סל ניוז

אף אחד לא יספר לי ששון ג'יימס בסוף שנות העשרים שלו, תחילת השלושים, פתאום הפך להיות שחקן אחרי שנה שעברה. ובכל זאת, שנה שעברה הוא לא קיבל הזדמנויות ולא נתן תפוקה.
ואני שואל - מה, אין אימונים? אין אפשרות לראות את השחקן? האם הוא באמת היה תורם פחות מהנדריקס הנגר או מסופו בעונה מחורבנת? מה, רק השנה שאין ברירה, פתאום שון ג'יימס הפך להיות סנטר טוב ברמת היורוליג? אולי לא סופרסטאר, אבל בהחלט סנטר ברמה גבוהה מאד.
זה גורם לי לפקפק מאד בטביעת עין של מאמנים, ובמיוחד של דייויד בלאט. וכן, אני יודע, דייויד בלאט הוא האיש שהביא את פארקר ואת וויצ'יץ' ואלוהים יודע מי עוד, אבל בחייאת.

ומי נמצא היום במכבי תחת דייויד בלאט, והיה יכול לפרוץ לו היה מקבל יותר דקות? לנדסברג אולי? יכול להיות שבלאט פשוט לא מבין מי נמצא לו מתחת ליד?

_________________
תודה לאלוהי הבירה

האמת שגם הנדריקס די צלע בעונה הראשונה שלו במכבי ונתן עונה טובה למדי בשנה שעברה...

בכל מצב,נראה שיש שחקנים שזקוקים לשנת התאקלמות במקום כמו מכבי ונותנים תוצרת רק בסוף העונה/בעונה השניה.אוחיון וגם פארגו למען האמת פרחו רק לקראת סוף העונה הראשונה שלהם.

_________________
מה התועלת?

ומצד שני, אפשר לומר שבלאט בנה אותו לאט, נתן לו דקות משמעותיות בסדרה מול פנא, נלחם עליו מול טרייד שההנהלה רצתה לעשות ועכשיו קוצר את הפירות.

בלאט הוא לא הסקטואר הטוב בעולם וגם לו יש נפילות (ג'רמי לין התאמן בכמה קבוצות אם אני לא טועה ואף אחד לא חשב שמגיעות לו דקות בנ.ב.א.) אבל בסה"כ לאורך הקריירה קשה לבוא אליו בתלונות.

עד כמה שזכור לי, בלאט המליץ על מרקוס בראון, פיני הלך עם פארקר.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

סליחה, ג'יימס זה טביעת עין של מאמן???? מה????
ג'יימס שיחק בארץ שלוש שנים. זה לא איזה פארגו או פרקינס שאף אחד לא ראה בכלל במשך השלוש שנים שלו. היכולות שלו היו ידועות, כמובן שהיה את סימן השאלה אם הוא מסוגל לתרגם אותן לרמת יורוליג או לא. אבל לצורך העניין במחיר הזה כסנטר שלישי(זה התפקיד שבו ג'יימס הובא בעונה שעברה) כל מאמן היה לוקח אותו למכבי. אני חייב להגיד שהקפיצה שלו היא מטאורית. בשנה שעברה האיש נראה אבוד והיה נראה שהבדלי הפיזיות בין היורוליג לליגה שלנו עושים את שלהם. השנה זה נראה אחרת. מה שמפתיע מאוד מאוד זה היכולות ההתקפיות שלו. בשנה שעברה זה פשוט לא נראה ככה.


ועדיין אני אסייג מאוד פה- ד'יאור פישר נתן בשנה הראשונה שלו במכבי מספרים לא פחות טובים. למעשה אפילו קצת יותר. מול קאחה ראינו שזה נראה קצת אחרת, לדוגמא. לראות את ג'יימס עושה מספרים כאלה מול ברצלונה כבר נראה לי יותר מופרך, לדוגמא. גם מול קבוצה שהיא יותר פיזית כמו אולימפיאקוס.

וואלה נכון. זה לא שפארגו ופרקינס הגיעו מהליגה הישראלית...

או שיכול להיות שבלאט מייבש שחקנים שמביאים לו על הראש עד שאין ברירה, וכשהוא מבין שהוא תקוע איתם הוא נותן להם צ'אנס.

פארגו ופרקינס שיחקו פה, אבל עונה אחת. ג'יימס שיחק נגד מכבי, לדעתי, יותר פעמים מכל שחקן אחר באירופה בתקופה שלו פה. חוץ מסדרה של 5 משחקים היה גמר גביע ומשחקים "רגילים". זה לא שבלאט היה צריך ליסוע לאיזה חור נידח כדי לראות אותו.

שחף, בטביעת עין של מאמן הוא התכוון לזאת של המאמן בתוך הקבוצה שלו, לגביי שחקנים שנמצאים בסגל שלו. הוא התכוון לחוסר השימוש בג'יימס בשנה שעברה ביורוליג לחלוטין, ובחוסר השימוש למשל של לאנדסברג השנה וכו'. הוא לא התכוון לטביעת עין לגביי החתמת שחקנים.

לגביי ג'יימס, דווקא בשבוע שעבר הוא נתן אחלה משחק נגד קאחה, 8 נק', 10 ריב' וכמה חסימות מאד חשובות (וגם יפות) ב22 דקות משחק. אני לא חושב שיהיה מופרך לחשוב שג'יימס יכול לעשות מספרים כאלה גם נגד ברצלונה או אולימפייקוס, הוא הרי עשה את זה כבר נגד מכבי של סופו והנדריקס בעבר לא אחת. הבעיה שלו אם כבר נגד קבוצות כאלה היא יותר עצם העובדה שהמחסור בפיזיות שלו גורם לו לא אחת לבצע עבירות ומצמצם מאד את כמות הדקות שלו על המגרש. לדעתי אם הוא יצליח להישאר 25-30 דקות על המגרש מול הקבוצות האלה הוא יסיים בדאבל פיגרס בלי הרבה בעיות.

סליחה, אבל ההגנה של ברצלונה זה לבל אחר לעומת זו של מכבי בשנתיים האחרונות, בעיקר כשאתה מדבר על סופו(שומר לא טוב וכבד) והנדריקס(שהוא אפילו נחות בגובה מג'יימס ולמרות התדמית שיצאה לו, לא שומר אישי גדול). ברצלונה זה הקבוצה הכי ארוכה ועבה שג'יימס יפגוש, וגם רמת התיאום שם אחרת לחלוטין מאשר השכונה של פנר. את אולימפיאקוס לא ראיתי השנה, אבל בשנה שעברה הם היו קבוצה קשוחה להחריד. מול צסק''א הם די שיתקו את שחקני הפנים שלה לחלוטין, עם כלים די מוגבלים.

אולימפייקוס זאת הקבוצה שלאמפה לפני שבועיים עשה מקו הפנים שלהם צחוק.
ולא ראיתי את פול דייויס וג'יימס אוגוסטין מתקשים כל כך נגד ברצלונה בשבוע שעבר.
לא צריך להפריז ברמה של הקבוצות האלה והקווים הקידמיים שלהם. נחמדים וטובים, מה שבאמת הופך אותם לטובות זה הגארדים שלהם (נאברו בברסה וספנוליס באולי)

קודם כל צריך לזכור ששנה ראשונה במכבי לשחקנים שכל נסיונם האירופאי הוא קבוצות אחרות בליגה הישראלית ( ג'יימס ולנדסברג לדוגמא ) היא בכלל לא פשוטה , ולכן 10-15 דקות ביורוליג זה בהחלט נתח סביר מבחינת בלאט עבור אותם השחקנים .
לא יודע למה אנשים עדיין סקפטיים לגבי ג'יימס - האיש השיג מדד דו ספרתי בכל משחק העונה בו שיחק כמות דו-ספרתית של דקות , וזה בלי עזרה ממשית מהגבוהים האחרים בנושאי הגנה ( מה שאולי מנפח קצת את המספרים שלו , אבל חושף אותו לעבירות ומאמץ רב תחת הסלים ) או ניהול משחק מופתי של הגארדים שיוצרים לו מצבים .

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

דהיינו נבארו הוא זה שסוחף את ההגנה של ברצלונה? הם תלויים בו התקפית מאוד, אבל ההגנה שלהם זה אופרה אחרת. בלאט מאמן התקפה עומדת לא טוב, ומול ברצלונה
זה מאוד בעייתי, כי אתה לא יכול לשבור את ההגנה שלהם ממהלכי אחד על אחד, בטח לא של חבר'ה כמו סמית' או היקמן. ג'יימס לא יעמוד חופשי באמצע הצבע מולם, כי אין למכבי שום תרגיל שגם יביא אותו לשם ויהיה אפקטיבי מול ברצלונה.

שחף, אתה מודע לזה שפירשת את נורטון לחלוטין ב180 מעלות ביחס לכוונה שלו? אני גם די משוכנע שאתה לא תסכים עם נקודת המוצא שלו, שג'יימס התגלה כאחלה שחקן ברמת יורוליג.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

ג'יימס דווקא קיבל את ההזדמנויות שלו בשנה שעברה. הוא פשוט היה כ"כ קר מנוכר ולא מחובר שזה נגמר שם.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

איזה הזדמנויות הוא קיבל בדיוק? גם בסדרה מול פאו, שכמעט בכל המשחקים הוא נתן דקות טובות, הוא עמד על 8 דקות למשחק.
בנוסף לג'יימס אפשר להוסיף לרשימה גם את לנדסברג (אולי שחקן האחד על אחד הטוב בקבוצה) ואת ג'ון שאייר בשנה שעברה (כוכב מכללות וקלעי בחסד) שלא קיבלו הזדמנויות מסיבות לא ברורות.

קיבל, קיבל... אנשים כבר שכחו פה את האדריאטית. בעונה שעברה ב-5-10 דקות שג'יימס היה על המגרש, היו כל פעם תופסים עליו ריבאונדים וקולעים עליו סל ועבירה, ובצד ההתקפי הוא לא היה תופס מיקום ודי אנמי.
גם שאייר קיבל הזדמנויות, והראה שכל מה שהוא יודע לעשות זה אנדרו וויזנייבסקי לעניים - להעביר מסירות ולהחטיא שלשות פנויות. סלחו לי, אבל בשביל זה אפשר להביא גם ילד מהנוער.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

מה קורה עם שאייר עכשיו אגב?
הצליח להראות משהו אחרי שעזב את מכבי ?

_________________
"if life gives you lemons, make lemonade. but unless life also gives you sugar and water your lemonade is gonna suck"

לא מסכים לגבי שאייר.
במשחקים הראשונים (זכור לי בעיקר מול הפועל ירושלים במלחה בווינר) הוא היה מצוין, והיו לו עוד משחקים כאלה.
זה שב5 דקות שהוא היה נכנס היו הורגים אותו על כל טעות קטנטונת ולכן הוא איבד את הבטחון לגמרי והיה נראה זוועה, זה לא אשמתו.

http://www.acb.com/stspartidojug.php?co ... edicion=57

סביר. (משחק בגראן קנריה הממוקמת כעת במקום הרביעי בספרד לפני ברצלונה ומלאגה)

אני לא יודע כמה משחקים ראית באדריאטית, אבל גם שם הוא לא קיבל דקות ובמעט שכן קיבל, הוא דווקא היה לא רע בכלל. אם נלך לסטטיסטיקה נגלה שהוא שיחק 12 דקות בלבד והעמיד מספרים מצוינים לכמות כזו של דקות: 6 נקודות, 4 ריבאונדים וחסימה וחצי באחוזי שדה טובים.
את שאייר בכלל בלאט לא ספר והוא שותף ביורוליג ב7 משחקים בלבד ל5 דקות בממוצע. בליגה האדריאטית הוא בלאט פינק אותו עם 12 דקות על הפרקט. לקרוא לכוכב מכללות שאף היה שחקן מפתח במכללה שזכתה באליפות והעמיד מספרים מעולים "וויזנייבסקי לעניים" ולהשוות אותו לשחקן מהנוער זה חתיכת הגזמה. אולי שכחת, אבל גם שחקני כדורסל הם בני אדם ואלה שלא מקבלים דקות, גיבוי ואמונה מהמאמן, לא יספקו את הסחורה ולא משנה כמה הם טובים. גם ג'רמי לין בקושי גירד 2 נקודות למשחק באחוזים מביכים לפני שקיבל הזדמנות אמיתית והיום הוא רכז פותח באחת הקבוצות הטובות בנבא.

לא צריך סטט'. צריך לראות בעיניים. וכן, הוא שיחק כמו וויזנייבסקי לעניים.
כמה שלא טחנתי ששאייר של מכבי, זה שאחרי הפציעה, זה לא אותו שחקן מדיוק, ושכדאי להנמיך ציפיות, אנשים פה נשארו עם הקונספציה של "כוכב המכללות שהוביל את דיוק לאליפות". בערך כמו שהביאו את צ'יימברס למכבי וחשבו שזה אותו אולסטאר מהאן בי איי. צאו מה-DVD. זה לא אותו שחקן.
אגב, כשהוא הגיע למכבי, טענתי שלא רק שהוא לא הגארד הישראלי הטוב בארץ, שחקנים כמו נעימי, גל מקל ומורן רוט יעשו ממנו פורפרה. לצערי זה לא נבדק במציאות, יען כי שאייר בקושי קיבל הזדמנות באימונים.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

נו, אז מצד אחד אתה טוען שהוא בקושי קיבל הזדמנויות, ומצד שני אתה טוען שצריך לראות בעיניים. קצת סותר, לא?

מה גם שהפציעה שלו השביתה אותו לפחות משנה, אנשים נפצעו ליותר זמן, הרבה יותר זמן וחזרו. כמה יכול להיות שהוא שונה מאותו שחקן שהיה בדיוק? כמה הפציעה שלו, שלמיטב הבנתי, לא היתה בקצה החמור של הסקאלה (אבל גם לא בקצה הקל שלה) כבר הגבילה אותו כשהוא חזר, אתמהה.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

מה שכן, רציתי לכתוב על דוגמה אחת שבה בלאט כן הוכיח טביעת עין אדירה. האופן שבו הוא שיחק במיוחד בהגנה עם פארגו, פרקינס ואידסון לפני שנתיים, לא מעידה על כלום פרט לעובדה שבלאט הבין בדיוק, אבל בדיוק מה יש לו בידיים.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

לא אמרתי מילה על היכולת של שאייר במכבי, אין מה לצפות משחקן שלא מקבל דקות והביטחון שלו בריצפה. גם אם הוא לא חזר ב100% מהפציעה, עדיין מדובר בשחקן צעיר ועוד אחד שהנשק העיקרי שלו זה הקליעה ולא באיזה קפיץ שמאבד את האתלטיות עקב פציעה ולמעשה מאבד את הכלי הכי יעיל שלו.

בקושי קיבל הזדמנויות, כי באלו שקיבל בתחילת העונה נראה על הפנים.
עד כמה שאני זוכר זו הייתה פציעה בארובת העין ועבור רכז לדעתי זה קריטי - יכול לשנות לחלוטין את שדה הראייה של השחקן.
אבל זה בעיקר לדעתי במישור המנטאלי. אתה צודק בעניין של שחקנים שחוזרים מפציעות, ואני חושב שבאופן כללי אפשר להגיד ששחקנים מקצועניים הם בעלי חוסן מנטאלי חזק יחסית, כי להגיע למקצוענים דורש לעבור הרבה תהומות, הרבה משברים, הרבה אתגרים.
שייר הגיע למכבי עם בטחון עצמי נמוך, ומכבי זה לא מקום טוב לאנשים עם בטחון עצמי נמוך, בדיוק להיפך. שייר של דיוק ניהל פיקנרול, הוביל כדור, ניהל משחק גם בסגנון וויזנייבסקי (אני קורא לזה Floor manager או Floor Leader, כלומר אחד שנותן הוראות לאחרים במגרש מה לעשות מאשר פליימייקר, שממש מייצר מצבי קליעה לאחרים) אבל גם יצר מצבים לאחרים לפעמים, היה ווקאלי, ידע להניע שחקנים אחרים, חדר לסל. במכבי הוא היה עסוק בעיקר בלזרוק שלשות פנויות ולהעביר את תפוח האדמה הלוהט לג'ורדן פארמר.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת