סל ניוז

בעקבות הפתיחה החלשה של הלייקרס וויכוח שהיה לי פה בנושא הצלחה / כשלון של העונה הראשונה של הטריו במיאמי - האם אתם באמת מאמינים שקבוצה שנבנתה ברובה המוחלט בקיץ האחרון באמת צפויה לקחת אליפות?

אני אנסח את זה בצורה קצת יותר טובה - הלייקרס הוסיפו 2 שחקנים סופר חשובים לחמישיה ועוד כמה שחקנים משמעותיים (בתאוריה) לספסל, הקבוצה היא יחסית חדשה, אין כימיה בין שחקני המפתח ולמרות הכשרון המשחק שלהם נראה רע מאוד.

על מנת לא לחשוד בי כמי שמכוון חצים לקובי, הדוגמא הלא פחות חשובה היא מיאמי של תחילת הטריו - התקפות שבלוניות וקבוצה שנראית רחוקה מאוד מהפוטנציאל העצום שלה, שגם נגמר באי לקיחת אליפות.

אפשר לתת עוד דוגמאות, אפילו מהכדורגל (גלאקטיקוס, סיטי , צ'לסי וכו') ואפילו בליגה המקומית (ירושלים כל שנה מחליפה את כל הסגל ולא מבינה למה לא מצליח לה)...

כדוגמאת נגד הקבוצה היחידה שעולה לי בראש היא בוסטון, לא זוכר עוד קבוצה ששינתה צורה לחלוטין בקיץ ולקחה אליפות באותה שנה.
הבעיה שבניגוד למיאמי, במקרה של הלייקרס יש להם חלון יחסית קצר לנצל את הכשרון, ואני מאמין שהסגל הזה יסיים בלי אליפות או מקסימום אליפות אחת בשנה הבאה.

עמוס (גואטה) אמר את זה בזמנו לפני העונה הראשונה של מיאמי. ברור שיש בזה מן האמת, אבל נתת בעצמך את הדוגמה של בוסטון, וגם מיאמי עצמה הגיעו לגמר בצורה מאוד משכנעת ונדרשה רעידת אדמה מוחלטת כדי שהם יאבדו את האליפות. סה"כ בעונה הסדירה שנה שעברה הם לא נראו יותר טוב מאשר בעונה שלפניה.

בכל אופן, כמובן שעוד מוקדם להספיד את הלייקרס, אבל אם הם יפלו, לדעתי הם נופלים הרבה פחות לקטגוריה של שמות גדולים שלא התחברו והרבה יותר לקטגוריה של שמות גדולים יותר ממה שהם באמת. כולי תקווה שבסוף השנה נדבר על זה שג'יימסון וארטסט הם כבר HAS-BEENS מוחלטים, שגאסול ונאש הזדקנו ושקובי כבר לא יכול לקחת אליפות לבד (חלק מזה לדעתי אפשר להגיד כבר עכשיו).

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

אני לא בטוח שאפשר להתייחס אל הלייקרס כאל קבוצה עם שמות גדולים יותר מיכולתם... אם נתעלם אפילו מארטסט (שלא חושב שלמישהו יש ספק שהוא גמור) ואפילו לג'יימסון, אז כשרון כמו שקובי-נאש-האוורד-פאו מביאים לקבוצה זה לפי דעתי כשרון שאין לאף קבוצה אחרת בליגה (בהסתמך על יכולת העונה שעברה של כל שחקן), והיתרון העצום לפי דעתי הוא שבניגוד לחיבור של וויד ולברון שהם מאוד דומים בסגנון, אז כל שחקן מביא משהו אחר לשולחן ובתאוריה החיבור בינהם צריך להיות "שלם יותר".

אבל כמו שטענתי, אני חושב שלבנות קבוצה לקחת אליפות בעונה המיידית זו פעולה מאוד קשה שהסטטיסטיקה מאוד לרעתה, ואני באמת לא מאמין שהכשרון העדיף של הלייקרס יכול לנצח את הכימיה וההיכרות הארוכה של הת'אנדר למשל או של מיאמי (שגם להם לא חסר כשרון כמובן).

מילת המפתח שלך היא "כישרון". הפער בין כישרון ומיצוי זה מה שעושה את ההבדל.

אם תסתכל על השמות שהיו למיאמי בעונה הראשונה, היא היתה מפוצצת מכישרון אפילו יותר מהלייקרס הנוכחית. תוסיף לשלושת הגדולים את מייק מילר ואת מייק ביבי ואת אילגאוסקס, למשל. בדיעבד השניים האחרונים היו גמורים והראשון היה פצוע כרונית.

