ראובן כתב:
אחוז החסימה נועד בראש ובראשונה למנוע אובדן קולות למפלגות קיקיוניות, וזו מטרה חשובה מאוד… זו המטרה העיקרית של העלאת אחוז החסימה, ומי שטוען אחרת פשוט עיוור לעובדות.
עיוור לעובדות – או, לחלופין, מקשיב לדבריהם של האדווקטים המרכזיים של המהלך, שמרבים לדבר על "משילות" ועל "סחטנות של מפלגות קטנות", ולא מזכירים אבדן קולות בכלל. למשל אביגדור ליברמן: "זהו צעד נוסף בחיזוקה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית נורמלית, שבה הממשלה שהעם בחר תוכל באמת למשול לטובת האזרחים. העם מאס בכנסת מפוצלת ומפולגת ובממשלות מנופחות שבאות לספק ג'ובים לשרים מיותרים כדי לשרוד". ולמשל דברי ההסבר להצעת החוק: "תכלית אחוז החסימה היא למנוע ממפלגות קטנות מדי לזכות בייצוג בכנסת, ולהגביר את סיכוייה של מפלגה גדולה יותר, וכן לתמרץ מפלגות קטנות, הדומות במדיניותן, להתאחד ברשימה אחת, מה שעשוי להפחית את מספר המפלגות המיוצגות בכנסת, ואת הסקטוריאליות היתירה… המצב היום לא מהווה חסם מספיק בפני רסיסי מפלגות. לפיכך מוצע להעלות את אחוז החסימה ל־4%, דבר שיגביר את האיחוד והמשילות ויחד עם זאת לא יפגע מדי בייצוגיות של קבוצות שונות בציבור הישראלי". במילים אחרות, אולי לדעתך "אחוז החסימה נועד בראש ובראשונה למנוע אבדן קולות למפלגות קיקיוניות", אבל אין סיבה להניח שזה הרציונל מאחורי הניסיון להעלותו ל־4%. התירוץ הרשמי הוא בלוף ה"משילות" הארור, הסיבה האמתית היא כנראה או מה שציינת בסעיף (5) שלך, או סלידה עקרונית מ"סקטוריאליות יתירה", או גם וגם.
גם מהפריזמה של אבדן קולות, דרך אגב, המהלך המוצע לא טוב בעיניי. ראשית, אני לא חושב שמדובר, כשלעצמה, בבעיה חמורה במיוחד. אבל גם אם כן, אל״ף, לא בטוח שהמהלך הזה יעזור לה; נהפוכו, הוא עלול אפילו להחריף אותה. כל המפלגות שציינת כ"מפלגות מגוחכות שגורמות לאבדן קולות" – בתוספת המפלגה של אמנון יצחק, שקיבלה מספר קולות דומה לזה של "ארץ חדשה" – כולן ביחד "בזבזו" בערך 5.5% מהקולות הכשרים. בשביל להגיע לשיעור הזה מספיקות שתי מפלגות שיאמינו שהן יכולות לעבור 4% ויתבדו – אולי "קדימה" תתמודד גם בבחירות הבאות, אולי מרצ תשחזר את ההישגים העגומים שלה משתי מערכות הבחירות הקודמות, אולי "התנועה" תרד קצת, אולי מפלגה ערבית שבכל זאת תנסה לרוץ לבד. וזה בלי להזכיר את המפלגות שציינת, שלפחות חלק מהן בוודאי ינסו לרוץ גם עם אחוז חסימה גבוה יותר. זאת ועוד, הקולות שיישארו מחוץ לכנסת לא ייצגו מנדט או שניים, כמו היום, אלא עלולים ליצור עיוות הרבה יותר רציני של רצון הבוחר: אם מפלגה תקבל 3.5% מהקולות ותישאר בחוץ, כבר מדובר בארבעה מנדטים שנעלמו מהגוש שלה. אתה תתגעגע ל"לובה אליאבים ויובל נאמנים". בקיצור, סיכוי סביר שדווקא יותר קולות, ולא פחות, ילכו לאיבוד, ושהאבדן שלהם יהיה יותר משמעותי. בי״ת, אם כן רוצים למנוע אבדן קולות, יש דרך אחרת, פשוט פשוטה אבל יותר הגונה, והיא מעבר להצבעה מדורגת. שלא כמו העלאת אחוז החסימה, הפתרון הזה תוקף ישירות את הבעיה, כך שהוא לא סובל מכל מיני תופעות לוואי כמו הפחתת הייצוגיות. גימ״ל, כל המפלגות שלא עברו את אחוז החסימה בבחירות האחרונות, ביחד, הורידו לטמיון 7% מהקולות הכשרים, שהם קצת יותר מ־4% מהקולות של בעלי זכות הבחירה. יש כמובן מאגר הרבה יותר גדול של קולות ש
אין להם ייצוג בכנסת, והוא 33% מבעלי זכות הבחירה שבכלל לא טרחו להצביע. אם הבעיה היא שקולות רבים מדי הולכים לאיבוד, זה נראה לי מקום טוב יותר להתחיל בו.
ראובן כתב:
לוקחים חוק שנועד למטרה מסוימת, מוצאים קורבן מיידי שלו ומסמנים אותו כמטרה המיידית של החוק, תוך התבכיינות אינסופית והתעלמות מהעובדות. ממש כמו ש"חוק בריסקר" לא נועד לבריסקר דווקא, אלא לכל אותם לקסרים ורוזפלטים וקולמנים ולנסברגים שלא הוחתמו באותה העונה, העלאת אחוז החסימה לא נועדת לפגוע בערבים דווקא (אם כי מן הסתם יש כאלה שזו המטרה שלהם).
אני לא חושב שיש כאן התעלמות מהעובדות, להפך. מעט מאוד מפלגות עוברות רף של 2% ולא של 4%: מתחילת המילניום זה קרה ל"עם אחד" ב־2003, לאדי הדלק של "ישראל בעלייה" (2003) ושל "קדימה" (2013), וכאמור פעמיים למרצ. ולשלוש המפלגות הערביות, בשיטתיות, בארבע מערכות הבחירות. כלומר, יש לך שניים וחצי בריסקרים על כל לקסר. אם העלאת אחוז החסימה לא נועדה לפגוע בערבים דווקא, הבחירה דווקא ברף של 4% היא דרך משונה מאוד להראות זאת.
ראובן כתב:
הניסיון של מרץ (12 מנדטים ב92) והבית היהודי (12 מנדטים היום) מראה שאיחוד כזה עשוי לשפר מאוד לטובה את האלקטורט של הרשימה.
מצד שני, אתה יכול להסתכל על האיחוד של "ישראל ביתנו" עם "האיחוד הלאומי" (7 לעומת 4+4 בבחירות הקודמות), או עם הליכוד (31 לעומת 15+27). בכל מקרה, ברור שאי־אפשר לדבר רק על האיחודים והפירוקים בלי להזכיר את הנסיבות, ואני לא רואה סיבה להניח שהנסיבות הנוכחיות יובילו להצלחה מסחררת של הרשימה המאוחדת. סביר לא פחות שהן יובילו לעוד ירידה באמון ובאחוזי ההצבעה במגזר הערבי.