סל ניוז

http://www.youtube.com/watch?v=HjxIxAQXm8k

לא ראיתי אותו כ"כ חוץ מהמשחק מול הדרים טים ואולי קטעי וידאו פה ושם.
כמה גדול הוא באמת היה וכמה לדעתכם הוא יכל להשתלב במשחק האתלטי של היום?

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

הוא היה משתלב, בזה אני בטוח. כשרון כזה לא היה הולך לאיבוד בגלל ההבדלים בין הכדורסל האירופי של ה-80' לזה של היום.
אני די בטוח שאם הוא היה בן 21 היום ומשחק ביורוליג הוא היה כמובן נפלא שם, אבל בטח לא מגיע לממוצעים של 35 למשחק כמו שהיה לו בגביעי האלופות של 85-86.

אם דראזן פטרוביץ' היה חי, הוא היה סוג של סטפ קארי, רק קצת יותר גבוה, וקצת פחות מהיר. ממה שראיתי ממנו (משחקים מלאים אמנם, אבל רובם המכריע ביוטיובים וכאלה), היתה לו גם חדירה חתולית כזאת, שאותה הוא בדרך כלל לא סיים קרוב לסל, אלא בחצי מרחק שכזה, וקליעה אבסולוטית.
כן, הוא לא היה מגיע ל 35 נקודות היום ביורוליג, כי אף אחד לא היה נותן לו לשחק 35 דקות (כי באירופה קצת מפגרים לדעתי), אבל הוא כן היה מסיים כמלך הסלים בקלות, בהחלט שחקן התקפה טוב יותר מנבארו למשל.

בסופו של דבר, היום בו הוא מת, היה יום שאני זוכר, והיה הפעם הראשונה שקצת כאב לי על מישהו שמת. ללא ספק צעיר מדי, האיש הוכיח את עצמו גם ברמת הנ.ב.א, והיה יכול להיות שחקן של 20-25 נקודות למשחק לעוד חמש שנים בכיף.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

נורטון, הוא לא היה קולע ככה לא רק בגלל הקטע עם הדקות האירופיות, אלא כי ההגנות והמשחק באירופה כיום הוא כזה ששחקנים, גם המוכשרים שבהם, לא מגיעים למספרים הללו יותר, לא בממוצעים ולא במקרי קיצון של משחקים גדולים. שחקן כמו אנתוני פארקר אם היה משחק בשנות ה-80' עם הכשרון שלו והעליונות שלו היה סוגר ממוצעים של 30 בלי למצמץ. במכבי הוא היה רחוק מכך.
מה שכן, ברור שאם היה גדל היום הוא היה נחטף ל-NBA בגיל צעיר מאוד, ולא משאיר כנראה חותם על הכדורסל האירופי, בטח לא במישור של הקבוצות.

אתה צודק חלקית
א. אין שחקנים מוכשרים כל כך היום באירופה. היום אין כשרון אירופאי שיכול היה לקלוע אז 30 נקודות. גם לא נבארו. כל מי שמוכשר מספיק נמצא בנ.ב.א
ב. מאמנים אירופאיים לא יודעים לבודד שחקנים כמו בנ.ב.א, הכל קבוצתי מדי ומפרגן מדי ומבחינתי מסריח מבינוניות מדי (ואם אני נשמע ליבטריאני ואיין ראנדי כאן, אז נכון. הנה מצאתי הקבלה בין הכדורסל האירופאי הנורא לבין איין ראנד).
פטרוביץ' אולי לא היה קולע היום 35 נקודות, אבל אם הוא היה משחק 35 דקות ברוב הקבוצות באירופה, היום, הוא היה בכיף מגיע לעשרים ומשהו. כמובן, בתנאי שהשיטה האירופאית לא היתה מסרסת גם אותו.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

נו, איין ראנד. הרעיונות שלה מצויינים בנוגע ליחסי אדם/מדינה. בכל השאר היא סתם כלבה פסיכוטית.

