ראובן כתב:
יש דוגמה לסופרסטאר וטרן שחתם בלייקרס ועזר לה לזכות באליפות?
בוא נראה, בשנות ה-80 היו את:
ספנסר הייווד שהגיע ללייקרס בעונת 79/80 בגיל 30 לאחר עונה של 24, 9.6 בניו אורלינס ועזר להם לזכות באותה שנה באליפות הראשונה עם מג'יק. (רק לציין שהוא עבר בטרייד תמורת אדריאן דאנטלי הצעיר שנתן בלייקרס בעונה שלפני 17.3 ו-5.7 ובעונה הראשונה עם הג'אז קפץ ל-28 ו-7.6 בדרך ל-9 עונות רצופות של 20+ נק' כך ששתי הקבוצות הרוויחו בדיעבד).
בוב מקאדו הגיע בעונת 81/82 גם בגיל 30 והפלא ופלא הם שוב זכו באליפות באותה עונה ועוד אחת ב-85. (אציין שבניגוד להייווד שהגיע בשיאו, ביג מק הגיע שנתיים אחרי השיא ונתן רק 9.6 נק' ו-3.9 ריב' בעונה הרגילה... אבל בפלייאוף קפץ ל-16.7, 6.8 ו-1.5 חס'! ועוד משהו: הוא הגיע תמורת קווין וויליאמס (מי?? בדיוק!) רוקי שנבחר בבחירה ה-46 בדראפט וסיים קריירה של 5 עונות עם קצת פחות מ-5 נק' למשחק...אפרופו טריידים לא הוגנים).
מיקאל תומפסון, הבחירה הראשונה של הבלייזרס בשנת 78 (והאבא של קליי) אמנם לא היה סופרסטאר או אפילו אולסטאר אבל כן היה פאוור פורוורד לא רע בכלל (21, 12, 4 ב-81/2) ואחד משחקני ההגנה הטובים והאתלטים של שנות ה-80. הוא הגיע בטרייד לקראת סוף תקופת ההעברות של עונת 86/7 (בעונה אחרי שהלייקרס נאנסו בגמר המערב ע"י תאומי המגדל האתלטים של יוסטון) בגיל 32 לאחר עונה רעה בסאן אנטוניו תמורת, קחו כסא... פרנק בריקובסקי (ההוא ממכבי), פיוטור גודמונדסון (ז'לוב 2.18 איסלנדי ששיחק 2 עונות וקצת בליגה בתקופה של 7 שנים...), בחירת סיבוב ראשון ב-87 (הבחירה האחרונה בסיבוב הראשון, מעניין למה...) ובחירת סיבוב שני ב-90. התפקיד של תומפסון בריפיט של הלייקרס היה משמעותי מכיוון שהוא נתן להם גבוה הגנתי מצויין מהספסל והיה אחד השחקנים שהכי הקשו על מקהייל מהסלטיקיס.
ואי אפשר שלא לציין את בחירות הדראפט של ג'יימס וורת'י וביירון סקוט:
וורת'י הועבר כבחירת דראפט לא מוגנת בשנת 80 ע"י הבעלים הדביל של קליבלנד שנהג לזרוק בחירות דראפט גבוהות כמו גרביים ושנתיים אחרי זה הלייקרס קיבלו את הבחירה הראשונה בדראפט 82 שהיתה שייכת לקאבס שהיו אחת הקבוצות הגרועות של שנות ה-80 (החליפו 4 מאמנים ב-81/2 כולל צ'אק דיילי).
סקוט, הבחירה הרביעית ב-83 (ע"י הקליפרס, אז בסן דייגו) הועבר בטרייד יחד עם הסנטר ההולנדי הותיק סוון נייטר (פעמיים מלך הריבאונדים) תמורת נורם ניקסון, הרכז הראשון של ל"א שנעשה מיותר עם פריחתו של מג'יק, ונתן 3.5 עונות טובות בקליפרס (17 נק' ו-11 אס' בעונה שאחרי) לפני שנפצע ופרש, אדי ג'ונסון (הרכז, לא הקלע הקטלני) שהיווה תוספת שולית לטרייד ו-2 בחירות סיבוב שני, בעוד אחת מההחלטות המטופשות של הפרנצ'ייס המקולל. ניקסון היה רכז סולידי שהיה אמור להיות בשיאו (בן 27), אבל סקוט היה מקדונלד אול-אמריקן, קלע קטלני וחודר אקספלוסיבי, שנתן בעונת הסניור באריזונה סטייט 21.6, 5.4, 4.2, 1.8 חט' ועזר ללייקרס לקחת 3 אליפויות ב-5 העונות הבאות (זה כמו שוושינגטון היו מעבירים את בראדלי ביל (או קליבלנד את דייון ווייטרס) לפני ששיחק משחק אחד בקבוצה תמורת מייק קונלי לדוגמא).
ולא לשכוח שגם ווילט וקארים עברו בשנות ה-60 וה-70 ללייקרס תמורת תמורות לא הולמות בעליל.
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
