סל ניוז

צ'ארלס זה לא ראוי לתגובה כי אתה מעוות מציאות כדי להציג אותי כתוקפן ואותך כקורבן. לאף אחד חוץ ממך שאכן בתשובות ה"ארסיות" הקודמות אליך רשמת שטויות, לא רשמתי שהוא "מדבר שטויות" ולא התנשאתי מעל אף אחד. אם אני "מתווכח" עם מישהו, אני עושה זאת בצורה עניינית על נושאים ענייניים מבחינתי. אתה מוזמן להתעלם, יש כפתור לזה.


ראובן מבחינתי זה לא קלוש ולכן אני גם לא מקבל את ההגדרה של בראון ככישלון של מייקל ג'ורדן.
כשזה לא רק צ'אד פורד אלא כל פרשן בנמצא, וכשברור לכל שגם אם מייקל ג'ורדן היה בוחר במקום ה-29 בדראפט הזה אז קוואמי היה הולך בטופ 4 לפחות, אז איך אפשר להגדיר את זה ככישלון של מייקל? זה שהוא לא היה הראשון והיחיד לזהות שקוואמי לא שווה בחירה גבוהה?

מוריסון למשל זה סיפור אחר, כי כל הסימנים היו שם.

_________________
אלון:
5 או 10 זה פשוט מדי. אני בעד שרוני יעשה חישוב של ממוצע כלשהו פר עמדה ונמצא מספר מעניין להכפיל אותו בוא נגיד pi או e. אח"כ כדי להוסיף אלמנט אקראי נבקש ממוק לחשוב על מספר נגיד 36D או 350CC ונראה כבר מה יצא.

ההבדל בין מקום רביעי למקום ראשון יכול להיות עצום. וכשבוחרים במקום הראשון שחקן שהתפתח להיות שחקן עם תרומה שלילית ברוב הקריירה שלו, זה באסט, לא מבין איך אפשר לראות את זה אחרת. זה נכון שמדובר היה בדראפט מחורבן למדי ולכן זה לא באסט ברמות של מיליצ'יץ', אבל זו עדיין אחת הבחירות הראשונות הגרועות בהיסטוריה.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

אגב מוריסון- הוא שוחרר ע"י מילווקי היום. עוד שמות מוכרים ששוחררו- אנדרו גאולדלוק, קיו ריץ', ומוסטפה מוסטפה פרחאן האלמותי.

_________________
נערך יותר מפעם אחת

באסט - כן. קוואמי בראון באסט בתור בחירה ראשונה והיה באסט גם בתור בחירה חמישית.

כישלון של מייקל- לא. כי רוב מי שהיה עומד בפוזיציה שלו היה בוחר את קוואמי.

_________________
אלון:
5 או 10 זה פשוט מדי. אני בעד שרוני יעשה חישוב של ממוצע כלשהו פר עמדה ונמצא מספר מעניין להכפיל אותו בוא נגיד pi או e. אח"כ כדי להוסיף אלמנט אקראי נבקש ממוק לחשוב על מספר נגיד 36D או 350CC ונראה כבר מה יצא.

צ'אנסי - גם האשים תאביט דורג בכל המוקים מקום שני, על אף שהיה די ברור שהוא הולך להיות באסט.
גם שלדן ויליאמס נבחר חמישי ובערב הדראפט כבר כתבתי - הבן אדם נגר בן נגר וזו הנישה היחידה שהוא יכול להתקיים בה באן בי איי. מסתבר שאפילו בזה היה לו קשה...
אותו כנ"ל מרווין ויליאמס, שהיה קונצנזוס למקום שני, על אף שלרוב היה יחסית ברור שהוא מגיע לא בשל מספיק לליגה לעומת כריס פול ודרון ויליאמס...

