אנשים פה כנראה עדיין רואים משחקים של קובי בגיל 19.
זה די הזוי הרמה של הניתוחים המעמיקים פה על שחקנים אחרים, אבל ברגע שמגיעים לקובי... משהו משתבש בראייה, במוח, בתרגום למוח, ענארף. מאיפה זה בא, ולמה דווקא אצל השחקן הזה? הרי הקונצנזוס אומר שזה אחד השחקנים הטובים בהיסטוריה, העובדות מראות שזה אחד השחקנים ההישגיים בהיסטוריה, מבחינה אישית, ועוד יותר מבחינה קבוצתית, אז איך מדובר בכזה שחקן חרא עם אופי חרא? הרי מי שאומר דברים בסגנון של מוק הוא המיעוט של המיעוט. כל שאר הפרשנים, השחקנים, המאמנים, והעיתונאים שמעריכים אותו הם מעריצות של קובי? צריך לחקור את שיבוש ההיגיון הזה.
beatla כתב:
הביאו את האוורד שנתן עונה בינונית ביחס לעצמו אבל טובה יותר ממה שביינום מספק.
זה שהיה שם בשנה לפני (זה שאתה מכוון אליו) נתן עונה מצוינת יותר השנה. מילא אם השנה הוא היה זורק 23 פעם וקולע ב43%, אבל השנה הוא קלע באחוז מהטובים בקרירה שלו, ומסר המון. שינוי כזה בגיל 34, לא הייתי מצפה ליותר. ולגבי הקטע המודגש,
ביינום של השנה האחרונה בלייקרס היה שחקן התקפה טוב ומגוון מהאוורד של השנה, בלי תחרות. +12 רב' למשחק, +נוכחות הגנתית (ונוכחות לא פחות גדולה מהאוורד של השנה, כשביינום רצה). האוורד היה פרימדונה שהתבכיין שהשחקן הקבוצתי בעולם, סטיב נאש, לא מוסר לו.
ולא ראובן, זה לא אומר שעדיף היה שיקבל פחות דקות (אם כי במשחקים מסוימים שראיתי הוא היה נזק) זה כן אומר שההבדל העיקרי משנה שעברה היה האוורד בסנטר במקום ביינום.
Mook כתב:
אולי היו לו שורות סטיסטיות גדולות אבל האיש הפך את הפויינט הטהור הכי טוב בליגה לאוף גארד, את הפאוור שהביא לו אליפות לפרסונה נון גרטה, את אחד הפורוורדים ההתקפיים הכי יציבים בליגה בעשור האחרון לילד מפוחד (ג'יימיסון) את המאמן הראשון לבדיחה (למרות שהוא מעולה בזה בעצמו) את דאנטוני לסטטיסט (כי דאנטוני בלי השיטה לא שווה כלום) ואת הסנטר הכי טוב בליגה לילד נזוף וחסר שמחת חיים. ובשורה התחתונה- את הלייקרס לעדר עם רועה אחד.
כיוון שראיתי את הלייקרס השנה יותר מכל שנה אחרת (באמת עניין אותי מה הבעיה שם), אני לא יכול להתעלם מזה.
קובי לאורך כל השנה אמר "תנו לנאש להריץ את עמדת הפוינט". בדיוק כמו שהוא נתן לסשיונס לנהל את עמדת הרכז ב100% מהשניה שהוא הגיע. קובי כבר זקן ואמר מיליון פעם שהוא לא רוצה לעשות את זה. נאש הריץ את כל ההתקפות, הבעיה שנאש (האחרון שהייתי מאשים, אגב) לא יכול לשחק פיקנרול עם שני שלומיאלים שבקושי מצליחים לזוז ולתפוס כדור בו זמנית. ככה זה היה נראה כשנאש חזר, הוא עשה הכל טוב, רק שהאוורד (איבודים, חוסר יכולת לקפוץ, אין טאץ') וגאסול (רכות, אחוזים מביכים בצבע רוב השנה) לא תפקדו. ג'יימסון היה אחלה. מהרגע שדאנטוני נתן לו לשחק דקות משמעותיות האיש דפק דאבל פיגרס ב25 דק' כל משחק. כנ"ל ארל קלארק. כאלה מספרי 4 צריך ליד נאש, לא גאסול. קובי ממש הוכרח לשחק כרכז כדי להציל את הקבוצה מאמצע העונה.
הטענה שלך ממש לא מסתדרת, הרי הנה ערימה של כלום שהגיעו לLA והצליחו כשחקני רוטציה לעשות עונת קרירה, לצד קובי (לפני שהם חזרו לעשות כלום בקבוצות אחרות): כריס מיהם, בראיין קוק, רוני טוריאף, סמוש פארקר, לוק וולטון. ושלושה שהיו כלום ושום דבר, והפכו שחקני רוטציה באמת נהדרים ברגע שעברו לשחק בלייקרס: טרבור אריזה ארל קלארק ושאנון בראון. כמה שעזבו את הלייקרס והתדרדרו מאוד - מאוד: לאמאר אודום, כרגע מסתמן שגם ביינום. ואחד פאו גאסול שהפך לאלסטאר מצוין לצד קובי. פאו ניצח 0 משחקי פלייאוף ואלסטאר פעם אחת לפני שהגיע לקחת אליפויות על הגב של קובי.