רן כתב:
עם כל הכבוד מוק, אתה באמת חושב שהמודל הישן שבו כל התוכן הוא חינם והפרסומות לא מציקות ואתה אף פעם לא מקליק עליהן שווה משהו?
יש חוזה חברתי שהשירות חינם ואתה מסתכל על פרסומת מידי פעם, אחרת כל השירותים האינטרנטים החינמיים ייסגרו.
מה אתה חושב שיאהו עושה את זה מפילנטרופיה?
בצורת החשיבה שלך ושל הרבה ישראלים אחרים תוך 5 שנים לא יישאר שום שירות חינמי באינטרנט בכלל.
לא מסכים אתך, בגלל דיעות כאלו תמיד מקומות טובים מתים- מחמדנות.
מכיוון שאנו כצרכנים נותנים לפרסומאים בכל פעם לעלות מדרגה משום שזה "חינמי" אנחנו מגיעים למצב של מיאוס. זה הרי עבד בפורמט הקודם, אבל בכל פעם משתלטים לנו קצת יותר על החופש.
בטלוויזיה מנחיתים עלינו פרומואים תוך כדי שידור, ברדיו החסויות כבר הגיעו לרמה של שירים. אין שדר שלא נותן חסות בכל דקה.
בטלוויזיה, אתה לא יכול לצפות בתכנית בישול שבכל דקה קופץ לך ספונסר, אז עכשיו גם הבשלנים עצמם הפכו למפרסמים. זה התחיל מהתמקדות של המצלמה במוצרים מגוחכים שהשף אינו זקוק להם והגיע למצב שבכל פעם שאהרוני חותך בסכין הוא מספר לי עד כמה אני צריך סכין טובה כזו (ותוך כדי יש פריים על סכין הארקוס שלו) בלי בושה הוא כבר מדבר איתי על איכות ומציע לי מוצרים של שופרסל וגבינת טוב טעם של משק צוריאל... בחיאת זום זום!
וזה עוד בלי מילה על התכניות של ערוץ הספורט עם ה"מתנת" העלוב שלהם.
מה שיקרה זה שהשוק יגיע לרוויה וכבר אף אחד לא ירצה את המוצר שלך. לא את סכיני ארקוס אצל אהרוני וקיה אופטימה ביאהו, אלא את אהרוני עצמו ואת יאהו פנטזי.
כי אולי זה לא נראה לך כך, אבל לאנשים יש קו של רוויה. וככל שתמתח אותו כך תגלה שתשוקה ואהבה נשחקת- אתה לוקח אותה כמובן מאליו וכמוך, לא מעט פרסומאים, כי הם אמונים על כאן ועכשיו.
אבל לטווח הארוך, אם תשחוק את ציבור הלקוחות שלך (ואם לרגע אתה חושב שאנחנו לא לקוחות, אז אין לך מושג ירוק בעולם הפרסום- כי אנחנו זה הדבר היחידי שנספר כמדד להצלחה) הציבור בסוף יראה לך את הישבן שלו. זו לא המצאה שלי, זה קורה בכל פעם מחדש וזה יקרה שוב כשימשיכו לנסות אותנו.
גם קברינטי הטלוויזיה לומדים עכשיו על בשרם שפיצול תכנית מטילת ביצי זהב ליומיים- שוחק את המוצר שלהם ולא מעט מאלו יורדים מהמדף שלנו (תודה לאל)
פרסומת שיושבת בצד ועשויה טוב, יכולה למשוך אותי באמת. פרסומת שקופצת לי לפרמוף ומפריעה לי באמצע כתבה או ווליום שנפתח לי על דעת עצמו והורס לי חוויה. אלו גורמים לי להגיע לאותו המקום הרבה פחות עד בכלל לא.
ותזכור את הדו שיח הזה, כי לשם העתיד יילך. למיאוס. אין דבר בעולם שאין לו סוף, יש רק דבר אחד שהוא תמיד בטוח- הכל מעגלי, אין דבר בעולם הזה שהוא לא מחזורי. אז אנחנו נדבר כשהבלון הזה יתפוצץ לחוגגים בפרצוף.
כשבדרך, אנחנו נפסיד את האהבה והתשוקה שלנו. אבל אתה יודע מה? כבר לא יהיה אכפת לנו.