והנה ת'רד הדראפט של השנה:
viewtopic.php?f=1&t=11485&hilit=%D7%93%D7%A8%D7%90%D7%A4%D7%98+2012&start=150

תתפלא, אבל גם אני השתמשתי במילה "דבק קבוצתי". אין לי ספק שלג'ורדן היה אופציות יותר טובות על הלוח, והוא הלך עם שחקן שאני בספק רב אם יהיה אולסטאר.

לגבי מוריסון, הוא וג'יי ג'יי רדיק היו הסקוררים הכי טובים באותה עונה במכללות. ועדיין... יש פה משהו מאוד מעוות שלא סביר שלא עלה באימונים האישיים. בעונת הרוקי שלו הוא קיבל את כל ההזדמנויות שבעולם להצליח, כשקיבל 12.1 זריקות למשחק, מכובד למדי יחסית לקלעי של 38% מהשדה. לי לפחות הספיקו 2-3 משחקים להבין שלבחור פשוט אין את זה ברמות האלה. הוא לא אתלט מספיק טוב, הכדרור שלו לא מספיק טוב, הוא לא יכול לייצר לעצמו מצב קליעה, והקליעה שלו מבחוץ היא לא טהורה ברמה של ג'יי ג'יי רדיק, קורבר ודומיהם. קשה לי להאמין שהדברים הללו לא עלו במסגרת אימונים אישיים.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

קודם כל, גם אם מק"ג יכשל זה לא יהיה הכישלון של ג'ורדן. הוא הביא ג'י.אם מאד מוערך ולפי איך שזה נראה, הוא נתן לו לעבוד ולקבל את ההחלטות.

צ'ונסי, אני ממש לא בטוח שכל מי שהיה עומד במקום של ג'ורדן היה בוחר את קוואמי על פני צ'אנדלר או אדי קארי (וזה היה באסט אחר) או אפילו גאסול. אם אני זוכר נכון, זה היה איזה אימון אישי של קוואמי כנגד צ'נדלר ואולי גם קארי ששיכנע את ג'ורדן לקחת אותו.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

תותח- מקרה תאביט על כל נורות האזהרה שלו לא כמקרה קוואמי. מקרה תאביט זה כמקרה מוריסון, ועל מוריסון הסכמתי שמדובר בנפילה של מייקל.

עמוס- ברור שלא כ-ל מי שהיה עומד במקום שלו, רשמתי רוב מי שהיה עומד במקום שלו.
נכון שהוא ממש לא היה קונצנזוס לבחירה ראשונה, אבל אף אחד אחר לא היה קונצנזוס לבחירה ראשונה. היו שני שחקנים קוואמי וצ'נדלר שכנראה 29 GM בליגה היו לוקחים את אחד משניהם, רובם לדעתי את קוואמי, והיה סופר לגיטימי בזמן אמת של הבחירה.
זה לא תאביט שישר כולם שאלו מה לעזאזל עושה ממפיס, ואפילו לא דארקו שאמרו על דטרויט שאמנם הם לוקחים הימור אבל הוא יכול להצליח בענק.
כמעט ולא היו ביקורות רציניות על הבחירה של קוואמי בזמן אמת, אז לדעתי זה ממש לא רציני להגיד בדיעבד שזה כישלון של מייקל.
הכישלון, אם כבר, זה שלא ידעו "לגדל" את הילד.
הבחירה עצמה? סופר לגיטימית.

_________________
אלון:
5 או 10 זה פשוט מדי. אני בעד שרוני יעשה חישוב של ממוצע כלשהו פר עמדה ונמצא מספר מעניין להכפיל אותו בוא נגיד pi או e. אח"כ כדי להוסיף אלמנט אקראי נבקש ממוק לחשוב על מספר נגיד 36D או 350CC ונראה כבר מה יצא.

לגבי קוואמי קשה לי להגיד כי נכנסתי לענייני הדראפט בסביבות 2003.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

תגידו, יש מצב שהופכים פה את הסיבה והמסובב, וזה לא שג'ורדן בוחר בבאסטים, אלא שמשהו בשארלוט (או בג'ורדן כמנהל) קצת עקום, ולא מאפשר את מימוש הפוטנציאל של השחקנים בהם הוא בוחר?

