סל ניוז

העניין הוא די עמוק באופן תרבותי לדעתי.

אני לא הראשון כמובן שאומר שהכדורסל האירופאי הרבה יותר קבוצתי, לעומת האמריקאי שמבוסס הרבה יותר על השחקנים הבכירים.

יש איזה כשל לוגי בכדורסל האירופאי שאומר שהקבוצה גדולה מכל שחקן יחיד (זה נובע לדעתי מכך שהכדורסל האירופאי שני לכדורגל, שם המצב באמת ככה) - ולכן השחקנים צריכים להיות כולם מאוד דומים במה שהם עושים.

שחקן לא שומר ברמה גבוהה? נעיף אותו לספסל, ולא משנה שהוא השחקן ההתקפי הטוב שלנו.

אני מרגיש שמאמנים אירופאים לא יודעים - או רוצים - לזהות את יתרונות וחסרונות שחקניהם ולהתאים אותם אותם לקבוצה. במקום זה הם מצפים מהשחקנים על אף יתרונותיהם וחסרונותיהם להתאים את עצמם לקבוצה.

זה אחלה לגילאי הנוער, וזה אחלה בעיקרון ברמות הכי גבוהות. הבעיה היא שאנחנו נמצאים באירופה ומלכתכילה הכישרון שמגיע לפה הוא דרג שלישי-רביעי בעולם. אם השחקן הגבוה שהחתימה קבוצת יורוליג היה יודע לעשות הגנה, לקלוע מחצי מרחק ולהשתלט על כל הריבאונדים, הוא לא היה פה.


אני חושב שזה התבטא בצורה מושלמת עם כל סיפור קרייג סמית' ודרוקר העונה.
יש לך שבקבוצה שחקן שמוכשר ברמה של דומטננטיות התקפית, בטח בליגה הישראלית, ובמקום לנצל את היתרונות שלו ולהחביא את החסרונות (יש לו כאלו כמובן, אם לא היו לא חסרונות הוא לא היה כאן), אתה מספסל אותו ומנסה בגיל 28 ללמד אותו הגנה.