למעט הווארד, אפשר להגיד די בודאות שכל השחקנים החשובים של הלייקרס (לא יודע לגבי ג'ורדן היל...) הם בקו היורד של הקריירה. גאסול כבר שנתיים זוכה בעיקר לקיטורים מהמאסטרים/פלאשים כאן, והקיטורים האלה הם כי הוא קצת שעיר לעזאזל לכך שגם קובי לא בשיאו. הכישרון של הלייקרס נע בין שחקנים שכנראה כבר באמת לא שווים כלום כמו ג'יימיסון, ושחקן כמו נאש שבגיל 38 אתה מרשה לעצמך לתהות האם הוא יתפקד, מה גם שיש לו חסרונות לצד היתרונות (הגנה וזה).

נחיה ונראה, אבל אין לי ספק שאם תיקח את השחקנים האלה בכושרם של לפני שתיים או שלוש עונות, ושאלת ההתחברות היתה במקרה הטוב תירוץ לא מוצלח. אבל בכושר הזה ממילא לא היית מצליח ליצור קבוצה כזו.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

לא בטוח אם מיאמי היו מוכשרים יותר או לא, אבל זו בדיוק הנקודה שלי - קבוצות אינסטנט לא קיימות באמת.

גם למיאמי שהיה כשרון עצום לקח שנה של הפסד בגמר כדי להיות חזקים יותר. פרט לאליפות, אני באמת חושב שתצוגת הפלייאוף השנה של ההיט הייתה דומיננטית מאוד... אם קבוצה כזאת הצליחה להתגבר על היעדר הגבוה המתפקד הכמעט יחיד שלהם, בוש, (פרט להאסלם שהוא מותק) אז זה מראה לדעתי על תהליך של התגבשות של הקבוצה... זה משהו שההיט של שנה שעברה לא היו יכולים לעבור.

ולמרות שנאש קובי וגאסול הם בצד היורד של הקריירה, הם עדיין לפי דעתי שחקנים מהטובים בעמדה שלהם. קובי עדיין שחקן טופ 5 בליגה (לפי דעתי הוא שלישי, אבל כדי לא ליצור ויכוח פה), גאסול הוא גבוה מאוד מגוון שבכל קבוצה אחרת יהיה כנראה מספר 2 קלאסי וסטיבי הוא באמת החשוד המיידי לנפילה, בין אם בגלל הסגנון או בגלל הגיל, אבל לפי עונה שעברה הוא עדיין לא שם.

מכיוון שהם בצד היורד, החלק החשוב זה לא מה הם עכשיו ומה הם היו שנה שעברה, אלא מה הם יהיו בסוף השנה הזו.

וההערה שלי על מיאמי לא התייחסה לשלושת הגדולים, אלא למשל למייק ביבי. זה כל כך כיף לקחת שחקן שהיה מהטובים בליגה לפני עשור, להגיד "בקבוצה כזו, מספיק שייתן עשירית ממה שהיה כדי שזה יספיק" ואז לגלות שגם זה לא מובטח. זו דוגמה קיצונית ל"שם גדול" שלא שווה כלום (למרות שכנראה יש ללייקרס גם אחד כזה), אבל היא ממחישה את העיקרון.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

מסכים איתך, בגלל זה אני חושב שהעונה החולפת היא מדד יחסית אמין, כי נדיר ששחקן מתרסק בשנה. זה כמובן לא מבטיח כלום, אבל זה כן נותן מדד ליכולת המצופה פלוס מינוס...

אגב, עם כל אהבתי הרבה ללברון, אני חושב שכמו שהוא עשה כמה בינוניים למעולים, ככה שחקנים טובים היו בינוניים לידו, והדוגמא לכך היא לדעתי שאקיל וג'יימסון, שהגיעו לעבוד עם לברון אומנם בצד היורד אבל במצב סביר, ותרמו כמעט מעט מאוד לידו. יכול להיות שגם עם ביבי זה היה ככה... דוגמא נוספת היא מייק מילר שתורם משמעותית פחות ממה שציפו (אולי זו הפציעה) ואפילו באטיה שלקח לו 80 אחוז מהעונה כדי להצליח לתרום, וגם זה לא באמת ברמה שציפו.

