סל ניוז

אה? תגיד לחבר׳ה מוורמייזא ושפירא שהם לא סבלו מ ״גזענות״ במובנה המודרני.
וברצינות, גזענות הוא מצב פסיכולוגי הרבה יותר מכל דבר אחר וככזה הוא קיים אלפי שנים, אם לא מאז ולתמיד

לא הבנתי בכלל מה שכתבת, מה שגורם לי לחשוב שגם אתה לא הבנת מה אני כתבתי.

בכל אופן, אני לא טוען שהתנהגות גזענית הומצאה לפני 200 שנה. אני טוען שצורת המבט הנוכחית על גזענות הוא משהו בין מאות שנים בודדות.

כי יש אנשים שמעיזים בחוצפתם כי רבה היא לחשוב שישראל היא מדינה יהודית ועל כן תהא בעלת ציביון יהודי.

רעננה, אני אספר עכשיו סיפור אמיתי, ואתה תאמר לי האם אין פה רשע טהור:

לדודים שלי, לא-דתיים, היתה במשך שנים קונדיטוריה כשרה בפתח תקוה. עבדתי שם מדי פעם בחופשים, ומעולם לא ראיתי את המשגיח מגיע אלא לקחת כסף, בתהליך שלקח דקה או שתיים אחת לזמן מה. את כל הייצור תפעל הדוד שלי, אוכל טרפות לתאבון ומחלל שבת בפרהסיה.

הגיע העת והם התרחבו. פתחו מפעל באיזור תעשייה, וזה חייב "משגיח צמוד". היות שאחרי שהמשגיח וידא שרק יהודים מדליקים את התנורים ואחרי שדאג להפרשות למיניהן, אין לו כל כך מה לעשות במשך יום עבודה שלם. הוא היה אדם מבוגר וכנראה הגון לכשעצמו, וביקש מדודים שלי דבר מה לעשות, כדי להעביר את היום. הם נתנו לו לקפל קרטונים. הכל היה סבבה, עד שברבנות של פתח תקוה גילו את זה. התווכחו קצת עם ה"ממונים", לא משהו רציני, חשבו הדודים שלי.

אז חשבו. יום אחד התעודה פשוט נשללה מהמפעל מהיום להיום, ולא זו בלבד אלא שרבנות פתח תקוה המעטירה טרחה לפרסם מודעות לא-קטנות בעתונים (הרי זה לא הכסף שלהם מהבית) שמבשרות לציבור על הסרת ההשגחה, ועל כך שמי שקונה שם סחורה בעצם מעמיד את נפשו הטהורה והזכה לחשש כבד של אכילת מזון לא כשר. כמעט מיותר להגיד שכל הייצור נמשך כמקדמת דנא, הכל היה כשר בתכלית הכשרות, ולעסק מזון שמסתמך על כשרותו הודעה כזו היא מכה אנושה.

סוף דבר, העסק שגם כך סבל מקשיים בשל ההוצאות הרבות שמסביב למפעל ושיווק באופן סיטונאי לבתי קפה כשרים, לא יכל לשרוד את תקופת שלילת הכשרות והמודעות האגרסיביות של הרבנות. הם פשטו את הרגל. וחוץ מהעניין הכספי, היו שם ההשפלה, חוסר האונים והקלות הבלתי נסבלת של פירוק עסק שנבנה עשרות שנים בזיעה ובעבודה קשה.

אז תגיד, מר רעננה, שזה מקרה נקודתי. זה לא. זה מה שקורה כשיש מונופול על אלוהים. זה מה שקורה כשמעמיסים על הציבור קשיים נטולי הגיון, והכל משומן בכסף. וזה רק סיפור אחד בנושא כשרות, יש לי עוד אם אתה רוצה, ולפני שאנחנו מדברים על נישואין וגירושים ובתי דין רבניים וכל הטוב והנפלא הזה.

ואחרי שאמרת "מדינה יהודית" ו"צביון יהודי", אתה גם יודע להסביר לי מה זה אומר, ומי מגדיר את זה? ולמה זה אמור לבוא בצורה של כפיית שירותי דת?

