ראי שעל הקיר כתב:
אני יכול לקרוא לך קובי, אבל אני חושש מפסים אישיים מדי. בכל זאת אעבור שוב לגוף שני, אנא אל תעלב.
אתה טענת שירדתי לפסים אישיים (לא היה ולא נברא) והנה תראה מי יורד לפסים אישיים, מה מעיד עלי ומה לא מעיד עלי ועל תכונותי. תרשה לי ציטוט של בכיר בת'רד הזה: אתה לא יכול לקיים דיון נורמלי?
הבאת אמירות ואני מביא עובדות ומראה עיניים. כשהייתה ממשלה קצת שונה במדיניותה, היא יישמה אותה. ממשלה לפניה וממשלה אחריה יישמו מדיניות אחרת. כל זאת למרות שפקידי האוצר נשארו אותם פקידי אוצר, כולל הבכיר לשעבר שלך. אז אם היה לו ולחבריו כל כך הרבה כוח, מה הייתה מדיניותם בתחילת שנות ה-90? למה היא התחלפה עם חילופי הממשלה?
טענת לגל עלייה מסיבי ולמיתון עמוק בתקופת רבין, שזה מה שהביא לשינוי המדיניות. גל העלייה החל כבר בשנת 90', בתקופת ממשלת שמיר האחרונה, ולא ראיתי שהיא הביאה לשינוי מדיניות. מיתון עמוק בימי ממשלת רבין אמרת? אתה סגור על זה? למיטב זכרוני תקופת ממשלת רבין הייתה תקופה של צמיחה נאה מאד וכניסה מסיבית של השקעות זרות, בעיקר בגלל שהחרם הערבי המשני והשלישוני נחלש מאד. המיתון הגיע אחרי זה - בממשלת המעבר של פרס ובתקופת נתניהו. אז לא היה מיתון שהביא להגדלה בהוצאות הממשלה, מה שהביא לה זו מדיניות שהכתיבה הממשלה.
הממשלות שאחרי זה - אתה קורא לזה "שקיעה בנכונות לממש את סמכותה", ואני חושב שפשוט מדיניותה - גם בימי הליכוד וגם בימי קדימה - קוהרנטית ממילא עם זו של האוצר. נוח לה להתחבא מאחורי האוצר כשהיא מקבלת ביקורת ולהגיד "זה הם, לא אנחנו", אבל בפועל המדיניות המבוצעת היא זו שהם דוגלים בה בפומבי ובריש גלי ממילא. וכשהם בכל זאת רוצים משהו מסויים שהאוצר מתנגד לו, עובדה שהם מצליחים להעביר אותו, בטח אם מדובר בראש הממשלה.
קודם כל לא הבנת אותי אז הרשה לי להסביר:
התכוונתי למשפט המצוטט שלך שבו אמרת שאני מתפרץ לדלת פתוחה וסוגר אותה עלי. שאלת מה זה מעיד עליי (קובי). התשובה שלי היתה: ודאי לא על חוכמה גדולה. מקווה שזה מובן, ובכל מקרה לא התכוונתי לפגוע.
הבהרה נוספת: בפני ממשלת רבין עמדו שני הגורמים (עליה ומיתון), בתחילת הקדנציה. הפעולות של הממשלה (ואני מניח שגם פעולות של הממשלה הקודמת) יחד עם פתיחת השווקים ותהליך השלום הוציאו מהמיתון.
אתה קצת מתבלבל, אני לא מביא "אמירות". אלא אם כן ד"וח מבקר המדינה הוא אמירה בעיניך.