נובמת, שאקיל הגיע לקליבלנד כבר במצב קטטוני לחלוטין (אחרי שקודם לכן הוא שהה לצד גדול משפרי השחקנים בליגה בלי לעשות כלום), וג'יימסון לא רק שהגיע זקן, אלא שהוא העביר קריירה כשחקן שנותן סטטיסטיקות טובות בקבוצה מחורבנת. להפיל את הכישלון שלו על לברון זה מגוחך למדי. המקרה של באטיה הוא אפילו יותר פשוט - הוא התחיל לפרוח עם המעבר שלו מהספסל לחמישיה.

וקרה בהחלט ששחקנים התרסקו תוך שנה. אבל אני מסכים שאין אלא לחכות ולראות.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

אני משוכנע שמאמן אחר יהפוך את הלייקרס לקבוצה מעולה. אינסטנט או לא, לנאש, בראיינט וגאסול יש אינטליגנציית משחק גבוהה שאמורה לאפשר להם למצות את הכשרון אחרי תקופת חיבור לא ארוכה במיוחד.

ראובן אתה קראת פה מספיק הודעות כדי לדעת שאני גרופי של לברון, אבל אני חושב שעצם זה שלא מעט שחקנים סיימו לידו את הקריירה זה קצת יותר ממקרי. שאקיל הגיע אחרי עונה של 17 נקודות בפיניקס, ג'ימסון הגיע אחרי 3 עונות רצופות של מעל 20 נקודות... יש גם דוגמאות לשחקנים שפרחו ליד לברון כמו היקסון שנראה זוועה שלברון לא לצידו, אבל בגדול אני חושב שלא כל שחקן מתאים לשחקן לצד לברון.

לברון שיחק בעיקר עם שחקנים פח סביבו, אבל פרט להיקסון לא חושב שהרבה מהם במיאמי נתנו עונות שיא ליד לברון.

הלייקרס היא לא בדיוק קבוצת אינסטנט.
היא הייתה קונטנדרית גם לפני האוורד ונאש.

הקבוצה הזו רצה עם אותו השלד ואותו המאמן (עאלק מאמן) כך שהשינוי לא אמור להיות כזה גדול. בוסטון עשתה שינוי הרבה יותר גדול.

ההבדל המהותי בעיניי הוא בעמדת המאמן. שים את דוק בלייקרס והיא המועמדת מס' אחת לאליפות אצלי.

הקבוצות של מייק בראון נראות כמו כלום ושום דבר בהתקפה. הכל מאולתר אצלו, הוא לא מכיר את צירוף המילים "התקפת מעבר".

אני לא מצליח להבין מה הוא עדיין עושה בליגה כמאמן ראשי. הוא צריך להשאר מאמן הגנה בצוות של מאמן אמיתי.

חוצמזה, אני לא הייתי מספיד את הקבוצה הזו גם אם היא תסיים במקום השמיני במערב.

והדבר הכי טוב שיכול לקרות לי זה אם היא תמשיך להפסיד. אז בראון יילך הביתה ויגיע מאמן אמיתי שייקח אותם למקומם הטבעי.

אבל באופן אגואיסטי גרידא, אני די אשמח אם בראון ישאר שם...

הקונטנדרית הזו סיימה את שני הפלייאופים האחרונים במאזן 8-1, כשה4-0 היה עם פיל ג'קסון. אבל אני מסכים שהיא לא עונה על ההגדרה של קבוצת אינסטנט במובן של הרבה שחקנים שקיבצו אותם בבת אחת לקבוצה אחת.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

אתה באמת לא חושב שהשינוי שהלייקרס עברו השנה לא כזה גדול? בעיני הוא עצום. שני השחקנים שהובאו הם לא שחקנים שאתה תוקע לשיטה (ואני אפתח נושא חדש על השיטה שהלייקרס רוצים ליישם) והכול סבבה. הם שחקנים שיוצרים שיטה, הם שחקנים שאתה מוציא מהם את המקס' בצורת משחק מסויימת, ששונה מכל מה שהלייקרס מנסים לעשות השנה או שעשו כל השנים. בעיני ההתאמות שצריך לעשות בלייקרס אפילו יותר גדולות ממה שהיה צריך לעשות במיאמי כשהצטרפו שלושת הגדולים.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

איזה התאמות? לקבוצה הזו לא היה שום סגנון בהתקפה מאז שפיל ג'קסון עזב אותה.

הדבר הכי טוב שבראון יכול היה לעשות הוא לתת לנאש לנהל את ההתקפה ולא להתערב.

