בימים האחרונים כל הרעש והגעש באן.בי.איי עוסק בחתימה של גרג אודן במיאמי. אם נקפוץ שנה אחת אחורה הסיפור הגדול היה גם הוא היה על סנטר (או שניים) שעובר קבוצה והסטטוס של השחקנים שעברו היה קצת יותר משמעותי וקצת הרבה הרבה הרבה יותר כסף עבר ידיים. עסקת הווארד קרמה עור וגידים. באן.בי.איי במקרים רבים בתום עסקה יש קבוצה שמחייכת כל הדרך אל הבנק על חשבון הפרייארית התורנית (גאסול ללייקרס, גארנט לסלטיקס, הארדן ליוסטון, ברנייאני לניו י... בעצם תשכחו מהדוגמא האחרונה), במקרים פחות שכיחים שתי הקבוצות יוצאות מרוצות (מלו לניקס תמורת גלינארי ועוד נכסים לדנבר למשל) וברוב המקרים זה באמת לא משנה (שלדון וויליאמס הועבר בטרייד לא פעם אחת, לא פעמיים, לא שלו... בעצם כן שלוש פעמים). עסקת הווארד הייתה יוצאת דופן, כי כל המעורבים בדבר, שנה אחת בלבד אחרי העסקה הושמדו לחלוטין וזה הישג שחייבים לדבר עליו.
אורלנדו מג'יק קיבלו - אהרון אפללו, אל הרינגטון, בחירת סיבוב ראשון מוגנת (מדנבר), ג'וש מקרוברטס, כריסטיאן איינגה, בחירת סיבוב ראשון מוגנת (מהלייקרס), מו הארקלס, ניקולה ווצ'ביץ', בחירת סיבוב ראשון מוגנת (מפילי) ועוד 2 בחירות סיבוב שני. נתנו - הווארד, ארל קלארק, כריס דוהאן (ללייקרס), ג'ייסון ריצ'ארדסון (לפילי)
הנתיחה - יהיה מי שיגיד שהמג'יק למעשה יצאו כמנצחים, כי הם אמנם ויתרו על הווארד, אך הם קיבלו אבני בניה חביבות מאד לעתיד. החכם יותר יסתכל על התמונה הכוללת ויציין שעם הווארד המג'יק הגיעו שש עונות ברציפות לפלייאוף, כולל הופעה בגמר האן.בי.איי והם היו ממשיכים להיות כוח רלוונטי אם הווארד לא היה כזה @#$@#$@#$@#. נכון שממצב בלתי אפשרי הג'י.אם של המג'יק הצליח להביא את המועדון למקום בו התקווה פורחת, אבל זאת עדיין תקווה שבעוד שנתיים אולי שלוש המג'יק יחזרו לפלייאוף. המג'יק נכנסו לעסקה הזאת מחוסר ברירה, השיגו אולי את המקס' ועדיין יצאו במצב הרבה יותר גרוע מאשר אליו הם נכנסו.
דנבר נאגטס קיבלו - אנדרה איגודאלה (מפילי) נתנו - אהרון אפללו, אל הרינגטון, בחירת סיבוב ראשון (לאורלנדו)
הנתיחה - כשהתבצעה העסקה היו חילוקי דיעות לגבי השלל שאורלנדו הצליחה לדוג, האם ביינום יהיה התאמה בפילדלפיה והאם הווארד יחתום מחדש בלייקרס. בדבר אחד היה קונצנזוס, הנאגטס הצליחו להשתחל לעסקה וללא ספק הצליחו לשדרג את עצמם בגדול עם איגי. זה המהלך שיגרום לקפיצת המדרגה בין קבוצה נחמדה, לקבוצה שיכולה לעשות המון רעש. פאסט פורוורד שנה אחת קדימה והנאגטס עשו ציוצון קטן במהלך העונה ונעלמו מהפלייאוף בקול דממה קטנטן ואיגי, הקאץ' הנהדר ברח לו למקום אחר תמורת כלום ושום דבר. הנאגטס גם הצליחו לפטר את מאמן העונה, ג'ורג' קארל, שהיה אחראי לזהות של הקבוצה ולאבד את המאסטר מיינד מאחורי הקבוצה, הג'י.אם יוז'ירי. הנאגטס שנה אחרי העסקה נמצאים במקום פחות טוב מהמקום בו היו לפני אותה עסקה.
פילדלפיה 76 קיבלו - אנדרו ביינום (מהלייקרס), ג'ייסון ריצ'ארדסון (מאורלנדו) נתנו - אנדרה איגודלה (לדנבר), מו הארקלס, ניקולה ווצ'ביץ', בחירת סיבוב ראשון (לאורלנדו)
הנתיחה - לפני עסקת ביינום (מלחמת אוקטובר במצריים, מלחמת יום הכיפורים בישראל, התוצאות עגומות בכל מקרה) פילי היו כלואים בכלוב לא מזהב. מספיק טובים ונחושים בכדי להגיע לפלייאוף, אפורים מדי בכדי להגיע לסיבוב השני. הסיקסרס החליטו שהגיע הזמן לנער את העניינים ולחלום בגדול עם אנדרו ביינום. זאת ההזדמנות לאיים על התואר חשבו בעיר אהבת האחים. במקום זאת הם קיבלו סיפורי שכנות רעה של ביינום, פציעה במהלך משחק באולינג, מספר תספורות מופרעות שהעידו על הבגרות של האיש והמחוייבות למועדון ואפס עגול של דקות כדורסל. בקיץ הסיקסרס הלכו לכיוון השני של היציאה מאותו כלוב, פיצוץ כל הכישרון הקיים בקבוצה והובלה במירוץ להשגת אנדרו וויגיניס.
אל.איי לייקרס קיבלו - הווארד, כריס דוהאן, ארל קלארק (מאורלנדו) נתנו - ביינום (לפילי), מקרוברטס, איינגנה, בחירת סיבוב ראשון (לאורלנדו)
הנתיחה - כשהווארד התחיל להתעלל במועדון המסכן של המג'יק, הכתובת כבר הייתה על הקיר. האיש הגדול יילך לאן שכל האנשים הגדולים הולכים, יקים שושלת מפוארת, יביא איזה 2-3 אליפויות ויגרום לכל מי שלא אוהד את הזהובים סגולים מאל.איי לקלל את אביהם ואת אימם. במקום זאת קרה משהו מאד מוזר. הווארד אמנם הלך לצעוד בעקבותיהם של מייקאן, ווילט, קארים ושאק, אבל בדרך כאב לו הגב, הוא לא ממש נהנה לבלות עם קובי, המאמן לא מצא חן בעיניו והתקשורת לא ממש קנתה את החיוכים מצד אחד והראיונות האינפנטיליים מצד שני. הווארד הרגיש כדג מחוץ למים והלייקרס עברו את אחת מהעונות הגרועות בתולדותיהם. למרות כל זאת האנשים החכמים בלייקרס (אזעקת ציניות למי שלא שם לב) היו בטוחים שהווארד רוצה להישאר, כי הרי זאת אל.איי וכולם רוצים לשחק עם קובי (כמו שאק, סמוש פארקר ורבים רבים אחרים), היי אפילו תלינו שלט תחנונים עבורו. הווארד כדרכו, שקל ועוד קצת שקל, החליט כך, החליט אחרת, התלבט ולא ידע, ביקש שילקקו לו קצת את האגו (ד'אנטוני במקום זאת ישב בפגישת החיזור ולא הוציא מילה מהפה, ואחר כך לא הבין מדוע הווארד בחר לא להמשיך, גאון שאין מילים לתאר) ובסוף החליט ללכת ליוסטון, עוד פעם התחרט קצת, אך לבסוף חתם על הקו המקווקוו של דריל מארי והשאיר את הלייקרס במשבר הגדול ביותר בתולדותיהם, בלי תוכנית (לברון לאל.איי... פחחחחח), בלי כיוון ובלי האנשים שבאמת הפכו את הלייקרס למה שהם היו.
_________________ "You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"
סטן ואן גנדי
|