_________________
תודה לאלוהי הבירה

מן הסתם שארלוט זה לא המקום האידיאלי להתפתח כשחקן, אבל גם לא מעט מהבחירות והמהלכים בצפון קרולינה לא ברורים.
הבעיה ב-2001 הייתה שלא ממש הייתה דרך לדעת מה יצא מהתיכוניסטים. לכן כשקוואמי בא עם כל האפסייד, היה קשה להגיד שזאת בחירה רעה. אני חושב שגם אם היו בוחרים את אדי קארי בבחירה מספר 1 לא היו שוחטים את הבחירה. היי, קליבלנד באותו דראפט בחרה את דיופ במקום השמיני והתייחסו לכך כאל בחירה הגיונית לחלוטין.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

טוב, כנראה שזה לא היה הדראפט החזק בהיסטוריה...

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

קוואמי בראון והאשים תאביט בחירות רעות כי הם עגלים. אין שום קשר בינם לבין כדור.

כל השמות האחרים שהעלתם יודעים כדורסל שני אלו פשוט לא.

והמחדל הכי גדול עם קוואמי הוא שבניגוד לתאביט, קוואמי לא אתלט. כך שגם האפסייד שלו היה תמיד מוגבל.
קוואמי נולד עם נתונים פיזיים מדהימים. האיש נראה כמו אל יווני. אבל הוא לא אתלט ואין לו כשרון מינימאלי. הוא לא מסוגל לתפוס כדור, לנוע. אין לו רגש בידיים... כלום.

קוואמי הוא ללא ספק הבחירה הכי נוראית בהיסטוריה. זה נחמד שהוא למד לשחק הגנה עם השנים, אבל העדר הכשרון שלו פשוט מביך.

אין לי ספק שבכל בוקר הקנדימן אומר תודה על שני אלו...

אגב, לא ברור לי איך אפשר לטעון שאודן הוא הבאסט הגדול בכל הזמנים. יש מישהו שלא היה בוחר בו? האיש נראה כמו אחד הסנטרים הכי מרשימים שקבוצה יכולה לבחור בדראפט והוא גם היה שחקן מוכח לחלוטין. לא בכל יום נוחת שחקן כזה בדראפט.
די בטוח שכל אחד מאיתנו היה בוחר אותו ראשון בדראפט. מי יכול היה לדעת שפציעות יגרמו לו לא לשחק כל הקריירה?

באסט בעיניי זו בחירה גבוהה בשחקן שלא מתפתח להיות שחקן. אם אודן הוא באסט אז להבדיל ועל אותו משקל, גם לני ביאס יכול להיות באסט...

קוואמי, דארקו, תאביט- שלושתם היו הימורי אפסייד שלא צלחו. אודן בשום שלב לא היה הימור.

על הבריאות של אודן היו ספקות רבים עוד לפני הבחירה.

איך אפשר להגיד על קוואמי שהוא הבחירה הגרועה בהיסטוריה ? כאילו שאחריו נבחר שחקן שיכל לשנות את הגורל של וושינגטון.

_________________
אלון:
5 או 10 זה פשוט מדי. אני בעד שרוני יעשה חישוב של ממוצע כלשהו פר עמדה ונמצא מספר מעניין להכפיל אותו בוא נגיד pi או e. אח"כ כדי להוסיף אלמנט אקראי נבקש ממוק לחשוב על מספר נגיד 36D או 350CC ונראה כבר מה יצא.