הלייקרס הרבה יותר לחוצים בזמן מאשר מיאמי באותה שנה. שני שחקני חמישייה של הלייקרס כבר בני 35 ומעלה(קובי ונאש). ארטסט נראה שנות אור אחרי השיא. גאסול גם עבר אותו. ועל קובי יש קילומטראז' גבוה בהרבה ביחס לשחקן אחר בגיל שלו כי הוא גם הגיע מהתיכון. וחוץ מזה יש את האופציה שהחבר הווארד ייקח את הכישרון שלו ליוסטון או משהו כזה בסוף העונה. אני אישית ממש מקווה שזה יקרה.

יש פה עד בעיה עם בניית הקבוצה שלא ראיתי שצוינה.

מתוך 9 השחקנים המובילים, יש 2 קלעים יציבים מבחוץ (נאש ומיקס), ושחקן אחד עם אתלטיות מעל לממוצע (הווארד).
כל הסימינים בשנים האחרונות ב-NBA מרמזים שזה הכיוון ההפוך ממה שצריך ללכת אליו. כל הקבוצות הגדולות היום מאוד אתלטיות, ושומרות מספיק קלעי שלשות מסוכנים כדי שאי אפשר יהיה לעזור בהגנה על הכוכבים.

גם קבוצות מוגבלות יחסית כמו אורלנדו של הווארד או דנבר דאגו לשמור על הנוסחה הזו.

הלייקרס הלכו לכיוון קצת שונה כי הם מחויבים לחוזים של קובי וגאסול, אבל אני חושב שהפוטנציאל של הקבוצה הזו הרבה יותר נמוך ממה שחושבים.

אלא אם כן נאש יחזור לחלוטין לכושר ויחזיר על הדרך את גאסול. כשקובי יהיה על תקן פירס בבוסטון.

מה זאת אומרת כל הסימנים? למשל זה שכל חמש האלופות האחרונות פרט למיאמי, לא היו כאלה?

_________________
תודה לאלוהי הבירה

א. מה שהיה לפני 5 שנים לא הכי רלוונטי לעידן היום, עידן שבו בגמר של שנה שעברה שחקן הפוסט אפ היחידי היה לברון.

ב. תעיף מבט בסגלים של אותן אלופות שלכאורה סותרות את מה שאמרתי.

א. שנה זה לא עידן
ב. אני מכיר את הסגלים היטב

_________________
תודה לאלוהי הבירה

איך אני אוהב הנחתות כאלו...

07/08 בוסטון סלטיקס:
קלעי שלשות יציבים: פירס, ריי אלן, האוס, פוזי, סאם קאסל
שחקנים אתלטיים מעל לממוצע: רונדו, גארנט, פירס, טוני אלן

08/09 לייקרס:
קלעים: פישר, רדמנוביץ', שאנון בראון
אתלטים: בראיינט, אריזה, ביינום, בראון, פישר

09/10 לייקרס:
קלעים: ג'ורדן פארמר
אתלטים: שאנון בראון, ביינום, ארטסט

10/11 דאלאס מאבריקס:
קלעים: דירק, פג'ה, קיד, סיבנסון, טרי
אתלטים: צ'אנדלר, מאריון, סטיבנסון, קורי ברואר

11/12 מיאמי היט:
קלעים: מילר, באטייה, צ'אלמרס, ג'ונס
אתלטים: לברון, ווייד, בוש

קיצור חוץ מהלייקרס של 2010 שניצחה את דנבר בגמר המערב ואת אורלנדו בגמר הליגה, אין על מה לדבר בנוגע להשאוות ללייקרס של היום.

מאריו, קובי ברייאנט לא נחשב בעינייך לקלע אמין מבחוץ?

ולגבי הסגלים שהבאת, סתם בשליפה, קאסל לא היה ממש רלוונטי באליפות של בוסטון, שאנון בראון, לפחות בעונת האליפות הראשונה של הלייקרס, ממש לא היה קלע מבחוץ (6 שלשות כל העונה), ארטסט לאורך כל התקופה שלו בלייקרס לא היה אתלט מעל הממוצע, אם כבר אז מתחת לממוצע, קורי ברואר אולי אתלט, אבל לא ממש רלוונטי לאליפות של דאלאס, שיחק בסך הכל 13 משחקים בעונה הסדירה ו-23 דקות במצטבר לאורך כל הפלייאוף (מתוכן 5 בגמר המערב ו-0 עגול בגמר) וג'יימס ג'ונס קלע 9/30 לשלוש לאורך הפלייאוף, שוב, לא מי יודע מה רלוונטי לאליפות של מיאמי.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

קובי? לא ממש. אם הייתי מציין את כל קלעי השלשות ב33%, הרשימה היתה הרבה יותר ארוכה...

