כשפרסמתי את רשימת הרכזים, אחד הגולשים טען שהוא חולק על ההגדרה שלי על עמדת הרכז כאיכותית ביותר כשעמדה מספר 2 וגם עמדה מספר 3 מכילות כוכבים גדולים יותר (על עמדה מספר 2 אחרי שעשינו את הרשימה כולנו ביחד יכולים להגיד פחחחחח). אז נכון שעמדת הסמול פורוורד מכילה את 2 השחקנים הטובים בליגה ועוד מספר כוכבים, אבל תחתית הרשימה ביזיוני ברמות.
נתחיל מאזכורי כבוד - גרנט היל שגם בגיל 39 גירד מלמעלה את הדאבל פיגרס ולניסיון שלו אין תחליף (ולמרבה הצער כנראה גם לא לסגל הרפואי של פיניקס, בעיקר שסגל המטבחיים, סליחה הרפואי החדש הוא של הקליפרס), מייקל ביזלי, באסט בבחירה מספר 2, אבל עדיין עם ממוצע קריירה של 15.1 נק' ועונה אחרונה שבה עדיין קלע בדאבל פיגרז למרות מספר דקות מקוצץ ינסה להפוך לשחקן שחשבו שהוא יכול להיות בפיניקס, אנדרי קירילנקו שנראה מה עשתה לו השנה באירופה, הידו טורקגלו שעדיין מסוגל פה ושם לשים סל או לרכז את המשחק מעמדת הפורוורד, קארון באטלר שחוזר מפציעה, אחרי עונה לא רעה בקליפרס ורון רון ארטסט, שעדיין מגן קשוח, גם אם איבד את המהירות ובחודש האחרון של העונה ובפלייאוף הוכיח שעוד נשארה לו יכולת התקפית כלשהי.
15. מייקל קיד גילכריסט (שארלוט בובקאטס)אני לא מת על קיד גילכריסט, הנבחר מספר 2 בדראפט האחרון,אני לא חושב שהוא יהיה השחקן השני בטיבו מהדראפט הזה ולא חושב שהוא גם יהפוך לסופרסטאר. באופן עקרוני אני לא מת על להכניס רוקיז לרשימות הללו ולא נראה לי שגם החד גבה ייכנס, אבל כמו שפתחתי, המצב בתחתית רשימת ה-15 בעמדה הזאת הוא נוראי מאד. גילכריסט בהחלט יכול לסיים עם משהו כמו 13-15 נק', 6-7 ריב', הגנה מצויינת ואופי של ווינר, דבר שאי אפשר לזלזל בו, בטח לא בקבוצה שבעונה שעברה היה לה קייס רציני במיוחד לתואר הקבוצה הגרועה בכל הזמנים. עם אתלטיות טובה, יד לא רעה מבחוץ, גישה מעולה להגנה וחוש רציני למשחק קיד גילכריסט מביא הרבה לשולחן. שיפור ביציבות הקליעה וביכולת הורדת הכדור יכול להפוך אותו לכוכב. בכל מקרה, סביר להניח שכבר היום הוא השחקן הכי טוב בקבוצה שלו, מה שאי אפשר היה להגיד למשל בעונה שעברה בקנטאקי.
סטט' בולטות (קנטאקי) - 11.9 נק', 7.4 ריב', 25.5% מהשלוש
14. ניקולס באטום (פורטלנד טרייל בלייזרס)ובמכה אחת עברנו מרוקי שאני לא נלהב לדרג לשחקן שאני פשוט לא אוהב. החזוה שניק באטום קיבל בקיץ הנוכחי שם ללעג את כל השביתה שהייתה בקיץ האחרון ואת כל הדיבורים של בעלי הקבוצות על הפסדים ומדיניות כלכלית אחרת. לא שהצרפתי הוא שחקן רע, בסה"כ מדובר באתלט נהדר, שומר טוב מאד, שמסוגל לשים את הקליעה מבחוץ וכמובן לסיים מתפרצות. אבל באטום הוא רול פלייר ותו לא. לא יוצר לעצמו, לא לוקח על עצמו ובחלקים גדולים של משחקים הוא פשוט נעלם. זה לא השחקן שאתה נותן לו חוזה של כמעט 12 מיליון לעונה למשך 4 עונות. נכון להיום המהלך שהכי זכור לבאטום הוא המהלך הבא -
http://www.youtube.com/watch?v=IzWj6cG3xRQסטט' בולטות - 13.9 נק', 4.6 ריב', 45.1% מהשדה, 39.1% מהשלוש
13. שון מריון (דאלאס מאבריקס)ניק באטום הוא שחקן הגנה טוב מאד, מריון יותר טוב. הפורוורד עם הזריקה המגעילה בעולם עדיין אחד משחקני ההגנה הטובים בעולם ואולי הריב' הטוב ביותר לעמדה לצד לברון. בהתקפה הוא כבר לא אותו שחקן יעיל, גם המעבר בחזרה לעמדת הסמול פורוורד פגע בו, אבל עדיין מדי פעם הוא יכול להשליך לבנה מבחוץ פנימה וכמובן לסיים ליד הטבעת. בסדרת הגמר לפני 2 עונות הוא ניצל יפה את המימדים שלו בכדי לקלוע נק' בצבע.
סטט' בולטות - 10.6 נק', 7.4 ריב' (31 בליגה, 3 בעמדה), 44.6% מהשדה (קלע באחוז נמוך יותר רק בעונה אחת בקריירה), 29.4% מהשלוש (ממוצע קריירה של 33.1%, אבל ב-3 העונות החולפות הוא קלע פחות מ-20% מהשלוש)
12. טיישון פרינס (דטרויט פיסטונס)כפי שניתן לראות, קצה הרשימה מורכב משחקני הגנה. תמיד חשבתי שפרינס הוא אחד משחקני ההגנה האוברייטד שיש בליגה ושהוא קנה לעצמו את התהילה בזכות הגנה קבוצתית מדהימה של הפיסטונס על קובי. אבל למרות זאת, הפורוורד עם פרופיל הגפרור השדוף עדיין שחקן הגנה מאד אפקטיבי. הידיים הארוכות מפריעות לכל שחקן והגוף השדוף יותר פיזי ממה שזה נראה. בהתקפה פרינס מוגבל מאד לטעמי ולמרות ניסיונות חוזרים ונשנים של הפיסטונס להפוך אותו למעין גו טו גאיי, זה לא הולך. מה שכן הקליעה מבחוץ עדיין מסוכנת.
סטט' בולטות - 12.7 נק', 4.5 ריב', 42.1% מהשדה, 35.6% מהשלוש
11. טייריק אוונס (סקרמנטו קינגס)אחד השחקנים הכי אניגמטיים באן.בי.איי, אם לא ה-. ברשימות הקודמות אנשים שאלו/התלוננו/חלקו על כך שאוונס לא היה ברשימות הללו. הוא הרי לא סמול פורוורד אמיתי אפשר להגיד ולמען האמת הם צודקים. הבעיה היא שהוא גם לא רכז אמיתי ולא סקנד גארד אמיתי, אלא שחקן נטול עמדה וזו אחת הבעיות הגדולות של השחקן. העונה זאת תהיה העונה השלמה הראשונה שהקינגס מנסים את אוונס בתור סמול פורוורד. היתרונות ידועים. חודר נפלא. פיזי, זריז, מאד מאד חמקמק. למרות שהעונה הוא הלך אחורה כמעט בכל קטגוריה, עדיין השורה הסטט' עדיפה על כל המתחרים שדורגו אחריו וגם על כמה שידורגו לפניו. הנק' היא שהשורה הסטט' כתובה על הנייר ונשארת על הנייר. על המגרש טייריק משעבד את הקבוצה אליו. הוא צריך את הכדור ביד בכדי להיות אפקטיבי. אני לא חושב שהוא אגואיסט, אבל הוא גם לא מוסר גדול. בדר"כ המסירה תבוא אחרי שהוא מתחייב למהלך ולא יכול להגיע לזריקה. אולי בעמדת הסמול פורוורד כפינישר הרבה יותר ולא כקריאטור אוונס יצליח לחזור להתחלה המבטיחה של הקריירה.
סטט' בולטות - 16.5 נק', 4.6 ריב', 4.5 אס', 45.3% מהשדה, 2.7 איב'.
10. ג'ראלד וואלאס (ברוקלין נטס)הבחור כבר בן 30 ולא ילד ובשתי העונות האחרונות ראה את היכולת שלו מדרדרת. סגנון המשחק הקופצני, נטול כל התחשבות בוגף בסופו של דבר גם מעניש את השחקן. למרות זאת וואלאס עדיין שחקן איכותי מאד. ריבאונדר טוב, מסיים נהדר ליד הטבעת ושחקן שבאמת משתדל לעשות את כל הדברים הקטנים למען הקבוצה. ברמת היכולת שלו היום הוא כבר לא אותו אולסטאר שיכול היה להוביל קבוצה לפלייאוף, כאחד משני השחקנים הטובים של הקבוצה, אבל בתפקיד שיהיה לו בנטס, וואלאס פשוט תפור.
סטט' בולטות - 13.8 נק', 6.7 ריב', 1.5 חט', 45.4% מהשדה
9. דנילו גאלינרי (דנבר נאגטס)קווין דוראנט הוא הסמול פורוורד עם הידית הטובה בליגה, סביר להניח שהאיטלקי של דנבר הוא הבא בתור אחריו. 2.08 שמסוגל גם להוריד כדור, אבל בעיקר לתפור את הזריקה מבחוץ. עם ההצטרפות של איגי, נראה שגאלינרי יקבל לא מעט דקות גם בעמדה מספר 4. למרות שהנשק העיקרי של גאלינרי היא הזריקה מבחוץ, הוא יודע להשתמש בצעדים הארוכים שלו כדי לעבור את השחקן שבא למנוע את הזריקה. בעונה האחרונה קצת ירד במספרים, אבל זה גם קשור לדקות משחק שירדו. הייתה ירידה גם באחוזי השלשות במקצת, אבל גם זאת ניתן להסביר ע"י העונה המקוצרת.
סטט' בולטות - 14.6 נק', 4.7 ריב', 41.4% מהשדה, 32.8% מהשלוש
8. רודי גאיי - ממפיס גריזליסמבחינת כישרון נטו, גאיי הוא טופ 5 בעמדה ללא שום ספק. ארוך, אתלטי, קליעה טובה מבחוץ, יכולת להגיע לטבעת ולסיים. בערך מדובר בחבילה ההתקפית המושלמת. אבל עם גאיי השאלה אף פעם לא עסקה בכישרון. האופי הוא סימן השאלה, שבעיני עדיין קיים. העובדה שממפיס בשתי העונות האחרונות הייתה ממוצעת לחלוטין עם הרכב מלא וזינקה כלפי מעלה רק כשאחד הכוכבים נפצע, אם בעונה שעברה זה היה רנדולף ואם עונה קודם גאיי עצמו. גאיי משדר גישה נינוחה שכזאת, אדישה ולא נראה שהפסדים יותר מדי מכאיבים לו. בנוסף ההגנה שלו חשודה מאד.
סטט' בולטות - 19 נק', 6.4 ריב', 45.5% מהשדה, 31.2% מהשלוש, 2.3 אס', 2.5 איב' (וזה שיפור לעומת היחס של הפלייאוף שעמד על 0.47)
7. דני גריינג'ר (אינדיאנה פייסרס)בסדרה מול ההיט ראינו מה גריינג'ר לא מסוגל לעשות וזה כמובן להתמודד מול הטוב ביותר ומול אחת מקבוצות ההגנה הטובות בליגה. 13.3 נק' בלבד ובעיקר 37.7% ושתי זריקות עונשין בלבד למשחק. זאת הסיבה שגריינג'ר לא מדורג גבוה יותר למשל. אבל 21.4 הנק' שלו מול אורלנדו בסיבוב הראשון מסבירות מה הבחור עושה בכל זאת במקום השביעי. גריינג'ר ניחן בערך בכל מה שאתה רוצה התקפית מסמול פורוורד. קליעה טובה מבחוץ, יכולת להגיע לטבעת ולסיים, אתלטיות טובה. נוטים לזלזל בתרומה שלו לפייסרס, אבל שוכחים שהפייסרס הגיעו לאן שהגיעו לא בזכות הסגל המאד בינוני שלהם (והוא כזה), אלא בעיקר כי השחקן המוביל, המוציא לפועל של הקבוצה היה גריינג'ר.
סטט' בולטות - 18.7 נק', 41.6% מהשלוש, 38.1% מהשלוש, 2 שלשות למשחק (מקום 11 בליגה)
6. לוואל דנג (שיקגו בולס)סביר להניח שאם הייתם מבקשים ממני לבחור ברול פלייר המושלם בעמדת הסמול פורוורד, אז דנג היה הנבחר וזאת לא מילת גנאי. כל אספקט במשחק שקיים, דנג עושה אותו באופן איכותי. הוא שומר נהדר, גם אישי וגם קבוצתי. יד טובה מבחוץ, יכול לסיים באזור הטבעת וגם קצת ליצור. מוסר טוב, חבר לקבוצה טוב, אין הרבה אגו, כך שהוא יודע לקחת צעד אחורה, אבל גם עם אופי מספיק חזק בשביל לנסות ולקחת על עצמו יותר כשחייבים. דנג הוא לא השחקן שיוביל קבוצה גבוה, אבל בתור שחקן נוסף בהיררכיה, אפילו מספר 2, הוא פשוט חלום של כל מאמן.
סטט' בולטות - 15.3 נק', 6.5 ריב', 2.9 אס' (שמיני בין הסמול פורוורדים), 41.2% מהשדה, 36.7% מהשלוש
5. אנדרה איגודאלה (דנבר נאגטס)כבר שנים דנג ואיגי צמודים אצלי כשמדובר בדירוגים. פעם דנג למעלה, פעם איגי. עכשיו זהו איגי שמדורג ראשון. מזכיר בהרבה תכונות את דנג, בעיקר בהשפעה על המשחק. לא שחקן מוביל, אלא שחקן מחבר. אבל כשמסתכלים על המשחק עצמו, איגי הוא שחקן שונה. אתלט טוב בהרבה מדנג, אבל סיכון הרבה פחות ממנו מהשלוש. איגי שיחק בפילי הרבה בתור פוינט פורוורד, הוא החזיק בכדור וקיבל את ההחלטות. קצת מזכיר את סקוטי פיפן, רק שלאיגי אף פעם לא היה מייקל ג'ורדן. אחד משחקני ההגנה הטובים שיש כיום בליגה וגם מוסר מצויין. הדאונסייד הוא כמובן שאיגי לא פרנצ'ייז פלייר, אלא פשוט שחקן מאד מאד איכותי. בדנבר הוא יתבקש, לפחות בחלק מהדקות לשחק לצד סמול פורוורד מובהק אחר, גאלינרי וזה יכול לקלקל לו את הסטט'.
סטט' בולטות - 12.4 נק', 6.1 ריב', 5.5 אס' (26 בליגה ומדורג במקום השלישי מבין השחקנים שהם לא רכזים), 45.4% מהשדה.
4. כרמלו אנתוני (ניו יורק ניקס)עכשיו אנחנו עושים קפיצת מדרגה, אל השחקנים שהם פרנצ'ייז פלייר, או לפחות עם פוטנציאל לכך. מי שראה את מלו באולימפיאדה בפעם הראשונה ראה את היחודיות של השחקן הזה. מלו הוא כנראה הנשק האינסייד/אאוטסייד ההתקפי הטוב ביותר שיש כיום. הדרכים שלו להשיג נק' הן מגוונות ורבות. כספוט אפ שוטר, עליה לקליעה אחרי ג'אב סטפ והטעית חדירה, חדירה עד לטבעת וסיום בכוח, סיום בטבעת כתוצאה מדיש וגם הורדת שומרים נמוכים וחלשים ממנו לכיוון הטבעת, שזאת האופציה הפחות מועדפת עליו. אם לאנתוני הייתה קליעה יציבה מהקשת של האן.בי.איי ולא רק מהקשת של אירופה, אז סביר להניח שהיינו רואים את אותו סקורר שראינו במדי נבחרת ארה"ב, אבל גם כך מלו הוא אחד הסקוררים הטובים בעסק. אם הכול כל כך טוב, אז מה בכל זאת רע? דבר ראשון זאת ההגנה הלא קיימת. רמז שני לבעיה של מלו אפשר לקבל מכך שג'רמי לין לא ממש רצה להישאר בניו יורק. מלו חייב להיות ה-איש בקבוצה שלו, לקחת את כל הזריקות שהוא רוצה ולקבל את הכדור מתי שהוא רוצה. לא בדיוק השחקן הכי קבוצתי ומשתף, למרות שאני חושב שבקבוצה טובה, הוא יכול לשים את האגו קצת (רק קצת, בכל זאת זה מלו) לטובת הקבוצה.
סטט' בולטות - 22.6 נק', 6.3 ריב', 3.3 אס', 43% מהשדה, 33.5% מהשלוש
3. פול פירס (בוסטון סלטיקס)אני מניח שרבים לא יסכימו עם הדירוג של פירס מעל מלו. הוא מבוגר, הוא כבר בירידה, זה לא אותו שחקן, שוב פעם עמוס לב עם פטיש הזקנים שלו וכו' וכו'. אבל יש הבדל מאד בולט בין מלו לפירס. פירס זכה בתואר כשחקן המוביל, מלו עדיין לא. גם בסדרת הפלייאוף מול ההיט, כשפירס לא בריא ב-100% הוא עדיין היה מסוכן. סה"כ אין מה לחדש. פירס מסוגל לעקוץ אותך בכל דרך אפשרית. חדירה, זריקה מבחוץ, החצי חדירה, הטעיה וזריקה בקפיצה אחורה. גם אחרי שיאו הוא עדיין שחקן שלם בשני הצדדים של המגרש.
סטט' בולטות - 19.4 נק', 5.2 ריב', 4.5 אס', 44.3% מהשדה, 36.6% מהשלוש
2. קווין דוראנט (אוקלהומה סיטי ת'אנדר)אין הרבה הפתעות בדירוג, אבל אני חייב לשתף אתכם בשורה הסטט' של דוראנטולה בסדרת הגמר. 30.6 נק', 54.8% מהשדה!, 39.4% מהשלוש. את ההפסד בגמר בוודאי שאי אפשר להפיל על דוראנט ולמען האמת, לא זכרתי שהוא היה כזה טוב. הסקורר הטוב בליגה היום ואני חושב שאפילו אוהדי קובי הגדולים ביותר יודו בכך. קליעה קטלנית משלוש ומבחוץ? צ'ק, חדירה בקלילות לטבעת, כשלא ניתן להפריע? צ'ק, פייד אוויי הרחק מהידיים של השומר הנמוך ממנו? צ'ק כרטיס חופשי חודשי לקו העונשין? צ'ק. דוראנט הוכיח גם עצבי פלדה ברגעים הקובעים בסדרות הפלייאוף במערב. הדבר היחידי שמפריע לו להיות השחקן הכי טוב בעולם זה אופי טוב מדי. הוא לא יכריח זריקות, הוא יוותר לווסטברוק על השליטה במשחק ולא תמיד אתה רואה אותו כשצריך במוד של "המשחק הזה הוא שלי, זוזו כולם הצידה ואל תפריעו לי" שלפעמים השחקנים הגדולים חייבים להיכנס אליו.
סטט' בולטות - 28.0 נק', 8.0 ריב' (שיא קריירה), 3.5 אס' (שיא קריירה), 3.8 איב' (שיא קריירה), 49.6% מהשדה (ניחשתם נכןו, שיא קריירה), 38.7% מהשלוש (שיא קריירה? לא)
1. לברון ג'יימס (מיאמי היט)המשקל של לברון ג'יימס הוא 113 ק"ג, כלומר אחרי סדרת הגמר הוא ירד ממשקל של שני טונות ו-113 ק"ג, אחרי שהוא הוריד את הגורילה מהגב. עד הפלייאוף האחרון אם מישהו היה רוצה להקטין את לברון הוא היה מדבר על הרבע הרביעי (בשביל לעצבן אפשר היה להזכיר את הכיוון מערב). לא עוד. הפלייאוף של לברון היה מושלם, עם רגעים ומשחקים של היכל התהילה. לאף אחד לא היה ספק שהאליפות רשומה על שמו או מי ה-MVP וזה בדיוק מה שאתה מצפה מהשחקן הטוב ביותר בליגה. המספרים של דוראנט בסדרת הגמר היו מרשימים במיוחד, אבל לברון בשורה הסטט' לא נפל ממנו עם 28.6 נק', 10.4 ריב', 7.4 אס', כולל טריפל דאבל במשחק האליפות. אני חושב שצמרת דירוג העמדה הזאת הולכת להישאר קבועה למשך הרבה זמן.
סטט' בולטות - 27.1 נק', 7.9 ריב', 6.2 אס' (כרגיל, ה"לא רכז" עם מספר האס' הגבוה ביותר), 1.9 חט', 53.1% מהשדה והכי חשוב - אליפות אחת.
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