מה זה משנה אם יש מישהו שלא היה בוחר בו? מה שמשנה הוא שמי שהיה אומר לעצמו שמדובר בסופו של דבר בסנטר הגנתי שנאלץ לקלוע עונה שלמה ביד הלא נכונה בגלל פציעה, והיה מזהה את הפוטנציאל הנכון של המקום השני, היה מקבל לא את אודן אלא את דוראנט. זה לבד הופך אותו לבאסט רציני מאוד. וזה לא לני ביאס כי היו במפורש ספקות גם טרום הדראפט, אם כי הן אולי התבטלו אל מול הבסט קייס. גם במקרה של מיליצ'יץ' אני לא זוכר ביקורת בזמן אמת על הבחירה של דטרויט, והיא היתה די סגורה חודשים לפני הדראפט. זה אומר שההחלטה לוותר על אנתוני/בוש/וייד למען הדבר הזה לא היתה שגויה לחלוטין?

וכדוגמאות אחרות אפשר להביא את המקרים של אוקפור/הווארד ורוז/ביזלי שלפחות לפי מה שאני זוכר טרום-הדראפט ממש לא היה ברור מי ייבחר ראשון, והיו דעות לכאן ולכאן. עובדה שבסופו של דבר מי שבחר בחר נכון, וזה שהיתה התלבטות לפני לא מקטין את עוצמת הפדיחה אם הוא היה טועה.

אני בכל אופן בוחר בלי היסוס בדארקו כבחירה הגרועה ביותר. יש תזה שאומרת שבלי הבחירה הזו דטרויט לא היו מביאים את ראשיד וואלאס וככה לא זוכים באליפות, בעיני יותר סביר שהיה לדטרויט את תסריט סן-אנטוניו ודאנקן ביד, עם שחקן שבדיוק היה נותן להם את הגרוש החסר להפוך לשושלת של ממש, והם הצליחו להרוס את זה לעצמם ולהפוך לבדיחה של אחד הדראפטים הטובים בהיסטוריה.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

בכל השנים האחרונות הייתה אצלי תחושה שהנה זה מתחבר אצל הקווינס כי כמות הכישרון שם היא בלתי נתפסת.
הנה, אוטוטו הם בפוסט סיזן, מממשים ציפיות ומזכירים במעט את סקרמנטו ההיא.
אבל כל פעם זה מתפספס, ואני כבר איבדתי תקווה בקשר אליהם. ובכל זאת... אתלהב כהרגלי בפוסט פתיחת עונה:

בסקרמנטו אפשר למצוא את טייריק אוואנס - מהחודרים הטובים ב-NBA (שחקן של 20-6-5 בפוטנציאל), לצד מרכוס ת'ורנטון שמסוגל לקלוע בכל דרך אפשרית (20 נק' לערב, שחקן קלאץ'). כבר מדובר ב-2 שחקנים שמסוגלים לייצר לעצמם ברמה הכי גבוהה שיש מהקו האחורי (יתרון שיש רק אצל מיאמי, אוקלהומה, סאן אנטוניו ולאחרונה גם ברוקלין). זה מבחינתי אחד המפתחות הכי גדולים לקבוצה מנצחת ב-NBA כי בצורה כזו מאוד קשה לסגור אותך ברגעים המכריעים כשההגנות מתהדקות. אליהם הצטרף סקורר שלישי שיכול לעשות כל מה שהוא רק רוצה ביום טוב - ארון ברוקס, 20 נק' למשחק ביוסטון, שחקן שאני גם מאוד מכבד מבחינה התקפית. אליהם אפשר להוסיף 2 פרוספקטים צעירים ומעניינים כמו ג'ימר פרידט ואייזיאה תומאס, ביחד עם דבק כמו ג'יימס ג'ונסון שאמור לאזן את העסק. ואם זה לא מספיק אז בצבע נמצא לו דמארקוס קאזינס, גו-טו-גאי שבמידה והברגים מחוברים כמו שצריך הוא אחד מעשרת הגבוהים הדומיננטים בליגה (הכישרון בהחלט שם), ביחד עם פוטנציאל אדיר כמו תומאס רובינסון, ו-2 שחקנים סולידיים כמו צ'אק הייז (עוד חתיכה שמתאימה לקבוצות שמגיעות רחוק) וג'ייסון תומפסון.

