ראובן כתב:
לא הבנתי איזה כתמים שיש ללברון כרגע כקריירה ימנעו ממנו לעבור את ג'ורדן. לברון עכשיו בן 27. אם הוא ייקח עד גיל 38 עוד שבע אליפויות (נניח), מישהו יטען שההפסד לדאלאס מונע ממנו להיות גדול יותר מג'ורדן? זה מן הסתם לא יקרה, ולכן הוא ייחשב לפחות גדול מג'ורדן, לא בגלל כתמים עלומים כלשהם.
וההערה על דוראנט וה55% היא המחשה בוטה לאלה שטוענים שפלאש נוטה יותר מדי להסתמך על סטטיסטיקה. אני חושב שדוראנט לא נתן סידרה כושלת, אבל לבטח הוא איכזב יחסית ולבטח לבטח נתן (התקפית) סידרה פחות טובה משל לברון. אז הוא קלע יותר נקודות, אבל הסיבה העיקרית שלברון ירד בנקודות היא שבשיבעת הרבעים האחרונים (שבהם מיאמי היכתה את אוקלהומה שוק על ירך) הוא עבר למסור מספרים פסיכיים לגמרי של אסיסטים. אז דוראנט קלע 30 נקודות ב-55% שזה יפה מאוד, ולברון קלע 28 נקודות ב48% שזה בהחלט פחות טוב, אבל דוראנט מסר 2.2 אסיסטים (מול 3.7 בפלייאוף כולו), מול לברון שמסר 7.4 אסיסטים, עלייה של אסיסט וחצי ביחס לממוצע הפלייאוף.
מעבר לזה, וזה לא רק אני אומר, דוראנט היה בעליל פסיבי מדי במהלך חלקים נרחבים של הגמר. שש נקודות במחצית הראשונה של משחק שתיים (המשחק שהכריע בדיעבד את הסידרה), למשל. ההסתבכות בבעיית עבירות וההיעלמות בסוף משחק 3, ועוד דוגמאות. אפשר לתת הרבה הסברים (אופי של שחקן, האופי היותר מדי דומיננטי של השחקן שמשחק לידו, ההגנה הטובה של מיאמי),אבל לטעון שהתקפית דוראנט היה טוב יותר בסידרה הזו או בכלל בפלייאוף זה מגוחך לגמרי.
לברון בחיים לא יהיה שחקן שמתקרב למייקל ג'ורדן, וכן- הרבה בגלל ההפסד לדאלאס. ג'ורדן, בניגוד ללברון, היה ווינר עצום, מעולם הוא לא הפסיד סדרה שהוא בא כפייבוריט, מעולם הוא לא הפסיד סדרה עם הביתיות. שנית, ג'ורדן לא הפסיד סדרת גמר. שלישית, ג'ורדן לא היה צריך להצטרף ל2 כוכבים כדי לקחת אליפות. הוא העלה את הממוצעים שלו בכל שנה מהעונה הרגילה לממוצעים מפחידים בפלייאוף. מייקל סקורר עדיף על לברון בהרבה, שחקן הגנה יותר טוב (זכה בDOY ב88), השחקן הכי ווינר ששיחק. זה פשוט מגוחך, לברון הפסיד 2 סדרות גמר כשהוא היה נוראי כמעט בכל משחק, לברון הפסיד 3 שנים רצוף בסדרות שהגיע אליהם כפייבוריט, האליפות לא מוחקת את זה וג'ורדן הוא לא יהיה. ובשביל השוגים בהזיה שלברון מחזיק בסטט' לא פחות טובה: לברון שיחק 9 עונות, 7 מהם בפלייאוף. הנה ממוצעי הפלייאוף המלאים של ג'ורדן ב9 העונות הראשונות שלו (בדיוק עד הפרישה הראשונה):
34.7 נק' (וכאן נגמרת ההשוואה) 50.1% שדה, 35.2% מה3, 83.4% עונשין, 6.7 רב', 6.6 אס' (על 3.3 אב'), 2.3 חט' וחסימה למשחק.
ממוצעי הפלייאוף של לברון: 28.5 נק', 46.9%, 31.2% מה3, 74.5% עונשין, 8.7 רב', 6.7 אס' (על 3.6 אב'), 1.7 חט' וחסימה למשחק.
אתה צודק שלברון היה טוב יותר בסדרת הגמר מדוראנט, לא אמרתי אחרת. גם בהתקפה (בעיני, פונקציה של שומרים). אבל דוראנט לא היה בעליל פסיבי, מחצית אחת מתוך 14 ורבע אחרון מסוים מעידים מעט. ראיתי דוראנט שדורש כדור, כשקיבל שיחק אגרסיבי, הכריח יותר זריקות מהרגיל וקלע טוב. הטענה שלי שדוראנט לאורך הפלייאוף היה בלתי עציר מול השומרים מהטופ של הליגה, והשתפר בכל סדרה. אתה בוחן כליות ולב שקבעת שאני מסתמך דווקא על הסטטיסטיקה שהבאתי? לא יודע מה איתך, ראיתי 90% מהמשחקים של דוראנט בפלייאוף, הג'אמפ של הבנאדם בלתי עציר, הוא אקפלוסיבי ולוקח מצוין כדורים לסל, יכול לקלוע נהדר פול אפ-ג'מפרס כשהוא הולך לשמאל וגם לימין. הוא גם יודע למסור לשחקן החופשי, שחקן התקפה ללא חסרונות. ההבדל בין השניים שלברון יכול לקבל את הכדור מחוץ לקשת בקלות, מדוראנט מונעים כדור גם כשהוא מטר מקשת ה3, וכשהוא מצליח לקבל כדור הוא איום גם עם יד בפרצוף- צריך להבין שהוא קלע באחוזים גבוהים מאוד, כשרוב הזריקות שלו (כנראה) הם מג'מפים ארוכים! להבדיל מלברון, דוראנט היה בלתי עציר גם בסדרת הגמר הראשונה שלו בגיל 23, מול קבוצת הגנה מעולה, בעיני הוא שחקן התקפה יותר מפחיד ויותר קשה להגן עליו מג'יימס (
למען הסר ספק- ברור שכרגע ההגנה הריבאונד והניסיון מכריעים את המצ'אפ לטובת לברון).
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