מדינה בעלת ציביון יהודי זו מדינה שצריכה להתנהל לפי מס' עקרונות הלקוחים מהדת היהודית(חגים, שבתות, ימי אבל, וגם מוסד רבנות מוסמך), שכן כפי שאמרתי עוד בעמ' הראשון, יהדות היא דת בלבד.
לצערי בנושא הרבנות, מדובר בגוף מושחת. כבר יצאתי לא פעם ולא פעמיים נגד העסקנות הדתית בארץ, שהיא לא פחות גרועה מכל עסקנות אחרת.

צ'רלי, גם החיובית. הנאצים היו גזענים והתגאו בזה.

אני חושש שאתה משמיט כמה מהאבות המייסדים של הציונות.(שזו כמובן תנועה גזענית)
יש לא מעט בטענתו של ליבוביץ' ,אבל אין ממש אלטרנטיבה.
לדעתך מספיק שגופים כמו בד"ץ, שהם מושחתים לא פחות ועם עוד פחות פיקוח(למעשה אין פיקוח),יהיו נותני הכשרות.
עם זאת,כשרות היא שירות הנדרש לאדם דתי, ואם ציביון המדינה הוא דתי - מן הדין שהמדינה תתן את השירות הנ"ל לאזרחיה.

שכן כפי שאמרתי עוד בעמ' הראשון, יהדות היא דת בלבד.

[quote=
זו דעתך. הבעיה היא שהיא מנוגדת בתכלית הניגוד לעקרונות האבות המייסדים של הציונות, זה יכול להיות הרצל, ז'בוטינסקי או כל אחד אחר מהחבר'ה האלה. לא לזה התכוונו המשוררים, גם לא אלה שחתמו על מגילת העצמאות.

למה צריך "מוסד רבנות מוסמך"? מה זה נותן למדינה ומה המדינה נותנת לזה? מדינה זה גוף שלטוני. מי שמאמין בדת הרי מאמין ברבנים שהוא בזרם שלהם וכו'. אחת הטענות הכי גדולות של ליבוביץ' נגד הרבנות היתה שאוכלי טריפות ונבלות ומחללי שבת בפרהסיה למעשה ישלטו בתקציבים שיהיו מופנים לדת, וזה בזיון לדת ומנוגד לערכיה.

זה שטענת את זה לא הופך את זה למשהו אבסולוטי.
יהדות בנוסף לדת היא גם לאום. מן שילוב עקום של אותה הגדרה גם לאמונה וגם לשיוך הקבוצתי.

אני יהודי לכל דבר ועניין על אף שאני לא מאמין בכוח עליון כלשהו. מה הסיבה שאני יהודי? כי ההורים שלי, וההורים שלהם לפניהם וכו' היו יהודיים.
ההגדרה הרשמית למי הוא יהודי כוללת שיוך משפחתי ולא עמידה באי אילו חוקים דתיים. זהו לא סממן של דת בלבד כמובן.

אני מאוד אוהב את החגים היהודיים בגלל המסורת והמשפחתיות שבהם, אך אני לא רואה בהם אקט דתי (מבחינתי כמובן).

השאלה היא איזה כוח וסמכות אתה נותן לאנשים, ובשם איזה עקרון. דת זו אמונה פרטית. מי שמאמין שזה חשוב מקפיד על אכילת כשר, מי שרוצה לשווק לשוק של שומרי כשרות-מייצר כשר. אין שום בעיה. השאלה העקרונית היא למה לעזאזל צריכה המדינה להתערב בכך. איך זה הגיוני שהציבור יממן גוף שעוסק באכיפת חוקים של דת, שרובו לא מאמין בה, או לפחות לא בגרסת הרבנים אליה.

צ'רלי, איבדתי אותך לחלוטין, וגם הפסקתי להבין אם בהודעות האחרונות שלך אתה צוחק או לא.

מה זאת אומרת? "סטטוס קוו" = המצב הקיים (שלא הוכחש).

ואשר לסבטקסט הלכאורה שלא קיים, מה לעשות ואדם נבער כמוני כשהוא רואה משפטים כמו "ברוב מכריע של המקומות עובדים ערבים או גויים אחרים כטבחים ועובדי מטבח", נימת אי שביעות הרצון שבוקעת מהם היא ברורה למדי. בטח שמייד אחר כך מגיע משפט מקצועי גרידא כמו "הטבח הערבי הוא האיש החזק והכוחני במקום ולא כדאי למשגיח לחשוד בו או להסתכסך איתו". אבל כמובן, אולי בכלל מדובר בויכוח הלכתי טהור שעוסק בחומצים בלסמיים.