חוץ מזה אשמח להתייחס ל-2 סוגיות נוספות. האחת היא יוטה שדובר עליה כאן....
אז כן, קאנטר ופייבורס הם קו קדמי מזהיר לעתיד, כשגם את פול מילסאפ אני מאוד אוהב (שחקן של 17 ו-10 בכל רמה)
הבעיה היא שגם אם מחברים לכאן בחזרה את דרון וויליאמס או רכז מוביל מסוגו (כריס פול או ווסטברוק) אני לא חושב שזה מספיק כדי לאיים על טבעת.
הנקודה היא שכדי לקחת אליפות אתה חייב אצלך את אחד מ-3 השחקנים הטובים ב-NBA ביחד עם צוות מסייע טוב מסביבו.
היוצאים מהכלל הם דטרויט ובוסטון (קבוצות ההגנה הטובות בהיסטוריה עם כמה כשרונות התקפיים) + דאלאס שעדיין קשה לי להסביר את האליפות ההיא, אולי רק החוסן המנטאלי המדהים ביותר שראיתי מקבוצה כלשהי.
בקיצור אני לא חושב שיוטה תצליח להשיג את אחד מ-3 השחקנים הטובים בליגה, גם לא להרכיב קבוצת הגנה מדהימה בתוספת כמה כלים התקפיים מרשימים (בילאפס-המילטון-ראשיד\אלן-פירס-גארנט)
זה אומר שהיא וקבוצות 'נחמדות' מסוגה שמחפשות את החתיכות החסרות (אינדיאנה, דנבר, ממפיס וכו') לא באמת יצליחו להשיג אותם אלא אם יגיע נס משמיים בדמות בחירה ראשונה בדראפט של עילוי כלשהו.
אלו שכן יכולות בקונסטלציה כלשהי לאיים ברצינות הם הקבוצות מניו יורק עם אבק הכוכבים הדי גדול, גם אם לא ברמה של טופ 3, או המכונה ההגנתית המטורפת של טים ת'יבודו בשיקאגו.
ועוד מילה על הג'אז - מאוד אהבתי לראות את מה שטיירון קורבין הנחיל שם ברמה ההגנתית. לא חושב שראיתי קבוצה שעובדת כ"כ קשה, אגרסיבי ונכון בצד ההגנתי, במיוחד כשמדובר בשחקנים סופר אתלטיים.
אני גם שותף להתלהבות מאלק ברקס. חודר נפלא שבצורה הדרגתית אמור להגיע לסטטוס של 15 נק' למשחק. אם ישפר גם את הקליעה וקבלת ההחלטות, אולי אפילו מעבר לכך.

הנקודה האחרונה היא על הפריסיזן של הלייקרס. קודם כל התרגשות עצומה מהפריים הראשון של נאש-קובי-גאסול-הווארד בצהוב-סגול על הסטייפלס. ללא ספק חלום שהתגשם.
ברמה המקצועית קובי בריאנט נראה לי טוב, כמו שהוא היה בעונה שעברה (הניתוח בברך השכיח את עונת 2011 והחזיר את קובי העוצמתי, גם אם לא בשיאו).
לגאסול ונאש פחות שמתי לב, אבל אצל הווארד אני יכול להגיד בפה מלא שהוא משדרג מאוד את ההגנה של הלייקרס בזכות הניידות והאקטיביות, דברים שביינום לא היה מסוגל לתת.
הווארד גם רץ טוב את המגרש, שזה דבר חשוב עם רכז כמו נאש, אבל אני חייב להגיד שהניתוח לגב עדיין נותן את אותותיו בתחום הריבאונד.
האתלטיות של דווייט (או שזה הפחד להיכנס לקרבות מגע באוויר על הריבאונד) עדיין לא במאה אחוז שם. אני מקווה שעם הזמן הבחור הגדול ירגיש יותר בטוח.

_________________
"If LeBron is King, Kobe must be God."

"ספקות רבים"? חוץ מסימונס כאני לא זוכר אף אחד שהעלה כאלו, היה קונצנזוס כמעט מוחלט שהוא זה שהולך להבחר ושהוא הבחירה הנכונה, לא שלא היו סימני שאלה, אבל אני לא זוכר מישהו שציפה שהמצב שלו יהיה כל כך גרוע. הנקודה לגבי אודן היא שגם במעט שהוא הספיק לשחק, הוא הראה שהוא שחקן, נכון שהוא עוד לא ממש היה בשל ב-100%, אבל בניגוד לכל מיני קוואמי וקנדי-מן כאלו, הוא בהחלט היה שחקן שאפשר היה לראות שיכול להיות לו אימפקט גדול, ופציעות זה משהו שיכול לקרות.

בכל מקרה, בעיני באסט זה שחקן שחשבו שהוא יהיה שחקן טוב ובסוף התברר שהוא בכלל לא שחקן כי אין לו כשרון או כי היא עצלן, אני לא רואה בשחקן טוב שהקריירה שלו נקטעה בגלל פציעות כבאסט כי מה לעשות, זה משהו שלא תלוי בכשרון או במוסר העבודה של שחקן אלא הרבה יותר במזל.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

אף אחד לא דיבר על בעיות ברכיים, למעט סימונס, כמו שרוני רשם. הפציעה הרצינית בקולג' הייתה ביד, פציעה שלא מסכנת קריירה, ואם כבר הוא הראה איך הוא יכול להיות שחקן דומיננטי גם ללא היד הקולעת. סיפור עצוב ולא אחד שנכנס להגדרות באסט.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

העניין הוא שגם בתקופות בין הפציעות הוא לא בדיוק הראה יכולות של סופרסטאר, אני זוכר לא מעט קיטורים על כמה הוא מבלה מעט על המגרש ועושה בעיקר עבירות. בהתחשב בעובדה שאחריו נבחר מי שמסתמן כאחד הסקוררים הגדולים בהיסטוריה, זה נראה לי כמו כישלון מוחץ גם בלי הפציעות.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

אבל הפציעות מן הסתם גמרו לו את כל האתלטיות שהיתה לו, שלא לדבר על הבטחון. כך שאני לא חושב שיש דבר כזה בין הפציעות. הפציעה הראשונה שלו בכל זאת היתה לשנת רוקי שלמה.

מה שכן, בלייק גריפין אנומליה.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

הוא לא הראה יכולת של סופרסטאר, אבל הבעייה העיקרית שלו הייתה צבירת עבירות מאוד מהירה שלא איפשרה לו להישאר על המגרש. מבחינת תפוקה פר דקה, התפוקה שלו הייתה מאוד מכובדת, בעונה השנייה שלו (שנגמרה אחרי 21 משחקים) הוא נתן 11 נק' (61% מהשדה ו-77% מהקו, שזו יעילות מטורפת), 8.5 ריב' ו-2.3 חס' ב-24 דקות, זו תפוקה שאם תנרמל אותה ל-36 דק' תקבל 16-17 נק', 12-13 ריב' ו-3.5 חס'. אז ברור שיש המון בעיות עם נירמול ושקשה לקחת אותו כ-"מה היה קורה אם", אבל פר-דקה זו עדיין תפוקה של סנטר בטופ-3-5 של הליגה, בטח ובטח כשלוקחים בחשבון את האחוזים המעולים. הבעייה הגדולה היא שבאותן 24 דקות הוא צבר 4 עבירות בממוצע, אז חוץ מהפציעות, גם כשהוא היה בריא הוא לא הצליח להישאר על המגרש, אבל זה כבר משהו שסביר להניח שאם הוא היה צובר ניסיון הוא היה לומד להמנע ממנו.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

תכלס אם הולכים אחורה לשנות ה-70 אז הבאסט הגדול הראשון (ואולי הכי גדול) הוא הבחירה של פורטלנד ב-72, הסנטר לארו מרטין שנבחר ראשון בגלל שבאותם ימים הסקאוטים היו רואים משחקים ספורים של כל מועמד ואיתרע מזלם של הבלייזרס ששני המשחקים שהסקאוט שלהם צפה במרטין היו שני המשחקים הטובים ביותר בקריירת המכללות שלו (מול שני הסנטרים הטובים במכללות באותו זמן - ג'ים קונס וביל וולטון שנבחר שנתיים אח"כ ע"י אותה פורטלנד). מרטין האומלל התברר כשחקן פחות מוכשר מקוואמי, החזיק מעמד 4 שנים מסכנות בליגה, הגיע בשיאו ל-7 נק' ו-5 ריב' ונפלט מפורטלנד והליגה עונה לפני האליפות ההיסטורית.
רק נציין שבבחירה השנייה באותו דראפט נבחר בוב מקאדו, בחירות 3-9 היו לא משפיעות בעליל אולם בהמשך נבחרו פול ווסטפל וג'וליוס ארווינג (שבחר ב-ABA).

http://www.sport5.co.il/HTML/articles/A ... 31525.html

תגידו מישו קרא פה את הכתבה הזאת? מה דעתכם? RONY?

אני משתדל לא להגיב על כתבות מהסוג הזה, אבל זאת נראית לי אוסף מוחלט של קשקושים. אגב, לגבי ה"אף פעם פירס לא עצר את לברון" - מי עשה את זה כשהסלטיקס העיפו את קליבלנד בזמנו?

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

די מצחיקה:



נכון, ובגלל זה הם הביאו בקיץ את מיליצ'יץ' וקולינס, לקחו בדראפט את סאלינג'ר ומלו והחזירו את ווילקוקס. מי צריך סנטר אחד כשיש 4 כאלו? שלא לדבר על העובדה שגארנט כרגע הוא סנטר לכל דבר ועניין, הרבה יותר מאסיבי מתקופתו במינסוטה, מה ההבדל במבנה גוף בינו לבין, נניח, ג'ואקים נואה? טייסון צ'אנדלר? אז כן, הוא קולע יותר מחצי מרחק מאשר עמוק מתחת לסל, אבל הגנתית הוא סנטר לכל דבר ועניין.



כן, רק שלי הגיע במידה מסויימת על המשבצת של פייטרוס שהוא... קלע שלשות אתלטי ששומר מצויין. לי אמנם שחקן יותר טוב מפייטרוס, אבל עדיין, אות משבצת.



בהחלט. מי בכלל זוכר שקאסל כמעט ולא שיחק בשני הסיבובים האחרונים של הפלייאוף ולמעשה היה פקטור מאוד שולי באליפות ההיא, בניגוד לטרי שאמור לשחק ~30 דקות לערב.



עם זה שפירס לא הצליח לעצור את לברון אי אפשר להתווכח כי בסך הכל בסדרות מול בוסטון ג'יימס נתן מספרים יפים מאוד גם כשהוא היה בקליבלנד, גם כשהוא היה גרוע, זה היה יותר הבעיות שלו עם עצמו בשילוב עם הגנה קבוצתית של בוסטון, הרבה פחות השמירה האישית של שחקן כזה או אחר. ואם הכתב בונה על זה שג'ף גרין (?) או ברנדון באס (הוא ראה את הפלייאוף האחרון? באס לא ממש עשה מולו משהו מיוחד) או כריס ג'וזף (?????) יאטו את לברון, אז שיהיה לו בהצלחה.



לא, בוסטון לא שמה את יהבה על סנטר דומיננטי לא בגלל שהיא לא צריכה כזה, אלא פשוט בגלל שלא היה כזה בנמצא, אז מסתדרים עם מה שיש.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

רוני, קורטני לי הוא SG ופייטרוס הוא SF - הם לא באותה עמדה.