סל ניוז

דאנקן ממש ממש לא היה הסייד קיק באליפות ההיא. ספציפית פארקר נתן סדרת גמר ענקית מול אושיות ההגנה לארי יוז ובובי גיבסון והגיע לו MVP הגמר בצדק, אבל אם היה דבר כזה MVP פלייאוף דאנקן היה לוקח אותו.

עונה סדירה של שניהם: דאנקן 20 נק', פארקר 18.6 נק', דאנקן 54 אחוז, פארקר 52 אחוז. דאנקן 10.6 ריב', פארקר 3.2. דאנקן 3.4 אס', פארקר 5.5. דאנקן גם עם 2.4 חס'.

פלייאוף של שניהם: דאנקן 22.2 נק', פארקר 20.8. דאנקן 52 אחוז, פארקר 48. דאנקן 11.5 ריב', פארקר 3.4. דאנקן 3.3 אס', פארקר 5.8. דאנקן גם עם 3.1 חס' !

אני מבין שאתם חושבים שאלוהים זה הלמ"ס אבל זה לא כך.
כל אחד יושב מול אתר ה-NBA וחושב שהוא אוסף נתונים מהשכינה.
מי שראה את הסדרה ההיא ראה שפארקר היה הרבה יותר דומיננטי מאשר דאנקן.
האחוזים של פארקר מהשדה הרבה יותר משמעותיים מהאחוזים של דאנקן כי הם לא פחות מפנומנליים לגארד לעומת אחוזים הגיוניים לגבוה איכותי של דאנקן שחי בצבע.
מי שראה את ג'ינובילי ברגעים המכריעים ראה ווינר ענק עם יכולת לגמור משחקים ולא הוא לא ברמה של אודום, אודום בחיים שלו לא הכריע כלום אפילו בחיובים בשכונה.
זה שג'ינובילי היה פצוע או לא קלע בעונה הרגילה לא מעניין, מעניין מה הוא עושה כאשר הספארס נשמרים חזק בטירוף והוא כמעט השחקן היחיד שם שיודע ליצור לבד ברמה הכי גבוהה.

_________________
The year is 2020: still no peace in the middle east
we are using implants to make voice calls
in other news Tim Duncan scored 15 points and 10 rebounds on another San Antonio win.

אתה יודע שחוץ מסדרת הגמר היו עוד משחקים בפלייאוף ועוד עונה רגילה שלמה, כן?
נכון שבסדרת הגמר דאנקן לא היה מבריק (בעיקר בשני המשחקים הראשונים בבית. בשניים בקליבלנד הוא היה מצויין), אבל לאורך הפלייאוף דאנקן היה זה שהוביל את הספרס, וגם לאורך העונה הרגילה.

_________________
"אין לו את הקליעה מבחוץ, הוא לא יציב מחצי מרחק, פוסט אפ לא קיים. אולי לזה דשון סטיבנסון התכוון כשהוא אמר אוברייטד.
ההתקפה שלו די פרימיטיבית."
מאסטר

"האבחנה שהספרס טועים כשהם נותנים ללברון לזרוק-קשקוש של אחד שלא ראה 100% מהסדרה"
פלאש

דאנקן ממש, אבל ממש לא היה הסייד-קיק של פארקר ב-2007, הוא אולי היה קצת פחות טוב בסדרת הגמר (שנמשכה לאורך 4 משחקים תמימים, הייתה כנראה הסדירה הכי קלה של הספרס באותו פלייאוף ובשניים מהם הוא עדיין היה מצויין), אבל לאורך העונה כולה והפלייאוף עד הגמר לא היה שום ספק מי זה הסייד-קיק, וזה היה פארקר. ג'ינובילי, למרות שהיה הנשק העיקרי בקלאץ', בשיקלול מצטבר היה בכלל כינור שלישי והרבה פחות יציב מהשניים האלו.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

אני גם בהחלט זוכר את זה כמו רוני. רן, אני ראיתי את הסדרה, ואני חושב שדאנקן היה בה גורם משמעותי לא פחות מאשר פארקר.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

שורה תחתונה, דאנקן היה האלפא דוג של הספרס ב4 אליפויות, בשתיים הראשונות היה הגוטוגאי המובהק בהתקפה, בשתיים האחרות לא במובהק, כי בפלייאוף, ג'ינובילי ב05 ופארקר ב07 היו לא פחות דומיננטים התקפית (ושניהם קילרים). הנה הסטט' ההתקפיות של קובי וטימי בפלייאופים של האליפויות:

1.נקודות (ואחוזים): דאנקן באליפויות שלו: 23.2 (51%) 24.7 (53%) 23.6 (47%) 22.2 (52%).
קובי בראינט ב4 אליפויות האחרונות שלו: 29.4 (47%), 26.6 (43%) 30.2 (46%), 29.2 (46%).
2. ריבאונד התקפה: דאנקן באליפויות שלו: 3.2, 4, 3.8, 3.7.
קובי בראינט ב4 אליפויות האחרונות שלו: 1.8, 1.5, 0.8, 1.1.
3. אסיסטים: דאנקן באליפויות שלו: 2.8 אס', 5.3 אס', 2.7 אס', 3.3 אס'.
קובי בראינט ב4 האחרונות שלו: 6.1 אס', 4.6 אס', 5.5 אס', 5.5 אס' .

וקובי היה קילר בקלאץ' וקולע היטב מהעונשין, מבחינה התקפית אין כאן בכלל מקום להשוואה. כמובן לקובי היתה אליפות חמישית (כסיידקיק, ועדיין אליפות נוספת). הסיבה שהרבה מעדיפים את קובי היא שהם מעדיפים שחקן סופר דומיננטי בהתקפה וטוב מאוד בהגנה, מאשר שחקן סופר דומיננטי בהגנה וברב' ו"רק" טוב מאוד בהתקפה.

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

השוואה בהחלט צודקת לקחת רק את הריב' התקפה של שניהם.
מציג את התמונה המלאה כמובן...

פלאש, אתה יכול לסובב את זה איך שתרצה, ולשים איזה מספרים שתרצה.
בפועל דאנקן לקח 4 אליפויות, מתוכן 3 במובהק כשחקן המוביל ועוד אחת כשהוא המוביל לאורך העונה והפלייאוף ופרקר חולק איתו את סדרת הגמר.
קובי לקח אמנם 5 אליפויות, אבל השתיים הראשונות היו במובהק אחרי שאקיל, השלישית הייתה צעד אחרי שאקיל ועוד 2 כמוביל מובהק.

בעיני זה במקרה הטוב שיוויון, ובמקרה העוד יותר טוב יתרון של דאנקן.
בעיניך זה הפוך, לגיטימי לחלוטין.

_________________
"אין לו את הקליעה מבחוץ, הוא לא יציב מחצי מרחק, פוסט אפ לא קיים. אולי לזה דשון סטיבנסון התכוון כשהוא אמר אוברייטד.
ההתקפה שלו די פרימיטיבית."
מאסטר

"האבחנה שהספרס טועים כשהם נותנים ללברון לזרוק-קשקוש של אחד שלא ראה 100% מהסדרה"
פלאש

לא טענתי משהו אחר, טענתי שפארקר ממש לא היה סיידקיק אלא גורם מרכזי ושאתם ממעיטים מידי מהכישרון של מאנו.
ושיש לאנשים כאן נטייה לייחס כוחות מאגיים לסטטיסטיקה במקום לכדורסל.
דאנקן פי אלף יותר שחקן מפארקר.

_________________
The year is 2020: still no peace in the middle east
we are using implants to make voice calls
in other news Tim Duncan scored 15 points and 10 rebounds on another San Antonio win.

מסכים לחלוטין.
סטטיסטיקה "קלאסית" מבחינתי יכולה להציג 2 דברים בצורה מוחלטת - יכולת סקורינג וריבאונד.
אין בסטטיסטיקה הקלאסית ( בניגוד אולי למתקדמות שאני לא אוהב ) שום נתון שמעיד על קבוצתיות ( אסיסטים זה לא קבוצתיות), יכולת הגנה ( חסימה וחטיפות זה פן קטן מאוד בהגנה), תרומה התקפית ( כמה היה חשוב החסימות של מאלון בפיק נ רול הקלאסי שלא מופיע בסטטסיטקה? ) ועוד מלא דברים.

בקשר לדיון על דאנקן מול (כמה מפתיע) קובי - קובי סקורר מרשים בהרבה מדאנקן, אין פה שום ויכוח לדעתי. גם אין ויכוח שמבחינת יכולת סקורינג פארקר לא נפל בהרבה ( אם בכלל) מדאנקן ב2007 .
אבל למה כל הדיון מסתכם ביכולת הסקורינג שמשליכה על מי היה השחקן המוביל? יכול להיות שדאנקן לא היה הסקורר הבלעדי ועדיין היה האלפא-דוג של אותם שנים... זה שקל לנו להשליך יכולת סקורינג על שליטה במשחק זה אחלה, אבל אם אתה מונע מהיריב שלך את היכולת סקורינג שלו אתה עושה את אותו עבודה בדיוק רק עם פאזה הפוכה ( או משהו כזה...).

אין לי דעה מוצקה בנושא קובי מול דאנקן, אבל לגמד את דאנקן רק כי הוא לא קלע 30 למשחק זה בחינה מאוד צרה של משחק הכדורסל.

אף אחד לא מסתכל רק על סקורינג, אלא על ההבדלים הבולטים.

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

קודם כל נתחיל שהכישרון של לאמר אודום היה גדול מזה של ג'ינובילי. נמשיך בכך שג'ינובילי היה שחקן טוב יותר מאשר אודום בכל קנה מידה אפשרי.

בשתי האליפויות הראשונות בכלל לא היה שאלה מי השחקן הטוב ביותר של הספארס, זה היה דאנקן ללא שום תחרות, גם לא מרובינסון. את האליפות הראשונה דאנקן לקח כנראה עם צמד הגארדים הגרוע ביותר בהיסטוריה שזכה באליפות - אייברי ג'ונסון ושילוב של מריו אלי (בן 36) וג'ארן ג'קסון. שון אליוט אמנם קלע את הקליעה אולי הגדולה בתולדות הספארס, אבל כבר היה הרבה הרבה מעבר לשיאו, ואם נגיד נשווה אותו ללאמר אודום, הצלע הרביעית באליפות האחרונה של הלייקרס, לאמר אודום אז נוכל רק לגחך ואליוט היה השחקן השלישי בטיבו באותה ספארס. האליפות השניה כבר הייתה עם פארקר וג'ינובילי, אבל בערך. כי מאנו היה רק רוקי שקיבל 20 דקות במהלך העונה, לא כי פופוביץ' רצה לשמר את האנרגיה שלו, אלא כי זה מה הוא היה שווה. בעונה הרגילה הוא נתן 7.6 נק', בפלייאוף הוא הרים את הממוצע ל-9.4 נק'. שחקן ספסל טוב. פארקר היה כל כך רעוע ברגעי הלחץ, שאת הדקות האחרונות של משחקי הפלייאוף סיים בכלל ספידי קלקסטון. עכשיו אתם בטח שואלים מה עם דיוויד רובינסון, כוכב גדול ולפי הנארטיב שמתפתח פה שלא יכול להיות שדאנקן היה הגו טו גאי של הספארס, בטח היה לא פחות מטימי? אז התשובה היא שהאדמירל בעונתו האחרונה די שקע עם 7.8 נק', 6.6 ריב' בפלייאוף ולא הרבה יותר בעונה הרגילה - 8.5 נק', 7.9 ריב'.

בשתי האליפויות האחרונות של הספארס מאנו ופארקר כבר היו שותפים בכירים והשחקנים שאנחנו זוכרים ועדיין ב-2005 דאנקן זכה ב-MVP הגמר ללא שום צל של ספק. מי שזוכר אחרי 3 המשחקים הראשונים עוד היו דיבורים על כך שמאנו יהיה ה-MVP אם הספארס יקחו, אבל בהמשך הסדרה מאנו קצת נעלם ואילו דאנקן הפך להיות השחקן הטוב של הספארס במובהק. במשחק האחרון ג'ינובילי שם 23 נק' והיה נהדר, אבל הוא לא הוביל את הספארס, אלא דאנקן עם 25 נק'.

ב-2007 אין ספק שפארקר נתן סדרת גמר טובה יותר, אבל עדיין זאת הייתה ללא צל של ספק הקבוצה של טים דאנקן.

רן, אני לא יודע אם התלונות על הבאת הסטט' היא כלפי, אבל היה לי נוח להביא סטט', כי תמיד יש טענה שהסטט' של דאנקן לא משהו, אז הראיתי שהיא מאד משהו. אם אתה רוצה נימוקים למה דאנקן כל כך גדול שלא קשורים לסטט', אז זה הרבה יותר קל.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

יצוין עם זאת שאליפות 99 היא באמת ובתמיד אליפות עם כוכבית. לי זאת זכורה בתור עונה מוזרה שבה אף אחד לא היה באמת מאופס על עצמו. הניקס מהמקום השמיני הגיעו עד הגמר ללא יואינג שנפצע, במערב או שהם היו צעירים מדי (קובי של שאקיל) או מבוגרים מדי (יוטה, יוסטון).
זאת באמת ובתמים היתה עונת מעבר בנ.ב.א, או לפחות כך הרגשתי בשעתו. מן דור יתום של אחרי ג'ורדן שעוד נאלץ להיאבק בשביתה ובחוסר הבנה של מאזן הכוחות. עונת בלגאן.

