סל ניוז

אנטוני פארקר, אולי גדול שחקני מכבי תל אביב בכל הזמנים ולבטח הגדול שבהם בחצי היובל האחרון, תולה את הנעליים בגיל 37:

http://sports.walla.co.il/?w=/7/2545331

מה פתאום גדול שחקני מכבי?! ג׳מצי זכה מקום שני......

שחקן ענק, בנאדם ענק. חבל שלא בא לשנת פרישה.

שנת פרישה ?!
זה בדיוק מסוג הדברים שיכולים להכתים קריירה אדירה של שחקן , ולהדביק לו תווית "בינוני" .

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

ע"ע מייקל ג'ורדן.

השנה האחרונה שלו הראתה שהוא איבד חלק גדול מהמהירות והיכולת האתלטית שלו. הוא פורש בזמן, וטוב שלא חזר כדי שנזכור את אנתוני פארקר הגדול, ולא קשיש שנראה כצל של עצמו ושבא לעשות סיבוב אחרון על בסיס שם שבנה לעצמו בעבר.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

פתחתם תרד אז נהפוך אותו לדיון.

אני חושב שאם נקח את שלוש צלעות המשולש : פארקר-שאראס-וויציץ אז הצלע "הפחות" קריטית הייתה פארקר.

כלומר תחליף אותו במישהו בתפקיד שלו ברמה דומה (קצת יותר קולע , קצת פחות חודר , יותר אתלט , פחות שומר וכו') ומכבי עדיין הייתה גדולה כמו שהיא.
תוציא את שאראס ותשים במקומו מישהו אחר (כמו סולומון בעונת הגמר בפראג) ומכבי עדיין מעולה אבל משמעותית פחות טובה (למרות שקצת קשה להיזכר אבל מכבי הייתה הרבה פחות טובה למרות ההגעה לגמר)
אם תוציא את וויציץ לדעתי העסק בכלל היה פחות טוב.

_________________
לאמא שלך היו גם רגעים שבהם היתה לה פחות נחת. הגענו למשחק חוץ בחולון, וכל הקהל שם התחיל לשיר 'מוכתרי ההומו, מוכתרי ההומו'. רצתי אליה וצעקתי לה 'אסתר, אני נשבע לך שזה לא נכון, עם חצי מהבנות בקיבוץ הוא כבר היה'"
(עמית גל לאמיר מוכתרי)

אולי המשחק הכי גדול שלו במכבי, נגד וילרבאן ב-2005: 33 נק', 13/17 מהשדה, 7/8 מהקו. השיג 47 נק' מדד.

בזמנו, אחרי המשחק הזה, כתבתי בסלניוז שהוא בעיניי שחקן של 18-20 נקודות למשחק בנ.ב.א, ואחד מ 15 הסקנד גארדים הטובים בעולם בזמנו. אני עדיין חושב שבשיאו (03-05), הוא היה שווה משהו כזה, אבל כבר בעונה האחרונה שלו במכבי הוא היה טיפה פחות חד, והוא איבד קצת מהחדות שלו כל עונה אח"כ בנ.ב.א

_________________
תודה לאלוהי הבירה

(סתם להבהרה, אני אוהד הפועל ירושלים, לא יודע אם זה רלוונטי או לא)
אני ממש לא מסכים איתך. פארקר היה השחקן היחיד בסגל שיכל ממש לייצר בכל רגע נתון מצב מכלום.
שאראס, פארקר ו-וויצ'יץ היו המוח שסביבו המשחק התפתח, כולם חשובים מאוד למשחק הקבוצתי (אם הייתי חייב לקבוע הייתי אומר שוויצ'יץ' הכי חשוב רק כי ניהול המשחק מהפוסט הוא אלמנט מאוד יעיל), אבל פארקר גם היה שם מעבר למשחק הקבוצתי, כשהיה צריך סל. או לחלופין סטופ הגנתי.

אני תמיד אזכור את פארקר בתור אותו שחקן ב2003-2005, שחקן שלא היה לאף קבוצה שום פתרון אליו. חלק הביאו שמירה כפולה, חלק ניסו להציק, אבל אני עדיין חושב שהוא הסיבה העיקרית לתקופת הזהב של מכבי תל אביב, כשקבוצות קיוו לצאת רק עם 20 מהמשחקים. שחקן בלי חסרונות.

הוא אכן הגיע לNBA שנה-שנתיים מאוחר מדי. לא יודע עם זה עניין של חדות כמו פשוט התדרדות פיזית של הקפיצים ברגליים. בכל זאת היתה לו תקופה יפה בראפטורס שהשיא היה הסדרה ההיא מול ניו ג'רזי, בה טורונטו אמנם הפסידה אבל פארקר נתן תצוגה יפה מול וינס קארטר. חבל שהיה עוד קורבן ללוזריות של הקאבס ולא גמר גם עם תכשיט קטן.

אם היה לו חסרון בתקופת השיא באירופה אז זה אולי טיפ-טיפה (ממש לא הרבה) פאסיביות ואובר קבוצתיות - הוא תמיד זרם בתוך המשחק ולפעמים היה פשוט בא לצעוק עליו "יאללה, קח את הכדור כל התקפה, אף אחד אחר לא צריך לזרוק...".

ודרך אגב בקנדציה הראשונה שלו במכבי הוא היה הרבה יותר אתלטי (כמה מהיילייטים הטובים ביותר שלו הם מהתקופה הזו) אבל שחקן הרבה פחות שלם. שמר הרבה פחות טוב, הבנה לקויה של המשחק האירופי. התקופה האיטלקית שלו עשתה לו טוב מהבחינה הזו והוא הפך דוקא שם לסופרסטאר שמכבי נהנתה ממנו כל כך.

ורק מסינה פירק לו ת'צורה...

מה שאני זוכר ממנו באופן אישי זה מפגש חד פעמי לאחר אימון עם שקית קרח על הברך ועייפות נוראית והבחור מקשקש איתי כאילו לא מזמן סיימנו קולג' יחד... שנת 2003 לפני המשחק מול צסקא בבת בשלב הבתים (מכבי הפסידה אחרי משחק מושלם שלו).

הדאנקים מהמקום היו הדבר הכי אקספלוסיבי שראיתי משחקן באירופה.

_________________
"אני יכול לספר לך מה קרה אבל אז אני אצטרך לשקר..."

http://www.youtube.com/watch?v=pzpv4KIZzJk (המהלך הראשון).

אחד מהשחקנים השלמים ביותר שדרכו באירופה. קולע, חודר, מוביל כדור, ריב', אס' וחט'. אתלטיות ברמה גבוה ביחס לאירופה.
בשתי העונות האחרונות בקאבס היה אפשר לראות שזה לא זה. הוא כבר לא עומד בקצב וגם זריקות פנויות שלו מסתיימות בהחטאה לרוב.

אכן היה אחד הגדולים בתולדות מכבי
היה תענוג לראות אותו במדי הצהובים

הנה כתבה שעשיתי עליו : מילון פארקר השלם , כשעזב את הצהובים

http://www.maccabifans.co.il/News.Asp?ID=3477

קובי יותר טוב.

פדרר הכי טוב

_________________

רוסול > נדאל> פדרר

אני זוכר שבסיום אותה עונה הייתה השוואה בין ג'ינובילי לפארקר. בשיאו האתלטי אנתוני בעיני לא נפל ממנו. חודר פחות טוב אבל משחק מיד ריינג' קטלני שלמאנו לא היה גם בשיאו ויכולות ריבאונד והובלת כדור עדיפות.

נכון, אבל אי אפשר לדעת בוודאות. ההבדל הוא שג'ינובילי הגיע לנ.ב.א בזמן, ופארקר לא. ולכן לעולם ג'ינובילי ייחשב לגדול יותר ולא במעט מפארקר. וחבל שכך.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

מסכים לחלוטין לעניין המיד ריינג' והאתלטיות, אבל אין שום סיכוי שפארקר הוביל כדור טוב יותר מג'ינובילי.

פארקר היה שחקן טוב, מאד טוב, אבל אפילו לא הטוב ביותר במכבי שבה שיחק. הכבוד הזה שמור לוויצ'יץ' ולעונה האחת המופרעת של יאסיקיביצ'יוס.

אני ממש לא מסכים.
פארקר למעשה היה היתרון הגדול על קבוצה אחרת באירופה. סקורר מזן נדיר, כזה שלא כופה את עצמו על הקבוצה עם בחירת זריקות נהדרת והשתלבות במארג הקבוצתי, אבל כשההתקפה תקועה הוא היה שם כדי ליצור משהו.
מצד שני אני מסכים עם הביקורת עליו שתמיד הוא היה מעט פאסיבי מדי ולא מספיק מעיף את כולם הצידה ודורש את הכדור לעצמו.
המהלך שהכי זכור לי ממנו:
http://www.youtube.com/watch?v=D-AETVWsx3k&feature=player_detailpage#t=466s

_________________
צריך להילחם בפיינל פור כאילו אין שריון ולהילחם בשריון כאילו אין פיינל פור.

קשה לשים את האצבע למי מהטריו היה חלק גדול יותר, אבל אין לי ספק שפארקר בהשוואה לכל שחקן אחר בעמדה שלו באירופה, היה יתרון עצום. פארקר היה בדיוק ההבדל בין לשחק עם שחקן אחד שיכול לנהל משחק, לבין שניים שיכולים לנהל משחק (ואפילו שלושה אם בורשטיין קם על הצד הנכון של המיטה בבוקר). מבחינה התקפית, הוא היה שחקן במכבי לעשות סל ברגעים שההתקפה תקועה, יכול לנהל משחק בפיקנרול עם וויצ'יץ' ובאסטון, יכול גם להיות ספוט-אפ שוטר כמו שעשה הרבה באן בי איי אח"כ.
לדעתי מה שפחות העריכו לגביו זה הריבאונד. AP היה ריבאונדר מצוין לעמדה שלו, וזה היה חלק מהמנגנון של מכבי לרוץ למתפרצות.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

אני חושב שהמהלך שהכי זכור לכולנו היה במשחק הזה:

http://www.youtube.com/watch?v=-zMCSu2DEgo

1.54 מהפתיחה.

פארקר לא תיפקד במכבי כמעט כספוט אפ שוטר. לפחות לא בקדנציה השנייה. רוב הג'אמפרים שלו היו אחרי כידרור.

זה אולי לא המהלך הכי מלהיב שלו אי פעם, אבל זה עדיין כנראה ההמהלך שאני הכי אוהב:

http://www.youtube.com/watch?feature=pl ... jkQI#t=27s

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף