ואם כבר נכנסו לנושא אתרום את 2 הסנט שלי לדיון.
לגופו ובקצרצרצרה, אין לאף אדם חרדי התנגדות עקרונית לשרת בצבא משום שאין בכך שום פסול לא עקרוני ולא דתי (ההתנגדות העקרונית למדינה מתה מזמן יחד עם האידיאליזם שהוביל להקמתה), ברם, אין לי צל של ספק שהסיסמא "שויון בנטל" היא מסווה וכסות עיניים לרצון לשינוי תרבותי ומהותי במגזר החרדי.
אני שומע אינספור דוברים חילונים המתענגים על המחשבה שאוטוטו משאך יתגייסו בחורי החמד החרדים למערכת החילונית הקרויה צה"ל, מיד יסירו הללו את כבלי הנחושתיים שאזקום ה"פוליטיקאים החרדים" ורוץ ירוצו למליון היישר אל חיק האח הגדול/היפה והחנון/וואטאבר. צר לי לאכזב אותם אבל בתוך עמי אנוכי יושב ורוב רובו של הציבור הנאמד במאות אלפים מאמין, שמח, בטוח ומאושר באורח החיים שלו וילחם
בכל מחיר למען יוכל לשמר דרך זו,
(באותה מידה גם מצחיקה עד כאב הרוח שעלתה בתקופת העיסוק בשאלת הדרת הנשים, ולפיה הנשים החרדיות הן שבויות חרב בידי ממסד טאליבני אלים ומטיל אימה, ואם אך תבוא אישה שתסביר להם מדוע האישה היא הרבה יותר מחפץ בעלמא ואובייקט גרידא (
http://www.mako.co.il/news-israel/local ... 831018.htm )מיד יפשטו מעליהם את בגדיהם.
אני רוצה לחשוב מה היתה התגובה של כל אחד ואחד מאיתכם אם היה קם אדם חרדי במעמדו של יהיר לפיד ומסביר לכל עלובי החיים שטרם ראו את האור שצריך להציל את החילונים המסכנים מהעסקנים שלהם.
היות ובצדק האדם החרדי (וברי לי שגם החילוני המפוכח) רואה בצה"ל לא רק גוף טכני ליישם את עיקרון הנשיאה בעול, אלא כור היתוך חילוני, הוא מבין שהדיון סביב השירות בצה"ל הוא הרבה הרבה הרבה מעבר לשאלת הנטל וחלוקתו, חושבני כי מיותר לנסות להוכיח, וכי אין בנמצא אדם שפוי הסובר בתמים שהציבור החילוני הוא אמון על ערכי השותפות אחוות הרעים ונשיאה בעול, ולעומתו החרדי הוא סמל האגואיזם. כל אחד מבין שהדיון הוא עמוק בהרבה והוא נוהג לנקודת החיים ואופיים.
אשמח לקבל תשובה פשוטה האם יסכימו החילונים לאוטונומיה חרדית תרבותית מוחלטת ואבסולוטית בצה"ל, יש לי יותר מהרגשה בסיסית מה תהיה התחושה של אדם חילוני שבבואו לצה"ל ימצא שנתח נכבד ממנו הפך לסניף של ישיבה בבני ברק על כל המשתמע מכך.
אלא שמבחינתם, כניסה לצה"ל משמעה הסכמה הכרחית להתגמש ולשנות באופן משמעותי את אורח החיים בו מאמינים החרדים ולפיו הם מחנכים את ילדיהם, ודבר זה לא יתכן מוסרית ועובדתית.
זו ואך זו השאלה שצריכה לעלות על השולחן והצבת נקודת הדיון שלא סביב השאלה הזו היא הסטה שגויה המובילה להסתה פרועה.
____________________
כעת, לו נתבקשתי לנסח כתב התנגדות לדברי, ואהיה לצורך הענין פרקליטו של השטן (שוב שוב שוב לצורך הענין). הייתי אומר שמאחר והציבור החרדי מהווה נתח כה משמעותי באוכלוסיה, ומוסכם כי מציאות בה השירות בצה"ל מוטל רק על חלק מהאוכלוסיה הוא בלתי אפשרי, הרי שאין סיבה שהרצון החרדי לאורח חיים מסוים יגבר על מקבילו החילוני ויצור משוואה של: "או קבלו אותנו על מכלול דרישותינו או הסתדרו בלעדינו" ולכן חייבת להיות התגמשות הדדית, תוך קבלת הערך העליון של השירות.
אך דא עקא, ואקדים: נשאלתי פעם מהו החשש החרדי בשמיעת דעות אחרות במערכת החינוך או מקריאת ספרים וצריכת תרבות חילונית ברמה שיש שיגדירוה כפארנויה, תשובתי היתה פשוטה, גם אם נניח לצורך הענין שאתה כאדם חילוני המתגורר במדינה חילונית לא תחשוש מכך שילדך ילך למדרסה אסלמית מתוך ידיעה שמשיצא לרחוב תגבר ההשפעה הסביבתית והביתית על התרבות השונה אותה ינק במקום לימודיו. אבל לו היית כחילוני מתגורר באפגניסטן, או בסביבה של קניבלים/פאגאנים/מתנחלים/דפני ליפים לפי הענין, ברי לי שהיית נלחם בחירוף נפש לבל ישמע ולו חצי דיבור ומסגל לעצמך עם השנים מערכת אוטנומית אפילו עם נגיעות פארנויה, מחשש שיאבד את הערכים בו אתה מאמין.
ובכן ברוכים הבאים לעולמו של המיעוט, זה החי בצל תרבות הפוכה לחלוטין מתרבותו, זה החי בצילה של מערכת (תעמולתית גם אם מוסווית) ענקית המוטמעת בכל פינה ופינה מחוץ לאי אלו רחובות בערים מסוימות, זה המאמין שרוב הנעשה סביבו הוא שגיאה חמורה וחיי שווא והבל, לא הרי אדם חילוני המאמין בכל ליבו שילד שאינו מתחנך לידיעת משוואות אלגברה, אנגלית, הארי פוטר, או ליאו מסי, ומנגד מתחנך לשמירת ערכי התורה הוא אומלל וחייו הם מתכון לחיי אסון, אבל חיי לבטח בסביבתו התרבותית בה כולם ככולם חיים כמוהו. - כאדם חרדי המאמין שערכי התורה הם שינחו את דרכו, וחי במיעוט מזהיר תחת רוב שהטמיע בצורה מוחלטת בכל מערכת במדינה את תרבותו.
זהו האינסטיקנט הבסיסי של המיעוט לשמור על דרכו, במשך 4000 שנים (שיהיה 2500 לנוד-ניקים), שירת נשים (כדוגמא בעלמא) היא UNTOUCHABL מוחלט מבחינתו והוא נשמר ונצמד לאותה הדרך בדיוק ועמד בלחצים רבים יותר מ750 השקלים של פלסנר.
לכן, כל עוד, ובהניחנו כמצב נתון, שצה"ל לצורך הענין הוא גוף חילוני במובן הרחב והשלם של המילה, (ולא, מתן רשות לתפילה לא ישנה זאת), כל חרדי שיבוא לצה"ל יהיה כפוף במודע או שלא במודע למערכת תרבותית הרחוקה שנות אור מתרבותו, זכותו ואף חובתו לראות במערכה זו כניסיון לכפות עליו המרת דת.
מה דעתכם אם החרדים יסכימו לדרישות השירות הלאומי ושבחורי ישיבות ישרתו בצה"ל, אך בתנאי שלאור חלקם הגדול באוכלוסיה תינתן להם הזכות לבחור שגם תרבותם תוכר כערך עליון במדינה ובני נוער חילונים יחוייבו לשרת בישיבות חרדיות לצורך הרחבת "התרבות היהודית", יניחו תפילין וישמרו שבת?
בסיכומו של דבר אני די פסימי, משום שהמרחק התרבותי הוא כה גדול והבעיות כתוצאה מכך רק מחמירים והולכים. אשמח אם תשימו עצמכם לצורך הדיון במקום החברים בועדת פלסנר ותנסו להציע הצעות יעילות ובלתי מתלהמות לפתור את הענין.
נ.ב. אם יוחנן פלסנר סבור באמת ובתמים ש700 השקלים החודשיים או 150 ש"ח דמי ביטוח לאומי הם המפרידים בין אדם לאמונתו ודרכו, הוא מצדיק כל בדיחה שנאמרה אי פעם על רמת המשכל של חברי הכנסת.
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