מה שלא באמת מוריד מגדולתו של דאנקן שללא ספק היה טוב מרובינסון באותה עונה (ולמעשה גם עונה קודם לכן, היה טוב מעט יותר מהאדמירל, בעונת הרוקי של הביג פאנדמנטל). אני זוכר שעיצבן אותי שרובינסון, שהיה שחקן שמאד אהבתי, היה פחות טוב מדאנקן - אבל המציאות היתה שאכן דאנקן הוא השחקן הטוב ביותר. והאליפות הזאת, למרות הכוכבית, היתה אליפות של סופרסטאר.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אני לא כ"כ מסכים לגבי התובנות שלך מסטטסטיקה.
אי אפשר כל כך ללמוד על יכולות ריבאונד (כמובן כשזה בתחום הסביר.
אפשר לכתוב על זה הרבה יותר מכמה פוסטים שלמים אבל אני אביא כדוגמא שמבחינתי שחקן שמשחק בעמדות 2\3 ויש לו בין 0.5 ל1 חס' - הוא בד"כ שחקן הגנה טוב מאוד.

על בסיס מה בדיוק המשפט הזה נאמר? אתה יכול להביא לי את מד הכשרון שלך שנבדוק אנשים נוספים?

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

על סמך מה בדיוק המשפט הזה נאמר? אני מניח שעל סמך ההערכה אישית סובייקטיבית שלך על היכולות של אודום ושל פארקר או ג'ינובילי.
אותה הערכה אישית סובייקטיבית שלי הובילה למשפט הזה. אתה יודע, כישרון זה משהו שאפשר להעריך ורבים וטובים עושים זאת.
אם אתה רוצה הסבר? אז לאמר אודום הוא שחקן בגובה 2.08 שהייתה לו את כל החבילה ההתקפית. הוא הוריד כדור נהדר לגובה שלו, הייתה לו קליעה מבחוץ. הוא היה מסוגל לקלוע מבפנים ומבחוץ. הוא היה מוסר מצוין לעמדה שלו ושיחק לא מעט כפויינט פורוורד. הוא היה ריבאונדר טבעי גם בהתקפה וגם בהגנה. כשמדברים על כישרון ופוטנציאל לאמר אודום באמת היה משהו מיוחד. למרבה הצער הראש לא תאם לכישרון של האיש ולכן היכולת לא התקרבה לכלים שהיו לו כשחקן.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

ההערה על הסטטיסטיקה כוונה גם אליך וגם לאחרים.
לגבי השאר:
אתם חוזרים ומערבבים בין זה שדאנקן שחקן ענק לבין זה שהוא טופ 10 בכל הזמנים, לכל הטופ 25-30 היתה קריירה מפוארת ואליפויות
איך אתם חושבים שמישהו מרוויח להיות ברשימה של ההכי טובים בעולם בכל ההיסטוריה? על ידי פספוסים ועונות גרועות וחוסר יכולת בפלייאוף? ברור שהוא ענק וברור שהוא מהטובים ביותר שאי פעם החדירו כדור לחישוק.
כל הויכוח הזה התחיל מזה שיש כאלו מתוך אותם 50 הכי גדולים בהיסטוריה שהם קצת יותר גדולים מהאחרים ובגלל זה הם טופ 10 בעיני.
החולשה של דאנקן בעיני יחסית לקובי או מייקל או לארי או מג׳יק או אפילו הדוקטור זה שהם הצליחו לעשות משהו שהוא לא עשה מעולם. וזה לא לקלוע 30 בגמר אלא לקלוע 30 תוך השתלטות מוחלטת התקפית על המשחק.
זה אומר שהקבוצה שלך בצרות ואתה זה שסוחב אותה על הגב לא בסטטיסטיקה הכוללת של המשחק אלא בהכרעה.

אני יודע שאני מקליד את זה ושוב אתם תתעלמו מהנקודה המרכזית ותריבו איתי ברחל ביתי הקטנה אבל אני ממשיך לנסות.

