עמוס לב כתב:
המשחק מול הגריזליס אולי מסמל את הכיוון של גאסול מחוץ לעיר המלאכים. דווקא מול יריבה שמשחקת עם 2 גבוהים מסורתיים, ד'אנטוני הראה שהוא מתכוון לשחק את הכדורסל שלו. דקה לסוף הרבע השלישי הווארד נכנס במקום גאסול, שתפקד כסנטר בדקות שהווארד היה על הספסל. חילוף רוטיני ואסטרטגיה הגיונית לשחק חלק מהזמן עם הווארד או גאסול בעמדת הסנטר לצד ג'יימסון. בשביל זה הבאת את ג'יימסון. ההמשך לא היה רוטיני. גאסול לא עלה על המגרש, כשג'יימסון שיחק טוב וזה עוד הגיוני, אבל 2.12 דקות לסוף המשחק ג'יימסון קיבל את העבירה השישית. ההגיון אמר לחזור לחמישיה הגבוהה ולנסות לנצח את המשחק. ד'אנטוני אמר שהוא רוצה חמישיה של קובי והווארד בצוותא עם דריוס מוריס, דוהאן וג'ודי מיקס בהרכב אקסטרים אנדרסייז, כמובן מול הקבוצה אולי עם הכי הרבה סייז באן.בי.איי.
בתום המשחק גאסול התלונן על התפקיד שלו בהתקפה. הוא אמר שכל המבטים שלו בהתקפה הם של זריקות ג'אמפ מבחוץ. הוא הוסיף שהוא היה רוצה לקבל כדורים קרוב לטבעת ולא רק אחרי פיק אנד רול, בעיקר לצד הווארד. גאסול סיים בציון העובדה שההצלחה שלו לאורך הקריירה הייתה כשהוא שיחק קרוב לסל.
צר לי לנפץ לך את התיאוריה, אבל פאו גאסול סופסל כי הוא כבר כמה משחקים חלש מאוד, וקובי בריאנט השתמש במילה 'קואסטינג' כי גם המאמץ של הספרדי מתחת לכל ביקורת.
בנוגע למשפט האחרון אני חושב שיש בזה חצי אמת - גאסול בעצמו יכול היה בלא מעט מקרים להיכנס פנימה אבל העדיף לקחת את הג'אמפ הלא יציב שהוא בד"כ לוקח.
היכולות של דוויט הווארד הוזכרו כאן ואני חייב להגיד שלא עקבתי אחריו מספיק באורלנדו, ואולי בגלל זה גם לי הייתה את התחושה תמיד שהוא חי בעיקר על אתלטיות ופחות על יכולות כדורסל.
אז ב-10 המשחקים הראשונים ב-LA היו לו תצוגות מדהימות, לא מעט מהלכי פוסט מלוטשים שהסתיימו בנקודות קלות, וחוסר אונים מצד הקבוצות היריבות.
אממה - ב-3 משחקי החוץ האחרונים הוא נראה אבוד לגמרי. בהתחלה חשבתי שמדובר רק במוטיבציה וב-DAY OFF אבל נהיה כאן טרנד ואני מקווה שהוא ייצא ממנו בקרוב, ויחזור ליכולת מתחילת השנה.
הוזכר כאן גם הניצחון המרשים של הלייקרס בדאלאס וזה נטו עניין של גישה ומאמץ. יפה היה לראות שהאנרגיות והאגרסיביות באו לידי ביטוי גם בצד ההתקפי והעסק זרם בצורה מושלמת.
המשחק היחיד חוץ מזה שהלייקרס השקיעו בו כ"כ היה מול הספרס, שם לצערי היה עוד צד שנתן הגנה רצחנית. ובחזרה לדאלאס - דאנטוני הצליח בשעה טובה לגבש ספסל, כשג'יימיסון נראה כמו השחקן ה-6 שהוא אמור להיות, ומיקס נכנס לעניינים גם כן.
מלבד ה-51 אחוז המרשימים מאוד של בריאנט השנה (נראה כאילו הוא בן 28 מחדש), אני חייב להגיד שגם ארטסט מצא את מכונת הזמן: 14 נקודות ו-5 ריבאונדים, 39% ל-3.
עדיין לא קיבלתי את הביטחון שהיה לי בקיץ אחרי ההחתמות של נאש והווארד אבל כשהרכז יחזור נראה איך הלייקרס יתפקדו במשחקי חוץ קשים ובעיקר מול היריבות לתואר.
כרגע עוד מוקדם לשפוט, אבל הכיוון עם דאנטוני חיובי - הלייקרס במשחקים לא טובים בהתקפה בסקרמנטו וממפיס מצאו את הדרך לעבור את ה-95 (בתקופת מייק בראון לא היה קורה) וכשהעסק זורם זה תענוג לעיניים עם 110+