים ילן שטקליס:
"... רבים הצבעים עמך אדוני, תכלת פרשת על פני השמים, ולאמא שלי חומות העיניים, ירוק לעלה ולורד ורד, או לבן או אדום ועוד יש ועוד! רבים הצבעים עמך אדוני יפים ומרובים! ולמה בראת לך ילדים צהובים, אדוני, צהובים?..."

סומו, נכנסנו לביירות לא רק בגלל מה שציינת אלא גם כי הנסיבות היו אחרות. יש הבדל בין להגיע תוך שבוע לביירות במבצע מתגלגל (כולל לתכנן את זה מראש ולהסתיר) לבין לקפוץ לקהיר 100 ק"מ בכוחות גדולים ביום אחד, כאשר רק ביום האחרון כיתרת ארמיה של 20 אלף חייל שנמצאת בשטח שלך. מבצעית זה בלתי אפשרי ושוב- בגלל שהפסקת האש ב-73' הייתה עניין של שעות ביום האחרון שהכיתור על הארמיה השלישית הושלם, גם לא הייתה שום מחשבה רצינית אפשרית לדבר שכזה כמו שהיה בנוגע לביירות ב-82', אם לפני של"ג ואם במהלך ימיו הראשונים. היה ב-73' ברור שתוך שעות תהיה הפסקת אש והפעם הסיכוי שתשבר כמו הפסקת האש ה-1 של יו"כ היה נמוך יותר, בגלל הבהילות הסובייטית להציל את התחת של המצרים שבלי הפסקת האש היו עלולים לקרוס.

ברור שיש הבדל. הליכה לקהיר או לדמשק ביום כיפור היו לא רק מעמידים את ישראל בפני איום קיומי טקטי, אלא מקרבות את העולם (שרתח גם ככה) למלחמת עולם שלישית. למלחמת לבנון היו אמנם תוצאות עגומות על ישראל ועל לבנון, אבל לא משהו שמתקרב לדברים האלה.

אני נותן את הקרדיט לשרון שאפילו הוא לא היה מעלה על דעתו את המעשה המטורלל הזה, אבל מצד שני, אם נותנים לי נתון שהיו אנשים שרצו את זה, אז בהחלט שרון נמצא אצלי בראש הרשימה של מועמדים אפשריים.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

כל מה שאני יכול לתרום לכן/לא קהיר הוא שאני זוכר שקצין מודעין במילואים מספר לאבי שהם קבלו הוראות לתכנן פעולה לעבר קהיר, אם הפסקת האש תתמוטט. לא לשכוח שברק היה אז פחות מ-20 קילומטר מפאתי דמשק.

_________________
ג'ינג'י: מאת מרים ילן שטקליס:
"... רבים הצבעים עמך אדוני, תכלת פרשת על פני השמים, ולאמא שלי חומות העיניים, ירוק לעלה ולורד ורד, או לבן או אדום ועוד יש ועוד! רבים הצבעים עמך אדוני יפים ומרובים! ולמה בראת לך ילדים צהובים, אדוני, צהובים?..."

אני לא רואה את צה"ל נכנס למטרופולין ערבי של מליוני מצרים. אולי קיצור טווח ואיום באש, אבל בטח לא כיבוש. נכון שלא היה כח מצרי משמעותי בין צה"ל לקהיר, אבל אני לא רואה אף אחד במטכ"ל של 73', שהיה חושב אפילו בצחוק שצה"ל- בטח אחרי מלחמה קשה- מסוגל להכיל עיר מסדר הגודל של קהיר.

איזה ברק היה 20 קילומטר מפאתי דמשק? אהוד? כי לפי מה שאני יודע אהוד ברק היה מג"ד גדוד שיריון שנלחם בסיני והוא למעשה היה המג"ד שחילץ את הכוח של מרדכי מהחווה הסינית. אולי התכוונת ליוסי בן חנן שנטל את הפיקוד על שאריות חטיבת 188 והוביל את כוחות צה"ל בכניסה לשטח הסורי.

ההתנגדות למלחמת לבנון החלה בערך כשהתחילו לקרוא למבצע של"ג מלחמה, כלומר ברגע שהפסיקו לדבר על המבצע שאושר בתחילה וקיבל את תמיכת המערך לכניסה לטווח של 40 קילומטר מהגבול והיה ברור שאנחנו הולכים לשנות את התמונה בכל לבנון.

חוזה השלום עם הפלנגות ולבנון לא היה קורה בכל מקרה. גם לפני רצח באשיר הפלנגות סירבו למלא את חלקם בהסכם לפני המלחמה והחלו לסגת מההבנות, כמו למשל כיבוש ביירות של הפלנגות ושאר התחייבויות. כמובן שאחרי הרצח של באשיר, אחיו אמין ביצע פניית פרסה מרשימה לידיים הסוריות.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

יוסי בן חנן שכב בבית חולים פצוע בינוני מחאן ארנבה. אולי הכוונה היא לאוגדונרים רפול, (מוסה) פלד ודן לנר.
זה גם היה המקום הכי קרוב לדמשק שאליו הגיעו ולמיטב ידיעתי, עם כל הכבוד לצה"ל, להגיע הלאה משם היה עניין לא מאוד טריוויאלי.

המרחק מדמשק ב-73' היה אגב 35-40 ק"מ, לא 20.

אין לי מושג אם הסכם השלום עם בשיר ג'ומייל היה מחזיק אם היה נשאר בחיים, כנראה שלא בדיוק כמו שהוא נחתם. אבל לא הייתה לי בעייה אפילו אם מול לבנון היו יחסים כמו מול טורקיה של ארדואן, או מול אירן לפני המהפכה. אני לא צריך שהם יאהבו אותי.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

כתבה מדהימה על "אסון ביאנור".
כנראה שיש עוד הרבה דברים בלתי ידועים מהמלחמה ההיא.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4239909,00.html

_________________

מה לא ידוע. כול מי שהיה בנח"ל בשנות ה-80 (ואני מקווה שגם לאחר מכן) יודע מה קרה לגדוד נח"ל 931. צמד המטוסים חשב בטעות שהגדוד הוא סורי. ביעף הראשון פגעו במוביל ובמאסף. ביעף השני תפרו את מה שבאמצע.

_________________
ג'ינג'י: מאת מרים ילן שטקליס:
"... רבים הצבעים עמך אדוני, תכלת פרשת על פני השמים, ולאמא שלי חומות העיניים, ירוק לעלה ולורד ורד, או לבן או אדום ועוד יש ועוד! רבים הצבעים עמך אדוני יפים ומרובים! ולמה בראת לך ילדים צהובים, אדוני, צהובים?..."

אלי גבע "שבר שתיקה" בסופ"ש האחרון מעל דפי ידיעות אחרונות, לאור הבקורת שנמתחה עליו בגליון של שבוע שעבר. טוען שיפתח רון-טל היה על סף הדחה מתפקידו בגלל תפקוד לקוי ש"נבע מבעיות שהוא לא רוצה לפרט", שכולם ידעו על הבעיות שלו וידעו על הכוונה להדיח. כמו כן טען שעמוס מלכא היה מפקד חלש מאד בעת ההיא.

_________________
"לגבי הפועל תל אביב, קבע בית הדין כי התנהגות האוהדים כלפי רגב פנאן והקריאות לעבר שמעון מזרחי מהוות עבירה של התנהגות בלתי ספורטיבית של קהל אוהדים, למרות שהן בגדר המותר".