אתה מנתח את הרשימה, אבל מפספס את הנקודה. כל הקבוצות החזקות בשנים האחרונות (ובעיקר היום) מאוד אתלטיות ועם מספיק קליעה מבחוץ כדי להעניש.

אני ממש לא חושב שדאלאס והלייקרס שלקחו 3 אליפויות מה4 האחרונות היו אתלטיות במיוחד... במיוחד דאלאס.

לגבי זה שהלייקרס לא ממש קבוצה חדשה - הגיעו 2 שחקנים מאוד משמעותים לחמישיה ואחד מהשלושה החשובים בעונה שעברה עזב, בנוסף הגיע מי שאמור להיות השחקן השישי החשוב של הקבוצה, ומי שכביכול היה לו קייס להיות אחד משחקני הספסל הטובים בליגה - הקבוצה שנתה מאוד את סגנון המשחק שלה (לפחות אמורה לשנות) והחיבור בין החלקים החדשים עוד לא קיים. בניגוד למצב שבו מצטרפים 2 שחקנים לקבוצה קיימת, במקרה הזה 2 השחקנים יוצרים קבוצה די חדשה.

כדי לא להעליב אני לא אנסה לטעון שאתה לא רואה מספיק משחקים של הלייקרס, אבל להגיד שקובי לא קלע טוב משלוש? האחוזים שלו חלשים כי כמעט כל משחק הוא יזרוק איזו שלשה או שתיים בפייד-אווי בסיבוב עם שלושה שומרים תלויים לא על הגופיה, אבל אני לא מצליח להבין איך מישהו שראה אותו משחק יכול לטעון שהוא לא איום משמעותי מאוד משלוש.

שנית, חוץ ממיאמי אני לא חושב שהייתה אפילו אלופה אחת בשנים האחרונות שהייתה משמעותית יותר אתלטית מהממוצע בליגה. לגבי קליעה משלוש, מיאמי לפני שנה הייתה עשירית בליגה בעונה הסדירה וחמישית בפלייאוף, דאלאס לפני שנתיים הייתה 11 בעונה הסדירה ושנייה בפלייאוף, הלייקרס לפני 3 שנים היו 23 בעונה הסדירה ו-11 בפלייאוף, בעונה שלפני זה הם היו 19 בעונה הסדירה ורביעית בפלייאוף, הסלטיקס בעונת האליפות היו 5 בעונה הסדירה ו-4 בפלייאוף. כלומר מתוך 5 האלופות האחרונות, רק אחת בכלל הגיעה לטופ 3 באיזשהו שלב מבחינת קליעה משלוש. אז ברור שהן קבוצות טובות מהממוצע אז באופן טבעי רובן גם קולעות משלוש מעל הממוצע, וברור שאי אפשר לנצח בלי קליעה משלוש, אבל זה ממש לא משהו חדש וממש לא מגמה שהתחזקה בשנים האחרונות.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

אני אמרתי שקובי לא קלע טוב מ3?

יש הבדל בין להיות קלעי סביר משלוש שנע סביב ה-35% כל הקריירה, לבין קלעי 3 אמין. קובי הוא סטריק שוטר לכל דבר. לא הייתי משאיר אותו חופשי מחוץ לקשת, אבל הוא רחוק מלהיות נשק יעיל משם.


ושנית, לא אמרתי שכדי להיות אלופה צריך להיות קבוצה שקולעת הכי טוב בליגה, או הכי אתלטית. אבל אם הלייקרס ירצו לזכות באליפות, סביר להניח שהן יצטרכו לעבור בדרך 3\4 מהקבוצות הבאות (דנבר, אוקלהומה סיטי, קלפירס, סאן אנטוניו, מיאמי) שכולן הרבה יותר אתלטיות ממנה וירוצו בכל הזדמנות.

בפלייאוף קבוצות משחקות הגנה הרבה יותר אינטנסיבית ומגבירה את הלחץ, וכאן נכנסת לתמונה הקליעה משלוש שאמורה לפתוח את המשחק. לקבוצה כבדה שלא רצה ולא קולעת מבחוץ יהיה מאוד קשה מול הקבוצות שציינתי במשחקים אינטנסיבים בפלייאוף.