סל ניוז

השרות הצבאי לא אפשר לי להשיג עבודה משתלמת עם השחרור כי לא רכשתי מקצוע, למשל טכנאי.
הייתי חייל בשלישות היחידה. כעת אני מתחיל עבודה מועדפת בתחנת דלק ליד אזור מגורי ואשלב את זה עם עבודה נוספת ככל הנראה.
הרעיון הוא לעבוד חזק ככל האפשר בשמונה חודשים - שנה הקרובה ואחר-כך לטוס.

הנה זה מתחיל. עוד חודשיים יציאו לך קידום לעמדת הקופאי בחנות בפנים, אחרי חצי שנה יציעו לך להישאר עוד שנה בתפקיד של אחראי משמרת, מכאן הדרך לסגן מנהל התחנה וקריירה בתחום התדלוק תהיה קצרה והלך על הטיול שלך.

איי איי איי, כמה חבל.

_________________
it is better to burn out than to fade away, my my hey hey

זהו, נפלתי?

תהיה חזק. תראה אופי ויהיה בסדר. אינשאללה.

_________________
it is better to burn out than to fade away, my my hey hey

תזהר ממשתלות!! יש לי שני חברים שלא רואים אותם בשבתות כי הם עדיין עושים שם משמרות (והם בני 26 כבר).

_________________
אגנבת, גצה גצה, בא חגודודיל דגס אותה.

החתול על קרפלס: "שישלחו אותו בטרייד לנ"צ... יתאחד עם אחיו חסרי הצוואר האחרים טל דן ואלישי כדיר "

בגאצקיס מפסיד למעיין, די ג'יי ולאומי: “התכוננו לכארם משעור. השחקנים שלי הם לא איירון מן".

היי!!! להרגיע עם המשתלות, כן? אני מכיר אנשים מסויימים שלגמרי במקרה כותבים בפורום הזה את ההודעה הזו ממש ועושים שבתות במשתלה גם בגיל 33 (עוד מעט 34...).

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

נו, אתה רואה??

_________________
אגנבת, גצה גצה, בא חגודודיל דגס אותה.

החתול על קרפלס: "שישלחו אותו בטרייד לנ"צ... יתאחד עם אחיו חסרי הצוואר האחרים טל דן ואלישי כדיר "

בגאצקיס מפסיד למעיין, די ג'יי ולאומי: “התכוננו לכארם משעור. השחקנים שלי הם לא איירון מן".

רוני, אני בא לאסוף את העשבים בסופ"ש

הודעתך נוטרה על ידי ה-NSA והועברה לגורמים הרלוונטיים להמשך טיפול.

_________________
אלון:
5 או 10 זה פשוט מדי. אני בעד שרוני יעשה חישוב של ממוצע כלשהו פר עמדה ונמצא מספר מעניין להכפיל אותו בוא נגיד pi או e. אח"כ כדי להוסיף אלמנט אקראי נבקש ממוק לחשוב על מספר נגיד 36D או 350CC ונראה כבר מה יצא.

אני באמת לא מבין מה יש לך לעשות עם כל כך הרבה כוסברה

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

מכיוון שיש כאן ילדים, אני אשמור את זה לעצמי

אני מהטיפשים שבמקום לעשות טיול עם סיום השירות הצבאי, חיכו וחיכו שנתיים ובסוף התחילו ללמוד, ועכשיו אני מתחיל שנה שניה ואני מצטער על זה כ''כ.
עבור אנשים במצבי, זה נחשב שיגרתי לסיים את התואר הראשון ולעשות טיול של, נניח, 3 חודשים גג? במידה והתשובה חיובית, האם היא תשתנה במידה ויש לי תכנונים להמשיך לתואר שני?
כי אני מרגיש שבגיל 24(ובהנחה שאסיים את התואר הראשון בגיל 27)אין לי יותר מידי זמן לחיות מעבר לשבלונה הקבועה של לימודים-עבודה.

אני עשיתי טיול בן חודשיים כמעט בין התואר הראשון והעבודה לבין התואר השני. (כלומר, התפטרתי מעבודתי מספר חודשים לפני שהתחלתי את התואר השני, ונסעתי).

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

מה זה 24? ינוקא.

אני אחרי התואר הראשון טסתי לטיול בארה"ב ו... נשארתי

תקשיב, הכל בראש. יש לך ימבה זמן וככל שתחכה ותתחיל להקים משפחה וקריירה יהיה לך הרבה הרבה פחות.
אם תקרא את מה שכתבת בעוד 15 שנה לא תאמין כמה מטומטם היית.
תחליט מראש מתי אתה עושה את הפאוזה, ומראש את הסכום שאתה מקצה לפאוזה הזו, ופשוט תעשה את זה.
הדברים שמעסיקים אותך היום יוכלו לחכות. בקלות רבה אפילו. זאת החלטה הרבה יותר פשוטה ממה שנראה לך.

_________________
it is better to burn out than to fade away, my my hey hey

פאפאלוקאס, אני מסכים לגמרי עם כפיר, הדברים העיקריים שמסנדלים אנשים מנסיעה לטיול כזה הם או משפחה או עבודה קבועה שמכניסה סכומים כאלו שאתה מפחד שלא תוכל להשיג שוב אחרי שתחזור מטיול של כמה חודשים, אז בהנחה שאין בת זוג קבועה (שלא רוצה לצאת לטיול) ואין איזו עבודה נחשקת שאתה כבול אליה, גיל 24 זה גיל מעולה לצאת לטיול, אולי אפילו תהיה קצת פחות טיפש ממני כשיצאתי לטיול (בגיל 22) ולא תתקמצן על כל מיני שטויות שמטיילים ישראלים אוהבים להתקמצן עליהן ומפסידים המון חוויות טובות.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

רוני, אני מתחיל שנה שניה בקרוב ואסיים את התואר לקראת גיל 27, וזוהי הנקודה שמעסיקה אותי. זה נורמאלי בגיל כזה לעזוב הכל ולטייל בעולם לכמה חודשים?

לו יורשה לי לצטט את הפרופ' לייבוביץ', נוחו עדן: אינני מבין את פשר השאלה.

מה זאת אומרת "נורמאלי"?

האם השאלה מרמזת שיש אפשרות שמעשה כזה הוא בגדר חוסר שפיות? א-סוציאליות?


אתה מתכוון לשאות האם זה הגיוני? אם יש לך הזמן והמשאבים, למה לא? כמו שאמר רוני, יש לזה גם יתרונות לא מבוטלים על פנ י טיול בגיל 21, כשריח שמן הרובים עוד נודף מתחת לציפורניך.

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

כמו שכתב אורן, גם לי לא ברורה השאלה. כל גיל הוא נורמלי לצאת לטיול כזה, אני מכיר אנשים שעשו טיול כזה גם בגיל 60 פלוס, הנקודה היא שכרגע אתה לא מסונדל לשום עבודה או לבת זוג/ילדים (אם הבנתי נכון), אז התשובה הפשוטה היא: "למי אכפת אם זה נורמלי?", תעלה על מטוס בהקדם כי לך תדע מתי, אם בכלל, תהיה ההזדמנות הבאה שלך לעשות דבר כזה, ולדעתי אחרי שתעשה את זה הדבר היחיד שאולי תצטער עליו זה שלא עשית את זה קודם.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

אנחנו מצטערים בתור זוג שלא הלכנו לטייל כמה שבועות לפחות בחו"ל אחרי שהשתחררתי מהצבא, ובמצבנו היום זה גם נראה רחוק מתמיד...

_________________
צריך להילחם בפיינל פור כאילו אין שריון ולהילחם בשריון כאילו אין פיינל פור.

כשאני שואל האם זה ''נורמאלי'' הדבר נובע מכך שאני מגיע ממקום כזה בו לוחצים עליך לא לבזבז זמן מיותר, ותמיד קיימת המחשבה הזאת שבמקום לטייל יכולתי כבר להתחיל תואר שני\למצוא עבודה קבועה, במיוחד לקראת סוף שנות ה-20 של הבנאדם. תמיד מכניסים לראש שאם אחכה אני עלול לפספס את הרכבת, ולבזבז זמן יקר. אני חייב לציין שהתגובות כאן די מרגיעות בנושא הזה.

בקצב שבו תוחלת החיים עולה כל שנה, יש סיכוי סביר שיש לך עוד איזה 400 שנה לעבוד, אז בינתיים תירגע.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

אם כבר, נורטון, הייתי מצפה שככלכלן תזכיר את זה. שדווקא לאור העלייה בתוחלת החיים נודעת חשיבות מיוחדת לצבירת חיסכון פנסיוני כבר בשנות העשרים לחיים, ולכן לא כדאי להתמהמה יותר מדי עם תחילת הקריירה.
אבל זה לא אומר שאסור לקחת פסק זמן לכמה חודשים.

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

האמת היא שאני לא יודע כלום על צבירת חיסכון פנסיוני, ואני יכול להבין את ההיגיון, אבל אני מניח שזה תלוי כמו כל NPV בעוד גורמים (בעיקר ה SLOPE של העלייה במשכורת עם השנים, אני מניח).

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

יש גם רכבת מנטאלית ולא רק פיננסית-קרייריסטית.
כפי שכבר ציינו כאן, אם תהיה נשוי ובטח עם ילדים ועם קריירה רצה, לא תוכל לפנות זמן לטיול רציני. אל תזניח אף פעם את הנפש שלך. אחרת אני מבטיח לך שבמקרה הטוב אתה תנטוש את אותה הרכבת באמצע החיים. במקרה הרע פשוט תעבור אותם כבוי.

אל תתחרט על בחירות שכבר עשית. תסיים את התואר ולך לטעום עולם. הקריירה תחכה לך. אחרי שתתניע אותה כבר לעולם לא תעשה את זה.

חוצמזה, כשאתה צעיר, מכל בחינה אפשרית טיול כזה הוא יותר מהנה. כצעיר אתה רווק, אתה נראה טוב יותר, את בכושר טוב יותר- הכל משחק לטובתך כרגע- צא ותטעם כמה שאתה יכול. ותמיד תזכור שמי שלוחץ עליך לא חי את החיים שלך. וזה נכון גם לגבי הבחירות שתעשה או לא תעשה בנוגע לקריירה שלך, להמשך לימודים, לבנות הזוג, לנישואין- כן או לא, למשכנתא "כי לכולם יש בית..." ועוד שאר שאלות ולחצי תלם.