_________________
The year is 2020: still no peace in the middle east
we are using implants to make voice calls
in other news Tim Duncan scored 15 points and 10 rebounds on another San Antonio win.

רן אבל אתה מגמד את המשחק ליכולת לקלוע נקודות.
כולם הסכימו איתך שמבחינת יכולת לשים נקודות על הלוח אז דאנקן לא טופ 10 ( שוב, ביכולת סקורינג) . אחלה.
איך מכאן השלכת שהוא לא טופ 10 ? יכול להיות שהיו 10 שחקנים טובים ממנו אי פעם, אבל הטיעון שלך שבגלל שהוא לא השתלט בצורה מוחלטת על המשחק התקפית לא מונע ממנו להיות שחקן טופ 10.
אגב, הוא לא מתקופתי אז אני גם לא ראיתי , אבל אנשים פה טוענים שגם מג'יק לא היה מגדול המשתלטים התקפית ועדיין הוא טופ 5 אצל כולם. הכיצד?

אשמח ( לא בציניות) לראות את רשימת הטופ 10 שלך.

אודום היה האופציה השלישית באליפויות של LA, הרביעית היתה אריזה/ארטסט (ביינום שיחק פצוע בפלייאופים).

אני לא יודע אם היה שם צל של ספק. אני זוכר שדאנקן לא היה טוב במיוחד והתקשה מאוד מול הוואלאסים, במיוחד הוא היה גרוע בדטרויט וזכור לי משחק 5 שהוא נחנק לחלוטין במאני טיים, ומהקו, והורי הציל אותו. אגב להגיד שג'ינובילי שם 23 והיה נהדר במשחק 7 אבל דאנקן הוביל אותם עם 25 נק', שקול לכך שגאסול היה נהדר במשחק 7 מול בוסטון אבל קובי הוביל אותם עם 23 ו15 רב'.

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

מאד מצטער, רן, אבל אתה זה שלא מבין אותנו.

בכל מקרה, לכל הטופ 30 אולי היתה קריירה מפוארת, אבל לכמה מהם היו ארבע אליפויות? שלוש מתוכן במובהק כשחקן המרכזי? לד"ר ג'יי המוזכר, למשל, לא היו. מבחינת אליפויות גם בירד הגדול כל כך נופל מטים דאנקן (2 MVP בשלוש אליפויות לבירד).
בסופו של דבר, כדורסל נמדד לא בצבירת נקודות, אלא בהישגים. אני אקח שחקן שהוביל לאליפות על פני שחקן שקלע 30 נקודות בדרך לכלום, כל יום ובקלות. מהבחינה הזו, דאנקן הוא ממש, אבל לגמרי מהגדולים ביותר.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

היו כמה דיונים די מעניינים בזמנו על משמעות המושג "כישרון" בכדורסל ואיך שאנחנו מנתחים אותו. אבל איך שאני מסתכל על זה, כשמסתכלים אחורה על קריירה של שחקן שפרש או בדרך לפרישה המושג כישרון הוא כבר לא רלוונטי. כישרון הוא משהו על הנייר, איזושהיא ציפייה שאמורה לכאורה להתגשם. אפשר להסתכל על זה כמו על שער של מנייה. מאוד יפה שיש לך "אופציות" על אותה מנייה, אבל אם אחרי 3 שנים כשאתה יכול לממש אותה או לראות מה הערך האמיתי שלה היה והיא לא שווה כלום, האם עדיין אתה יכול להגיד בדיעבד שלפני 3 שנים היא באמת שווה ערך כלשהו? הרי היום אתה רואה את הערך הנמוך והאמיתי שלה.

וזה ההבדל בניתוח שלנו. כשמתסכלים על העבר אין טעם לדון בכישרונות ובמה-היה-אילו. הרי אנחנו יודעים איך הקריירה של אודום התפתחה בפועל. יש גם נטייה שאתה חוטא בה להפריד בין "הכשרון" של שחקן לראש. זה חלק בלתי נפרד מההתפתחות של שחקן ומהקריירה שלו, לא רק כמה ס"מ יש לו בגוף או איך הוא מקפיץ. בתור שחקן מקצועי לשעבר אני יכול להעיד על שחקנים רבים שהיו פיזית ו"כשרונית" הרבה יותר מרשימים ממני, אבל הראש שלהם סחב אותם לכיוון אחר והיה אפשר לדעת את זה כבר בשלב מוקדם שלהם ככדורסלנים.