מת עליה, אבל בלי קשר ואם נחזור לכדורסל, לדעתי זו אנלוגיה מבריקה (IF I CAN SAY SO MYSELF)

אני צריך פעם לכתוב כאן איזה פוסט ארוך ומושקע, על הקשר בין התרבות האירופאית לכדורסל המסריח והאלטרואיסטי שמשוחק באירופה ועל הקשר שבין הקפיטליזם האמריקאי לבין הכדורסל (האינדבדואלי אמנם) שמשוחק שם.
אולי עוד השבוע.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

זוכר את עצמי עובר בסלון ורואה בטלוויזיה את החדשות והברכיים מתקפלות ואני נופל לישיבה על הספה ולוקח כמה דקות להבין מה בדיוק קרה. שחקן אדיר, אישיות חיובית, סתם, אתם יודעים, גיבור ילדות שכזה.

_________________
"if life gives you lemons, make lemonade. but unless life also gives you sugar and water your lemonade is gonna suck"

לגביי הסיום שלך אני מסכים לחלוטין.
לגביי סעיף א- מסכים חלקית. ברמת היורוליג אין כנראה כשרונות אירופים כמעט שאם היו משחקים בכדורסל הישן ההוא היו עם ממוצעים של 25-30 למשחק (אם כי אני מניח שאחד כמו נבארו כן היה מגיע לכך בכדורסל הישן). אבל, אתה רואה את זה גם ברמות הנמוכות יותר. אפילו בליגה שלנו מלכי הסלים בעונות האחרונות אינם קרובים למלכי הסלים של אותו כדורסל ישן וזה לא רק בגלל כשרונות כמו בגלל שההגנות באירופה, אפילו ברמות המקומיות, השתכללו מאוד מאז, בין היתר בגלל השיפור האדיר בסקאוטינג שיש כיום.

נכון ההגנות השתפרו אבל...
אף הגנה באירופה לא הדוקה ולמען האמת גם לא אינטליגנטית בעיניי כמו זו של ממפיס או שיקגו למשל. אני גם לא זוכר הגנה אירופאית כמו ההגנה של מיאמי במשחק השביעי השבוע.
ובכל זאת שם הכוכבים זורקים עשרים ומשהו זריקות וקולעים 25 נקודות ובאירופה אף אחד לא נותן להם. סירוס כאמור

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

ובפינת הביזאר:
לבן פטרוביץ' הוא ישראלי שנקשר לדרזן ושינה את שמו. אירגן אזכרה היום לזכרו שהשתתפו בה פניני, כספי ואוחיון.
http://www.sport5.co.il/articles.aspx?F ... 37&Lang=he

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

קראתי עליו פעם. הוא כל שנה נוסע לקרואטיה. התחבר עם הוריו של דראזן ונטען כי הוא ישן אצלם בחדר שהיה של דראזן

Sent from my GT-I9000 using Forum Runner

לא יודע אם יש שחקנים שיכולים לקלוע 30 נקודות בכדורסל של פעם(סביר להניח שלא), אבל אני מסוגל להביא את רודי פרננדס, ג'סי קארול, נבארו, ווימס וספאנוליס כדוגמא לשחקנים שבהחלט יכולים לנשוק ל-20 הנקודות למשחק, בכדורסל של פעם, ובאופן אישי ממש מאכזב אותי לראות שמבין הקבוצות שהגיעו להצלבה הקלע הבולט לא מגיע ל-15 נק' בממוצע, בזמן שבעבר כל זר ממוצע בקבוצת יורוליג היה מגיע לזה ללא כל קושי מיוחד.
אפילו שחקנים שהתגלו כתותחים רציניים ב-NBA לא הפציצו ביורוליג סטטיסטיקות שתופסות את העין לאוהד הממוצע. ניקולה פקוביץ', כיום סנטר מצויין בNBA, היה באירופה שחקן של 14-15 נקודות. אין לי ספק שבכדורסל של פעם הוא שווה באירופה לפחות 20 - 25 נקודות למשחק, כי הוא שחקן בלתי עציר ברמה האירופית. סקולה ופארקר הם עוד דוגמא לכך. האם המאמנים האירופים כ''כ מקובעים ומסרסים את המשחק? הרי בעבר המצב היה עוד יותר גרוע בגזרת ה''סירוס'' ומשחקים היו נגמרים על תוצאות מחפירות, ובכל זאת ראינו סטטיסטיקות מטורפות. ובכל זאת, העונה ראינו את בובי בראון, שחקן שלחלוטין נופל ברמתו מהרשימה שהזכרתי בתחילת הפוסט, מקבל את המפתחות בסיינה ונע כל העונה על אזור ה-20 נקודות למשחק, כשהוא דופק כמה הצגות אישיות מטורפות.

חייב להודות שהדבר הזה די מוציא את הרומנטיקה והעסיסיות מהענף. בעבר היתה ציפיה לראות קבוצה מסויימת, ובעיקר להתרשם מהכוכב הראשי שלה, וכולם היו תופסים את הראש ושואלים איך לעזאזל עוצרים את הדבר הזה? היום מדברים בעיקר על עומק בלתי נגמר וסגלים רחבים. משעמם.

זהו, שבימי התוצאות המחפירות עדיין היו סגלים קצרים יותר והרבה יותר דק' בממוצע לשחקנים המובילים, כך שהממוצעים היו גבוהים יותר.
בשנות ה-80' וה-70', אז בכלל ההגנות היו חלשות בהרבה וגם הסקאוטינג והכרת היריבה, אז באמת היו לך תמיד שחקנים מובילים עם 20-25 למשחק כמעט בכל קבוצה, זה כולל גם בליגה המקומית החלשה יחסית שלנו.

רק בשביל להבין עד כמה הכדורסל השתנה בגזרה הזו, הנה טבלת מלך הסלים של היורוליג ב-1992:

http://www.fibaeurope.com/cid_KNce8jInH ... _2563.html

וואו! איזה שחקנים היו באותה עונה באירופה...שוגר ריי ריצרדסון (18.6, 6, 6, 2.9 חט'), דריל דאוקינס (14, 9, 80% מהשדה), מיקאל תומפסון, לי ג'ונסון, מייק מיטשל, וולטר ברי (שרשום לו משחק של הזוי של 29, 16, 16 כשבשאר המשחקים מסר 5 אסיסטים...), גאליס (32.3 נק' ב-39.8 דק'!), דג'ורג'ביץ, דנילוביץ, סאביץ, פראסוביץ, זדובץ, ריבה, ג'נטילה, פיטיס (3.7 חט'), קולדבלה, הררוס, ג'מצי (22 נק', 3 שלשות ב- 46%, רק 66% מהקו, 1.6 כ"ח ו-0.7 אס' בלבד ב-35 דק'), הנפלד, גודס, מרסר...

הנפלד אמר שהוא היה שחקן שהיה הכי קשה לו לשמור עליו.

_________________

הנפלד אמר שהוא היה שחקן שהיה הכי קשה לו לשמור עליו.

_________________

מי, דראז'ן? מתי הוא שיחק מולו ?

אני זכיתי (באמת זכות) לראות אותו בכפר בלום בגביע המחזיקות עושה צחוק מהגליל (שהיתה לא רעה אז) במדי ריאל מדריד ב90 או משהו כזה, שחקן עצום (אגב, שבוע אחרי זה הופיע שם אוסקר שמידט עם קאזרטה).

אגב, ממליץ מאוד על סרט שמסתובב ב ESPN מדי פעם, על דיבאץ, פטרוביץ, כדורסל ופוליטיקה. נדמה לי שזה מבוסס על כתבת תחקיר מ SI מלפני איזה עשר שנים, סרט יפה ונוגע ומשובץ גם בלא מעט היילייטס.

הייתי סופ"ש אצל ההורים שלי ודגתי משם את כל הארכיון שלי. יש כמה פנינים של ממש. זה למשל לקוח מתוך הספר של מנחם לס משנת 97\98

_________________
צריך להילחם בפיינל פור כאילו אין שריון ולהילחם בשריון כאילו אין פיינל פור.

האמת היא שבנ.ב.א הוא לא היה טוב יותר מכמה סקנדים מצוינים אחרים ששיחקו באותו זמן, כמו רג'י מילר, מיץ' ריצ'מונד וג'ו דומארס, אם כי הוא גם לא היה פחות טוב מהם. אבל הוא נפל לא רק מג'ורדן, אלא כמובן גם מדרקסלר, עם כל הכבוד.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

לדעתי הוא התכוון למעמד העתידי שלו אחרי התבססות ושיפור טבעית. מן הסתם הוא הגזים.

_________________
צריך להילחם בפיינל פור כאילו אין שריון ולהילחם בשריון כאילו אין פיינל פור.