ישראל הפגינה המון פוטנציאל בקמפיין הזה, לצד נפילות לא קטנות. בוא נעשה תרחיש אופטימי שבו ישראל קצת מתעלה ומפגינה יכולת כמו נגד סרביה בבית ואסטוניה בחוץ. זה אומר שיוגב ממשיך את ההתקדמות, כספי ואליהו משחזרים את היכולת מהקיץ האחרון (אחרי העונה הרעה של כספי זה היה די מפתיע) וטיוס מתקדם עוד קצת בקאנטו. בנוסף, אחד מבין הלפרין/מקל/נעימי נותנים עונה טובה מאד בחו"ל, כשבארץ כדיר ופניני חוזרים ליכולת מפעם. בקיצור, מה יכולה ישראל לעשות בתרחיש האופטימי? יש 4 בתים של 6 בנבחרות, 3 עולות. כלומר צריך לעבור 3 נבחרות אחרות בבית. סיבה נוספת לאופטימיות היא שבקיץ לאחר אולימפיאדה שחקנים בכירים מה-NBA נוטים לקחת מנוחה. מהדרג החמישי ישראל יכולה לעבור ביום טוב את כל הנבחרות, אלא אם טורקיה פתאום תחזיר את כל הכוכבים. מהדרג הרביעי אני חושב שישראל עולה על כל הנבחרות פרט לבוסניה, שגם אותה אפשר לנצח ביום טוב (האם טלטוביץ' יגיע לאחר עונת בכורה ב-NBA?) בדרג השלישי כל הנבחרות כנראה טובות מישראל (אולי פרט לאיטליה), אבל אף אחת לא בלתי מנוצחת ביום נתון, בעיקר אם גרמניה בלי נוביצקי (סביר מאד) ומונטנגרו בלי פקוביץ' (אין לי מושג). בדרג השני לדעתי יהיה קשה לנצח כל נבחרת שהיא לא בריטניה, אותה לדעתי ניתן לנצח אלא אם פתאום גם דנג וגם בן גורדון יופיעו, מאד בלתי סביר. את יוון אפשר לנצח ביום ממש טוב, ליטא וסלובניה גם בהרכבים חסרים טובות בהרבה. בדרג הראשון יהיה מעניין לראות האם מקדוניה נתנה הצגה חד פעמית, או שהיא באמת נבחרת בלבל של ישראל כמו בשנים האחרונות.
בסה"כ לדעתי ניתן להיות אופטימי ביחס לקיץ הבא, בעיקר אם השחקנים שלנו ימשיכו בקו ההתקדמות. צריך לזכור שכל הנבחרת פרט לקוז'יקרו הם בגילאים של 24-28 (פניני 29), ולכן אין סיבה שלא יגיע הרכב דומה עם שחקנים שלפחות לא הלכו אחורה. בסופו של דבר פרט לכמה נבחרות בלתי מנוצחות (ספרד, צרפת, רוסיה, ליטא וסלובניה ואולי יוון) יש כאן לא מעט נבחרות שביום טוב אנחנו מנצחים (קרואטיה, סרביה, איטליה, טורקיה, מונטנגרו ומקדוניה), והרבה נבחרות שביכולת טובה ישראל פשוט טובה מהן. הגרלה טובה ואפשר לפנטז על רבע גמר. בוא נגיד שזה לא המצב של האליפות הקודמת שבו היינו בבית עם 3 נבחרות בלתי עבירות (צרפת עם כל הכוכבים, סרביה בכושר וגרמניה עם נוביצקי) ועדיין הצלחנו לנצח שתי נבחרות שהיו בלבל שלנו או קצת מעל (איטליה ולטביה, גם אם המשחקים האלו היו אחרי שכבר לא היה על מה לשחק). הבעיות העיקריות שאני רואה הן חסרון מסויים בעמדת המאמן, חוסר במחליף גבוה ראוי (כדיר זה לא זה, קוז'יקרו כבר לא צעיר, גרין גמור) ובעיקר מדבר גדול עד הדור הבא. אלא אם בר טימור וחבריו לעתודה (שעשו הישג יפה) יתנו עונת פריצה בליגת העל, צריך לחכות כמה שנים שאיגור קולשוב יגדל קצת. מצד שני, לותיקי הדור הנוכחי (פניני, הלפרין ואליהו) יש עוד 4-5 שנים לתת, ויש בסיס לא רע למשהו כמו 8-9 שנים (יוגב, כספי וטיוס).
|