אני יכול לתת פה עוד נקודה בעייתית לגבי ליגת הקיץ בווגאס. באים לראות שם שחקנים, אבל הבעיה שמרבית השחקנים שיכולים לעניין את הקבוצות בארץ (מבחינת רמה ומחיר), לא ממש משחקים ואם כבר משחקים אז לרוב מדובר על חמש דקות. זה לא הכול, בנוסף לקבוצות הנ.ב.א מגיעות לשם גם קבוצות אחרות מהעולם שהן יותר עשירות וגדולות מגלבוע\גליל ואילת, כך שאם נגיד יש שחקן שמפציע פתאום אז יש סיכוי סביר שיתעניינו בו קבוצות בכירות מאירופה. שנה שעברה הייתי בליגת הקיץ (כנציגה של ההתמכרות שלי להימורים ובמימונה המלא) וכבר אז טענתי שאין לי מושג למה קבוצות מתעקשות לשלוח נציגים. גם השנה אני בווגאס בזמן הליגת קיץ (שוב לא נציג של הקבוצה שאני עובד בה, תודה לאל) ומלבד המשחקים של גל, אין סיכוי שאני מתקרב לאזור. אגב, לטעמי, הרבה יותר רלוונטי לשלוח נציגים למחנה הסניורים בפורת'סמות', ורג'יניה, שנערך באפריל. אגב, מי שמצליח לשרוד יותר משלושה ימים מלאים בליגת הקיץ, אני ממש מחזיק ממנו כבן אדם עם יכולת סיבולת סופר גבוהה. גם כי מדובר בהמון משחקים אחד אחרי השני, שבת'כלס משוחקים בשביל כלום וגם כי מפעילים שם את המזגן על טמפ' כל כך נמוכה שאתה קופא. אה כן, והיום אפשר לראות את הכול בשידור ישיר באינטרנט אם זה כזה מעניין. ובכל זאת למה כן לשלוח נציגים? טוב, ווגאס באמת אחלה של עיר שנחמד מאוד לבלות בה ולשפוך קצת כסף על הימורים ובילויים והאמת שגם אפשר להכיר כל מיני אנשים מהתחום ואולי ככה ליצור קשרים כאלה ואחרים. האם זה מסביר למה קבוצות כמו ראשון וגליל שולחות משלחות של שלושה או ארבעה אנשים, לא, ממש לא. דבר אחרון, אני לא יודע אם הסיפור עם ווילקרסון ועמית גל הוא נכון, אבל אני כן יודע שהוא עשה את אותו הדבר שנה שעברה עם מינסוטה וליאור אליהו. בכלל, עמית גל הוא חוויה.
_________________ "I have only 3 rules in my house: Don't drink my shit, Don't smoke my shit and if you bring any of those bitches home, make sure I fuck'em first!"
|