בכל אופן אם נחזור לקריירה של אודום, בסופו של יום הוא היה רול פלייר (שאני מסכים שהיה מוצלח למדי) בקבוצה חזקה מאוד וליד כמה מהשחקנים הגדולים בהיסטוריה. בעונות הראשונות שלו כשחקן מוביל בקליפרס ובמיאמי הוא נחשב כשחקן לא יציב, פרובלמטי על המגרש ומחוצה לו שעושה שטויות וקל דעת וגם הקבוצות הגדולות ידעו להתרחק ממנו. הקליפרס בתקופתו אאל"ט לא הגיעה לפלייאוף אפילו עונה אחת וניפקה כמה מהעונות הגרועות ביותר שקבוצה עשתה בעשורים האחרונים.

ג'ינובילי היה מצליחן באופן עקבי (גם באירופה), והיה עמוד תווך גדול בהרבה ממש שאודום אי פעם היה בלייקרס. בכנות אני לא חושב שניתן להשוות ביניהם - מעבר למספרים היבשים כפי שרן אמר.

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

שיבר, לא חושב שיש מישהו שחולק עליך. אבל מה שעמוס כתב (וגם מה שאני כתבתי לפני עמוד בערך) הוא שסך היכולות של אודום, היה מפעים עד כדי תסכול. שחקן גבוה שמסוגל להוליך כדור, להילחם מתחת לסל, מוסר מצוין, קולע מכל טווח - הפנטזיה שאודום ייצר עוד מימיו בתיכונים לדעתי, היתה באמת מדהימה.
נכון, הוא לא הגשים דבר מכך. אבל זה לא הופך את זה לפחות מתסכל. אולי גם כי בניגוד לכל מיני שחקנים "כשרוניים" אחרים שבאמת לא עשו כלום. אודום כן עשה משהו, כן הראה שכשהוא ממש רוצה, הוא נותן משחקים מדהימים. הבעיה היא שהיו לו ממש מעט כאלה, והם טבעו בים של בינוניות.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

עם כל הסטטיסטיקות שהבאתם פה איך אף אחד לא התייחס ל-PER של שניהם בפלייאוף?
ה-PER הממוצע של דאנקן בפלייאוף הוא 25 (מול 24.7 בעונה הרגילה) לעומת בראיינט עם ממוצע 22.4 בפלייאוף (23.4 בעונה הרגילה).
ד"א הממוצע של דאנקן זהה ל-PER השני בטיבו של בראיינט (בעונת 01/02 ו-07/08) והוא עבר את ה-PER הכי טוב של בראיינט (26.8 ב-08/09) 5 פעמים (מעל 30 ב-01/02 ו-05/06) וגם אם תורידו את שתי העונות הראשונות של בראיינט עדיין ה-PER של דאנקן יותר גבוה.
ולגבי אחוזי נצחונות יש את ה-win share, שם לטימי יש ממוצע של 0.196 (גבוה 0.279, נמוך 0.053) לעומת קובי עם ממוצע של 0.157 (גבוה 0.260, נמוך 0.042).
עדיין בשורה התחתונה, חובבי קובי יבחרו בו לשחקן המוביל בדורו וחובבי טימי (או בעצם כל השאר) יבחרו בדאנקן.

אם כבר "איך אף אחד לא התייחס" אז כדאי גם לציין את ההופעה הבזיונית של דאנקן באולימפיאדת אתונה. נראה לי שבשלב הזה המעמד שלו כשחקן מס. 1 בעולם היה די מבוסס, ככה שהיה די מביך לראות אותו נכשל טוטלית ונאלץ לחיות מריבאונד התקפה כי מארבורי ואייברסון לא טורחים למסור לו.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

אפשר לדעת איך הגעת למסקנה הזו? אולי כי בכל מקום אפשרי קובי נבחר לשחקן העשור? רק בדיון הזה אמרו כמה חובבי דאנקן שקובי היה עדיף.
על הדרך אפשר גם הסברים (או קישור להסברים) איך נקבעים כל הPER , ה win shares ושאר הקשקושים למיניהם?

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

אתם רציניים? דאנקן יותר גדול מקובי, ואפילו די בהרבה. תזכרו איפה קראתם את זה לראשונה

(כן, לפעמים נחמד לכתוב כמו טוקבקיסט, והאמת שגם חלק מהתגובות ה"מלומדות" כאן לא רחוקות מזה).

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת