סל ניוז

אז ככה, נדב לא כתב פה כבר שנתיים בערך כשהוא שיכור. אני קצת שיכור לראשונה מזה שבועיים, נניח. אבל יש לי שאלה אמיתית

האם שכרות היא לא בעצם סוג של פכחון, שעדיף על הפכחון הרגיל? כאילו, תחשבו על זה. כשאתה פיכח, יש לך כל מיני עכבות ועניינים ובעיות ומחשבות וחישובים. ואז כשאתה שיכור, חצי מזה נעלם. לפחות החצי הלא חשוב, החצי החשוב עדיין נשאר, אבל מה זה משנה כבר.

דוגמה מהשעה האחרונה. עד לפני שעה וחצי כשהייתי פיכח לחלוטין, התלבטתי האם בא לי לשלם אלף דולר לאיזה אירוע מסוים, שתיתי קצת יותר מחצי בקבוק יין, והנה אין לי שום ספק, בא לי. והנה העניין, אני מכיר את עצמי מספיק טוב בשביל לדעת, שלכשאתפכח (כן, כן, כתבתי את המילה הזאת אחרי המון יין), אני לא אתחרט. בדרך כלל אני לא מתחרט על מהלכים שאני עושה כשאני שיכור. אז קניתי כרטיסים והכל סבבה, ומחר כשאקום אני אהיה מן הסתם מבסוט, גם אם אולי בהנגאובר קטן.

אני גם מכיר את עצמי מספיק טוב בשביל לדעת, ששטויות אמיתיות אני לא אעשה כשאני שיכור, אני לא אקפוץ מהגג, ואני לא אתן מאה דולר לאיזה קבצן. אבל זה כל כך מסיר עכבות שהן כל כך לא נחוצות. לא ככה?

אז האם יכול להיות ששכרות, לפחות כשהיא לא חריפה מדי, פשוט מסירה עכבות שהפכחון מעכב, עכבות שאין שום סיבה בכלל שיהיו שם?

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אתה מקבל לפחות 2 בנות כשאתה משלם 1000 דולר, כן?

JEP'' זה מה שאני מקבל. בנות על הזין שלי.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

כנס סופר-סופיטיקייטד ג'יידייט? זה בדיוק מה שתקבל.
אגב, את הטענה המקורית שלך אפשר להפריך ע"י אותה דוגמה - למשל, לא היית עושה את אותה בחורה כשאתה פיכח + בבוקר ממש שנאת את עצמך.

תראה. החלק המודע שלך (זה שמתקשר בשפה, זה שמדבר איתנו כאן וכו' וכו') הוא בערך 10% ממה שאתה באמת. זה בערך כמו רוכב רודיאו, אמנם רוכב מצויין, אבל שנמצא על שור ששוקל פי 10 ממנו. הוא יכול לייצר אשליה של שליטה אבל בסוף השור עושה מה שהוא רוצה. כשאתה שיכור ה-10% הופכים לבערך 5% ואז זה יותר כמו גמד שרוכב על שור ששוקל פי 20, וגם אשליית השליטה הזו נעלמת.

כאדם שבטבעו הוא די פריק קונטרול, אני בעד שכרות או כל טשטוש חושים אחר. תכלית הידיעה היא שלא נדע.

_________________
נביא השבוע מחזור 5, עונת התשע"ו
Ara ja em puc morir!!!

אם לענות ברצינות קמעא, אני חושב שהבעיה העיקרית עם שכרות היא לא מה השיכור מרגיש ביחס לעצמו (מצידי שזה יהיה הכי טוב בעולם), אלא איך הסביבה של השיכור מרגישה ביחס אליו. מהניסיון המועט שלי בתחום (ואני אישית מעולם לא השתכרתי, למעט הפעם ההיא בברצלונה עם היותר מדי סנגריה) זה שילוב מאוד לא נעים של רחמים ופחד.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

שזה מצוין לאור העובדה שאני נמצא לבד במלון באמצע שום מקום, שוויץ.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אז לך על זה.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

זה מאוד מזכיר לי (גם אם לכם לא) שני סיפורים נפלאים של רבי נחמן:
1. פעם אחת בן - מלך נפל לשיגעון שהוא עוף הנקרא הינדיק, דהיינו תרנגול - הודו, וצריך ליישב ערום תחת השולחן ולגרור חתיכות לחם ועצמות כמו הינדיק. וכל הרופאים נואשו מלעזור לו ולרפאו מזה, והמלך היה בצער גדול, עד שבא חכם אחד ואמר: אני מקבל על עצמי לרפאו.
והפשיט גם כן את עצמו ערום. וישב תחת השולחן עם בן המלך הנ"ל, וגם כן גרר פרורים ועצמות. ושאלו בן- המלך: מי אתה ומה אתה עושה פה? והשיב לו מה אתה עושה פה? אמר לו: אני הינדיק. אמר לו: גם אני הינדיק. וישבו שניהם יחד כך איזה זמן, עד שנעשו רגילים זה לזה.
אז רמז החכם והשליכו להם כתונת, ואמר החכם –ההינדיק לבן – המלך: אתה חושב שהינדיק אינו יכול לילך עם כותנת? יכולים להיות לבושים כתונת ואף- כל – פי – כן להיות הינדיק. ולבשו שניהם הכותנת. ואחר זמן מה רמז והשליכו להם מכנסיים, ואמר לו גם כן כנ"ל: אתה חושב שעם מכנסיים לא יכולים להיות הינדיק? ולבשו המכנסיים, וכן עם שאר הבגדים.
ואחרי כן רמז והשליכו להם מאכלי אדם מהשולם, ואמר לו: חושב שאם אוכלים מאכלים טובים כבר חדלים מלהיות הינדיק? ואכלו.
ואחר- כן אמר לו: אתה חושב שהינדיק מוכרח להיות דוקא תחת השולחן? יכולים להיות הינדיק ולהיות אצל השולחן. וכן התנהג עמו עד שריפא אותו לגמרי.

2. שפעם אחת, אמר המלך לאהובו השני למלך: באשר אני חוזה בכוכבים, רואה אני שכל התבואה שיגדל בשנה הזאת, מי שיאכל ממנה, יהיה נעשה משוגע, אם-כן, יטכס עצה. וענה לו: שעל-כן יכינו בעדם תבואה שלא יצטרכו לאכול מתבואה הנ"ל. וענה לו המלך: אם-כן, כשאנחנו לבד לא נהיה משוגעים, וכל העולם יהיה משוגע, אז יהיה להיפך שאנחנו נהיה משוגעים [ולהכין בשביל כולם אי-אפשר]. על-כן, בוודאי נצטרך גם-כן לאכול מהתבואה, שפעם אחת, אמר המלך לאהובו השני למלך: באשר אני חוזה בכוכבים, רואה אני שכל התבואה שיגדל בשנה הזאת, מי שיאכל ממנה, יהיה נעשה משוגע, אם-כן, יטכס עצה. וענה לו: שעל-כן יכינו בעדם תבואה שלא יצטרכו לאכול מתבואה הנ"ל. אבל, רק זה שנסמן סימן על מצחנו, שנדע על-כל-פנים, שאנחנו משוגעים שאם אהיה מסתכל על מצחך, וכן כשתסתכל על מצחי, נדע מהסימן שאנחנו משוגע.

השני מוכר וידוע ואהוב, הראשון אני חייב להגיד שכנראה גורם לכל הלא-בהביוריסטים להתהפך קשות בקברם.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

דווקא אני התוודעתי לשני ממש לא מזמן.

תמיד אני חושב לי שכל מי שלא אוהד את מכבי הוא כמו המלך ואהובו בסיפור השני.

_________________
נביא השבוע מחזור 5, עונת התשע"ו
Ara ja em puc morir!!!

אתה צודק. קח לדוגמא את קאלימי, הוא לא אוהד מכבי ובלי קשר לסיפור אין ספק שהוא כמו מלך או לפחות כמו אהובו.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

לא הבנתי.
לאן לקחת את קאלימי, מתי להחזיר אותו, ובעיקר האם אני חייב? 

_________________
נביא השבוע מחזור 5, עונת התשע"ו
Ara ja em puc morir!!!

הבעיה היא שאת קאלימי כנראה כבר אי אפשר לקחת. אבל אם כבר הצלחת, למה להחזיר??

_________________
"הדבר היחיד שבולם נשירת שיער הוא הרצפה" - רופא עור פיקח