סל ניוז

אבל אי אפשר לבסס על פרמטרים בודדים דירוג, בפעם האחרונה שבדקתי מדרגים כאן קרירות ולא מי נתן משחקי הדחה הכי טובים.

הריפיט שבו קובי הוביל את הלייקרס היה מרשים מאוד. במיוחד האליפות החמישית שהיתה מרשימה בכל קנה מידה בהתחשב בפציעות שהוא עבר באותה עונה, בהתחשב ביריבות, ובכך שהוא היה בן 31.5 ואיבד הרבה מהאתלטיות.

LA פגשו בסיבוב ראשון את OKC הצעירים (50-32 בעונה הרגילה), הלייקרס התקשו ועברו אותם למרות שקובי בדיוק חזר מפציעה בקרסול, ומסדרה של פציעות לאורך השנה (בין השאר נפצע באצבע, בברך, בקרסול, ישב בצד 9 משחקים בסוף העונה וחזר ישר לסיבוב הראשון). לאחר מכן LA פגשו את יוטה ( 53-29), בסדרה הזאת לא מעט חשבו (וקיוו) שקובי יעוף כי הלייקרס וקובי נראו חלשים עד כה. בפועל קובי והלייקרס טיטאו את יוטה בסוויפ (במגרש הביתי ביוטה!), וקובי לא ראה בעיינים עם 30 נק' לפחות בכל משחק באחוזים מעולים. בגמר המערב, הלייקרס פגשו את פיניקס (54-28) שבדיוק החזירה לספרס בסוויפ משלה. קובי בא במוד נקמני על 06-07 ונתן אולי את הסדרה הכי טובה בקרירה שלו: 33.7 נק', 8.3 אס', 7.2 רב', 52.1% שדה, 88.1% עונשין, 43.2% מה3, סחב אותם על הגב בכל משחק וסגר את המשחק השישי בתצוגת קלאץ' נהדרת. הגמר: שוב הגיעו הסלטיקס-קבוצת ההגנה כנראה הטובה בעשור, עם ארבעה אלסטארים שלא הצליחו בעונה הרגילה אבל נתנו פלייאוף מצוין. קובי עד המשחק השביעי היה טוב מאוד בהתקפה (כולם ירדו באחוזים שלהם בסדרה. בממוצע הוא קלע לפחות 10 נק' יותר מכל שחקן אחר בסדרה), היה מעולה הן בהגנה הקבוצתית והן בהגנה חכמה מאוד על רונדו. היכולת שלו ב6 המשחקים הראשונים קצת נשכחה בעקבות המשחק השביעי, אבל גם בו הוא הוריד 15 רב', וקלע 10 נק' ברבע הרביעי שבו הלייקרס עשו קמבק לאליפות.

ראשית, הסטט' של קובי שהבאת היא דמגוגיה, כי בעונותיו הראשונות הוא היה שחקן ספסל, ורחוק מאוד-מאוד מלהיות הסופרסטאר שהוא ב12-13 השנים האחרונות. לברון בגיל 18 לא היה בליגה, בגיל 19 ו20 כלל לא היה בפלייאוף, כך שאין קשר לסטט' של קובי הנער (בפלייאוף משהו כמו 10 נק' למשחק ב40%).

שנית, וזה העיקר:
אבל אם כבר, מכיוון שגם אתה חובב חפירה בסטטיסטיקות כדי לרדת על קובי, שים לב לפרמטר בודד (וקצת יותר חשוב) שהמצאתי כרגע: משחקי גמר. לברון שיחק ב3 גמרים (15 משחקים) בקרירה (ולא בגיל 18). אמנם 8.1 רב' למשחק, אבל קלע רק 22.5 נק' למשחק, ב43.7% מהשדה, ב73.7% עונשין, 25% מחוץ לקשת, כשהוא מוסר 7 אסיסטים אבל 4.4 איבודי כדור למשחק. וזה כולל משחקים כמו 8 נק' למשחק, למשל. מעניין מה קובי עשה ב3 הגמרים האחרונים שלו (18 משחקים, 13 מהם מול הגנת הסלטיקס, כן? אני זוכר שבוסטון הגבילו אותו לקצת יותר מ40%).

שוויק, אז לכנראה שלי ולך יש הגדרות שונות למילה בלתי עציר.

לדעתי בלתי עציר זה שחקן שהורג אותך ואתה לא יכול לעצור אותו. הוא גם יקבור עליך נקודות ביעילות גבוהה (אחוזים גבוהים) ואם תביא עליו עזרה הוא יהפוך עורו לרכז וימסור ביעילות גבוהה.

מסתבר שלדעתך בלתי עציר זה שחקן שלוקח זריקות מאוד קשות וקולע אותם ב-40-45% מהזמן. זה פשוט פחות מרשים אותי, ועובדה שהרבה יותר קל לעצור את זה.
אבל, כמו שאמרת, שיחק איתו אחד שאקיל אוניל בקבוצה, שחקן כזכור שבכל פעם שנגע בכדור קפצו עליו בין 2-3 שומרים. כך שלא היה ליריבה שום סיכוי גם להביא עזרה על בראיינט.

אתה צודק (מן הסתם הוא זכה בMVP גמר בגמרים הטובים שלו). אבל אם לברון שיחק ב3 גמרים, אפשר לדבר על 3 האחרונים של קובי (ש13 משחקים מהם היו מול הגנת בוסטון).

ובכלל, כל הנקודה שלי היא שמשווים כאן קרירות ולא פרמטרים בודדים כמו "משחקי הדחה" (זה כמו שאני אבחר "משחקי קלוז אווט"), ובזה לברון כלל לא מתקרב לאיזור של קובי וספק אם יגיע.

לא התכוונתי להכניס לך מילים לפה, מצטער אם זה יצא ככה.

הוא היה בלתי עציר כי היה לו את שאק בקבוצה.
לחלופין, אם לא היה לו את שאק בקבוצה, הוא לא היה בלתי עציר, כי אז היו יכולים להביא אליו שמירה כפולה ועזרה, ולא היה לו מה לעשות.

שוב, אני עדיין לא חושב ששחקן שקולע 30 נקודות ב-45% מהשדה עם 5 אסיסטים הוא בלתי עציר. אני תמיד אעדיף את השחקן שנותן 28 נקודות ב-50% מהשדה עם 7 אסיסטים.


הקטע עם קובי שהוא מצטלם טוב, כמו שאמרו פה יש אסתטיקה במשחק שלו שאין ללברון. כל הג'אמפ שוטים שלו עם יד בפרצוף כשהוא לא רואה בכלל את הסל מאוד מרשימים, קל להתלהב מהם. כל כך קל שאנשים שוכחים שעל כל סל אחד כזה שהוא קולע, יש 4 שהוא מחטיא ואנשים לא זוכרים. בגלל זה אני כל כך מעריך את מה שלברון עשה הפלייאוף, כשניסה להגיע לצבע פעם אחר פעם והשתדל לא להתפשר על זריקות רעות. יעילות זו מילת המפתח מבחינתי.

זו העדפה לגיטימית, אבל גם הסוג השני יכול להיות מתכון חשוב מאוד לאליפויות. גם מייקל לא קלע ב100% או 60%. בכל אופן, ההערה שלי התייחסה לעניין ה"בלתי עציר" ולמה כן לגיטימי להגדיר ככה את קובי. גם אני מעדיף את לברון.