סל ניוז

צוד, אתה מאד מאד מאד טועה.
אני פוגש יותר מידי אנשים שעובדים 50-40 שעות בשבוע ולא מגיעים אפילו ל-5000 ש"ח בחודש. ואלו אנשים עם תארים ומקצוע. ומשפחה. היי, אני איש כזה.

צ'ארלי, אני לא מבין על מה הויכוח, יש שאלה שישראל היא אחת המדינות עם מדד הג'יני הגבוה ביותר (אי שיוויון), שנמצאת במקום די נמוך במספר מדדי רווחה משמעותיים (מס. משכורות להשגת דירה כמשל)? מצטרף לקובי וגיבונס - תורות כלכליות הן כמו חולצות טריקו עם הדפסים, נראות טוב בארון אבל כשלובשים אותן הזיעה על החזה הורגת אותך.

וצוד - אני לא מסכים איתך שמי שקורע את התחת יש לו כסף לחיות אבל נניח שכך - למה צריך לקרוע את התחת כדי לחיות טוב? למה באירופה אנשים יכולים לעבוד פחות שעות, לקחת יותר חופשים ולחיות ברמת חיים גבוהה יותר? (כן כן, אני יודע, תקציב הביטחון, בסדר.)

אני אישית מכיר יותר בוגרי תואר ראשון מאשר בעלי תעודת בגרות בתיכון - כלומר יש לי לא מעט חברים שסיימו תיכון בלי בגרות אבל עם תואר ראשון ממכללה (ואפילו שניים מאוניברסיטה), ככה שזה לא ממש מדויק.

אני חושב שהאינפלציה בתארים אקדמאיים היום נובעת מהעובדה שחלק גדול מהמכללות מלמדות ברמה נמוכה יחסית, אבל עדיין מוציאות בסוף בוגרי תואר ראשון.
חבר ניסח יפה לדעתי את ההבדל בין ללמד באונ' לבין ללמד במכללה (הוא לימד גם בבן גוריון וגם בסמי שמעון ) - באוניברסיטה אתה מכוון את רמת הלימוד לסטודנטים הכי טובים, וכל מי שמתחת צריך להתיישר. במכללה ( ברובם, לא בכולם) אתה מכוון את רמת הלימוד לסטודנט הכי ברמה הכי נמוכה כדי שכולם יבינו.
המכללות הכניסו גישה של "שירותיות" לאקדמיה שגם מורגשת באוניברסטיאות.

היום בלא מעט מקצועות תואר ראשון לא שווה הרבה במיוחד בדיוק בגלל האינפלציה הזאת... לשמחתי בתחומי ההנדסה והמדעים המדויקים מעמד האוניברסיטאות לא נפגע מדי כמו במדעי הרוח.

בקשר ל"עריכה"-אני הבנתי שטענת(ובצדק) שישנה אטימות בביטוח לאומי ובפקידות של משרד האוצר אז צריך לבצע מהפכה בכוח אדם - כי המדיניות נקבעת על ידם.
מוזר,אני התרשמתי שיש ביקורת על כל אדם בעל הון באשר הוא.


תפקיד הממשלה הוא באמת התחלת המהלכים בתוך תקווה שהממשלה הבאה לא תזרוק את כל ההתחלה לעזאזל ומכיוון שזה עניין שאין בו שיפור מיידי שהציבור רואה(קל לומר אני אחתוך את מחירי המזון בחצי אבל יהיו לזה השלכות) וקשה מאוד להתחיל מהלכים כאלו בתוך הבירוקרטיה הארורה אז זה מה שקורה.

לא יכלתי לנסח את זה טוב יותר.

לא ,אין שאלה.
השאלה היא האם זאת אשמתה הבלעדית של הממשלה?
"אירופה" זו מילה מאוד מאוד כללית המקיפה גם את יוון וספרד. ואם התכוונת לסקנדינביה(מן הסתם),ישראל בחייים לא תהיה שבדיה,אלא אם כן העם יוחלף.האופי היהודי הוא לקעקע את הממסד.

באמת מעניין, אם לא אכפת לך לשתף אותנו, מה ההגדרות שלך ללעבוד קשה ולחיות טוב?

הדוגמא המיידית מבחינתי היא ההורים שלי:
התחתנו בשנות העשרים המאוחרות לחייהם, הביאו ילדה ראשונה לעולם אחרי ששניהם סיימו תואר ראשון.
רכשו קרקע בגן יבנה לפני 25 שנה - כאשר המקום היה חור לחלוטין והמחירים בהתאם - ובנו עליה בית שסימני החסכנות ניכרים בו.
אבא שלי כבר יותר מעשרים שנה מרוויח משכורות פי 2.5-3 מהשכר הממוצע במשק. במשך רוב השנים האלה הוא יצא מהבית ב-6 בבוקר, הגיע לעבודה לקראת שמונה, ויצא מהמשרד בשש-שבע בערב, בשביל להגיע הביתה בשמונה, לאכול להתקלח ולישון. זמן לראות את הילדים היה לו רק בשבתות.
אמא שלי עובדת כמורה בעשרים ושלוש השנים האחרונות, ומתעסקת בעוד מלא עיסוקים קשורים (הדרכות, ייעוץ לכתיבת ספרי לימוד וכו'), גם כשהיא לא בעבודה היא עובדת נון-סטופ בטלפונים ומיילים, כותבת חומרים, מתכננת השתלמויות, מדריכה מורים צעירים.
עד כאן החלק של העבודה. קשה מספיק?
עכשיו לחיים:
הוריי גידלו ארבעה ילדים, ומעולם לא הרגשנו מחסור חומרי. עם זאת, עד גיל 20 הייתי בחו"ל בסה"כ פעמיים - טיול בר מצווה וחופשה משפחתית יחידה בדיל הכל כלול באנטליה. לחופשות משפחתיות בארץ יצאנו פעם בכמה שנים. למסעדות - כמעט רק באירועים מיוחדים. כאשר נחתו על ההורים שלי הוצאות בלתי צפויות (למשל מקרר שהתקלקל) הם נאלצו לפנות להורים שלהם לעזרה.
כמו כן, את המשכנתא ההורים שלי הצליחו לסגור רק עכשיו. שניהם כבר מעל לגיל 50, ולראשונה בחייהם הבית שהם גרים בו באמת שלהם.
הייתה לי ילדות טובה, אין לי תלונה אחת ומעולם לא חשתי במחסור. ועדיין, אני לא חושב שלהיות מסוגל לקחת את המשפחה שלך לכמה ימים בחו"ל פעם בשנה, להיות מסוגל לחסוך קצת בצד למקרי חירום כאשר ההכנסה המשפחתית גדולה בערך פי שתיים מהממוצע במשק, ולהיות מסוגל לבלות עם הילדים גם במהלך השבוע - גם בימי עבודה - הן שאיפות מוגזמות מצידו של בחור צעיר שמעריך את עצמו.
במציאות של היום, בארץ, זה כמעט לכוון לכוכבים

_________________
"ההיסטוריה אינה אלא רשימה של פשעים, של שיגעונות ושל מזלו הרע של המין האנושי."

אדוארד רק רציתי לציין שזה כמעט אחד לאחד המודל אצלי בבית (רק תחליף גן יבנה בראשל"צ ותואר ראשון בשני בערך)...

המילה "בלעדית" היא מילה גדולה אפילו עבור אנשים צעירים אבל כדי להגיד על משהו שקורה במדינה שהוא אינו באשמת הממשלה נדרשת נכונות רבה לכופף את שורת ההיגיון לטובת האמונות שלך (במקרה זה - אמונה כלכלית).

אם אירופה כללית מדי בשבילך אני מסתפק בגרמניה, צרפת או הולנד. אני מרשה לעצמי להתעלם מההערה המסכמת שלך (להחליף את העם) שאין לי דרך להתייחס אליה בלי להתנצל מיד גם על הפטרונות.

שקי - אני חושב שזה מודל די נפוץ בשכבת הגיל של ההורים שלי. גם הם, שניהם בעלי תואר שני. התואר הראשון היה התייחסות למצבם ההתחלתי.

צ'רלי - אז הבנת אותי לא נכון. בודאי שיש אטימות נוראה בדרגי הפקידות. אבל האטימות הזאת נובעת ממדיניות ולא להפך. אין צורך לפטר את כל הפקידים, רק לשנות מדיניות ולדאוג שהיא תאכף. אם אני לא טועה, שר האוצר (חלק מהממשלה) ממנה את מנכ"ל משרדו. למנכ"ל זה בודאי יש הכוח להכתיב מדיניות חדשה בארבע שנותיו בתפקיד, לא? להגיד "ואחרי ארבע השנים האלה מה? נחזור לאיפה שהיינו" זו גישה מאוד פטאליסטית שלא תביא אותנו רחוק.

לגבי הטייקונים, לצערי התרשמת לא נכון. לאנשים בודאי שמורה הזכות להתעשר ולהנות מפירות הצלחתם. בן דב נהיה דמות שנואה ומאוסה כמו שהוא היום רק אחרי שהוא לקח כסף לא שלו (בעזרתם של חבריו היקרים) וזרק אותו לפח בשביל שיוכל להרגיש שהוא הבעלים של חברה גדולה במשק. אבל הוא היה איש עשיר למדי גם לפני כן.

שוב, אתה מצפה מבן אדם צעיר לשאוף נמוך (כמה זה ירוויח טוב? 10,000 ברוטו בחודש?). אני לא יכול להסכים עם הגישה הזאת, ובאופן כללי הנטייה של אנשים בשנות העשרים לחייהם היא לכוון גבוה (ואף גבוה מדי לעיתים), כך שזו ציפייה לא ריאלית במיוחד.

ואכן, קשה להתמודד עם הבירוקרטיה הנוראית. קשה להתחיל מהלכים וקשה להתמיד בהם אל מול לחצים של בעלי אינטרסים. נחש מה? להיות מנהיג של מדינה זה לא תפקיד קל

_________________
"ההיסטוריה אינה אלא רשימה של פשעים, של שיגעונות ושל מזלו הרע של המין האנושי."

אתה יודע,עם טיסה באיזי ג'וט ,לינה באכסניות נוער ותזונה המבוססת על מנה חמה ומים מהברז ההוצאות יכולות להיות נסבלות:).

אז כמו שאמרתי, אולי הרף שלי נמוך. מבחינתי - מה שאתה מתאר כאן הוא יופי.

נמחקה לי פה תגובה ארוכה, אבל לעבוד קשה זה לעבוד קשה. שתי עבודות, נגיד. לקום בארבע בבוקר למטע, נגיד. לעבוד בחינוך, נגיד. כל מיני כאלה. ברוך ה', אני עובד קשה במה שיש, ומאושר ממה שיש לי.

אירופה? מה אכפת לי מהם. אם אני חי טוב מאד, לא מפריע לי שיש מי שחי מצוין.

ערן, באחת משתי העבודות שלי, אני עובד ארבעה ימים ולא הרבה שעות ועושה קצת יותר מארבע. זה עד כדי כך נדיר?

_________________
נביא השבוע מחזור 5, עונת התשע"ו
Ara ja em puc morir!!!

צוד, מה שכתבת הוא בעצם שאין בעיה, קב חרובים ומי גשם וכל השאר מותרות.
הבעיה שלי עם אירופה היא לא שהם חיים מצוין, הבעיה היא שאני רואה אותם, רואה אותי ומבין שגם אני יכול ככה אלמלא.

וצ'ארלי, אני חושב שלא לחינם איש לא כולל במשפחת הטייקונים את סטף וורטהיימר או את גיל שווייד או את כל שאר האנשים שבאמת עשו המון כסף בזכות עבודה קשה, כשרון, חזון ותוך כדי ייצור ערך אמיתי. כל זה להבדיל מאלה שהרוויחו המון כסף בזכות כשרונם לזהות הזדמנויות ולקחת סיכונים (כלומר "סיכונים" ע"ע תספורת) ושלא באמת מביאים תועלת למישהו שהוא לא הם.

רגע,אז אתה אומר שאמרתי שהממשלה לא אשמה? בוודאי שהממשלה אשמה,אבל גם אנשים בצורה פרטית לא מתנהלים בצורה נכונה.
גרמניה זו דוגמא נהדרת - אצל הגרמנים משהו כמו 98% במסלול חיים אחיד.בתיכון הלימודים מתחלקים לכמה מגמות.
במגמה אחת שהיא מיעוט שבמיעוט הם האינטלקטואלים שלומדים לימודים "רגילים" שלאחריהם הם הולכים לאוניברסיטה שהם מיעוט שבמיעוט(כפי שהגדיר אדם שחי שם כמה שנים ועמד על התופעה),אבל רוב האנשים הולכים למגמה המקצועית בה הם לומדים מקצוע במשך כ7 שנים(לא זוכר בדיוק) עם תקופת התמחות שלאחריה יש להם יום עבודה מאוד מוגדר,מ8 ועד 5.לא דקה לפני ולא דקה אחרי.אין להם שום עניין מיוחד בלהרחיב אופקים וכו' עובדים ,מרוויחים כסף וחיים.בישראל,כל אבא (רוב),בלי קשר להשכלה שלו,ירצה שבנו ירכוש השכלה,אם הבן ילך להיות חשמלאי ברוב המקרים ההורה יעקם את האף.ופה מתחיל בעצם ההבדל בלי קשר לזכויות (שבאמת גרמניה ,שאין לה את ההוצאות הבטחוניות שיש לישראל ,נותנת) ביחס לעבודות האלו,שאמנם לא מכובדות משהו אבל בהחלט מביאות פרנסה(וכן,תופתע לשמוע שזה לא 10 אלף ברוטו).וזו גם הייתה הכוונה בהערה הפטרונית ,המתנשאת והמטומטמת שלי.

תומר ואדוארד.
אני עוקב בפייסבוק אחרי הסטטוסים של אלו שניהלו את המחאה.
אלה שקולם נשמע.
לצערי,הגישה שלהם היא לא דמוקרטית-סוציאלסטית אלא מרקסיסטית.

טוב, קרא לזה קב חרובים ומי גשם. אז התמזל מזלי להיות טיפש, ברוך השם. ולחשוב שהחיים שלי טובים.
מה רע?

_________________
נביא השבוע מחזור 5, עונת התשע"ו
Ara ja em puc morir!!!

ואני רק אציין את מה שציינתי פה המון פעמים בעבר. בחו"ל לא חיים יותר טוב (בטח שלא משמעותית) ואני חי בחו"ל. כמובן, השאלה היא לאיזה חו"ל אתם מתכוונים.

אנקדוטה קטנה - בזמנו, עשיתי התמחות בחברה שבה רוב העובדים היו מהמעמד הבינוני בארה"ב (ניו המפשייר). לא יותר ולא פחות. בואו נגיד שאנשים פתחו עליי עיניים כשאמרתי להם שאני טס לסוף שבוע לניו יורק, ושרבים מהם (הצעירים יותר) לא היו מעולם בניו יורק, או היו בה רק פעם או פעמיים.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

צ'ארלי, מבלי להתייחס לטיעונים שלך שעם חלק (זעום) מהם אני מסכים, מה שאתה כותב על גרמניה פשוט לא נכון עובדתית.

ולהגיד שהמצב הוא ככה וככה כי (כדבריך) האנשים בצורה פרטית לא מתנהלים בצורה נכונה זה באמת לא קשור לכלום. אותם אנשים עצמם מתנהגים פתאום בצורה סופר נכונה כשהם עוברים לגור במקום אחר.

שלא כולם טיפשים כמוך...

_________________
"לגבי הפועל תל אביב, קבע בית הדין כי התנהגות האוהדים כלפי רגב פנאן והקריאות לעבר שמעון מזרחי מהוות עבירה של התנהגות בלתי ספורטיבית של קהל אוהדים, למרות שהן בגדר המותר".

אתה מוזמן להפגיש אותי עם העובדות.
וצר לי לומר ש"אותם אנשים מתנהגים בצורה סופר נכונה" היא לא ממש במקום,אולי כמו כתופעה שאני מכיר מקרוב במקום אחר קיבלו יותר הזדמנויות אבל זה עדיין לא קשור לקבלת ההחלטות.

אני אתקן: מה רע לי?

_________________
נביא השבוע מחזור 5, עונת התשע"ו
Ara ja em puc morir!!!

מצד שני גם אנחנו לא חכמים כמוך.

כשאומרים חו"ל הכוונה היא למדינות שאנחנו רוצים להדמות אליהן, מן הסתם בהודו, מלאזיה וקונגו המצב יותר מגרוע מבישראל.

בוא ניקח מדינה מערב אירופאית ממוצעת, את ארה"ב ואת ישראל ונשווה איפה באמת עובדים חיים יותר טוב:

1. כמה משכורות ממוצעות (עם כל הבעתיות של הממוצע) נדרשות כדי לרכוש דירה?
2. מה ההוצאה על תחבורה? האם יש אופציה ריאלית להתניע בתחבורה ציבורית?
3. מה ההוצאה על בריאות?
4. מה ההוצאה על חינוך?
5. כמה ימי חופשה בשנה?
6. כמה עולה מכונית (במונחי כח קניה)?
7. כמה עולים מוצרי צריכה (במונחי כח קניה)?
8. מה ההוצאה על מזון וכמה הוא עולה?

_________________
מלבד זאת אני סבור שיש לפטר את הטרויקה

בגלל זה, כנראה, המינוסים שלי הכי גרועים כאן

_________________
"לגבי הפועל תל אביב, קבע בית הדין כי התנהגות האוהדים כלפי רגב פנאן והקריאות לעבר שמעון מזרחי מהוות עבירה של התנהגות בלתי ספורטיבית של קהל אוהדים, למרות שהן בגדר המותר".

אני משווה את עצמי לאנשים שמולם אני עובד, אותו רקע, אותה רמת השכלה, אותם תפקידים פחות או יותר ואין מה להשוות - הם עובדים פחות ומרוויחים יותר (גם בארה"ב)
הכי פשוט להשוות מדדים רלוונטיים כמו מס. משכורות הנדרשות לרכישת דירה (ראה למשל כאן)